החלטה

1. בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר יש להגיש בצירוף תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בנטען בה (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(6) 793, 802). המבקש לא צרף לבקשתו תצהיר ערוך כדין לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. די בכך כדי להביא לדחייתה.

2. גם לגופם של דברים, לא מצאתי שיש בבקשה ממש.

3. כעולה מהמסמכים הסרוקים בתיק, הנאשם, שזומן כדין לדיון אשר היה קבוע ליום 08.01.2025 (אישור מסירה סרוק בתיק), נטל ייצוג והגיש באמצעות בא כוחו בקשה לדחיית מועד הדיון. בית המשפט נעתר לבקשה זאת אולם המבקש ובא כוחו לא התייצבו לדיון במועד הנדחה. על כן נשפט המבקש בהעדרו.

4. כפי שנפסק בעפ"ת (מחוזי י-ם) 75796-09-24 נאסר אלדין נ' מדינת ישראל (22.12.24), "כלל בסיסי בהליכים משפטיים הוא כי על מגיש בקשה להתעניין מה עלה בגורלה של בקשתו.". משהגיש המבקש, באמצעות עורך דין מטעמו, בקשה לדחיית מועד הדיון, ממילא היה עליו להתעניין מה על בגורלה של בקשתו. מכאן שאין לקבל את טענתו בדבר חוסר ידיעתו אודות מועד הדיון הנדחה. כמו כן, המבקש לא יצא ידי חובתו בהעברת הטיפול בעניינו לעורך הדין. היה עליו לברר עמו היכן עומדים הדברים ולוודא התייצבות לדיון כנדרש. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. לסיכום הדברים - לא מצאתי כל הצדקה לאי התייצבות המבקש לדיון במועד הנדחה.

5. כמו כן, המבקש לא העלה כל טענה של עיוות דין המצדיקה היעתרות לבקשה.

6. אמנם, המבקש הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, אולם, כפי שכבר נקבע בפסיקה, סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי חל גם בנוגע לעבירות של נהיגה בשכרות (רע"פ 3507/11 ימין נגד מדינת ישראל, 30.6.2011; רע"פ 9183/11 הסנפרץ נגד מדינת ישראל, 7.2.2011; רע"פ 4047/11 לייני נגד מדינת ישראל, 4.7.2011).