תת"ע (ירושלים) 10313-02-25 – יוסף אלחנן אליאס נ' מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
|
|
|
תת"ע 10313-02-25 מדינת ישראל נ' אליאס
תיק חיצוני: 90527980784 |
|
מספר בקשה:3 |
||
לפני |
כבוד השופטת מיכל שביט
|
||
מבקש |
יוסף אלחנן אליאס |
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל |
||
החלטה
|
1. בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר יש להגיש בצירוף תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בנטען בה (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(6) 793, 802). המבקש לא צרף לבקשתו תצהיר ערוך כדין לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה או אף כל אסמכתא. אף אם אקבל את טענת המבקש כי נבצר ממנו לתמוך את בקשתו בתצהיר, בשל מצב החירום המיוחד, הרי שלא ניתן כל טעם לכך שלבקשה לא צורפו אסמכתאות רלבנטיות, אשר יתמכו בטענתו כי ההזמנה לדין נשלחה שלא לכתובת הנכונה. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.
2. גם לגופם של דברים, לא מצאתי בבקשה ממש.
3. בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
4. המבקש טוען כי אי התייצבותו לדיון שנקבע בעניינו נעוצה באי ידיעה אודות קיומו, לאור כך שהזימון נשלח לכתובתו הישנה. לתגובת המשיבה צורפו מסמכים המעידים כי ההזמנה לדין נשלחה בדואר רשם לכתובתו הרשומה של המבקש, אולם הוחזרה לשולח משלא נדרשה. בעניין זה מתקיימת חזקת מסירה, הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, שזאת לשונה: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".
5. כפי שנפסק, "...מקום שההודעה לא נדרשה במען שאליו נשלחה, ברגיל נעוץ הטעם לכך בנמען. אפשרות אחת היא שהנמען שינה את כתובתו בלא לקיים את החובה לעדכן את מרשם האוכלוסין; אפשרות אחרת היא שהנמען לא דרש את ההודעה מטעמים שונים הקשורים בו, ובכללם ניסיון לחמוק מתשלום. בשני מצבים אלה קבע המחוקק כי יש לראות בנמען כמי שקיבל את המסמך שנשלח אליו. זוהי קביעה נורמטיבית הזוקפת לחובת הנמען אי-קיום חובות המוטלות עליו מכוח הדין לעדכן כתובת ולדרוש דואר רשום ששלחה אליו רשות מוסמכת. אפשרות נוספת היא שאירעה תקלה כלשהי שגרמה לכך שהנמען לא קיבל את ההודעה מטעמים שאינם קשורים בו. במצבים כאלה - שהם בגדר החריג ויוצא הדופן -תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מאפשרת לנמען לנסות לסתור את החזקה. אם יעלה בידו לעשות כן, יקבע בית המשפט שההמצאה הייתה שלא כדין" (רע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' אברהם חנוך כרם. 11/06/13).
6. כאמור, המבקש לא הראה בבקשתו כי דווח לרשויות אודות שינוי המען, במועד הרלבנטי למשלוח ההזמנה לדין. כפי שנפסק לא אחת, מי שלא דווח לרשויות על שינוי הכתובת אינו יכול ליהנות ממחדלו ולטעון כי לא פעל במועד מאחר שלא קיבל את דבר הדואר לידיו, שכן אין מדובר בנסיבות שאינן תלויות בו (ר' למשל עפת (ב"ש) 25448-05-22 נועם שמואל זיני נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 14.06.2022). עולה מן האמור שלמבקש ניתן יומו.
7. כמו כן, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אלמלא תתקבל הבקשה. המבקש לא כפר בעבירה המיוחסת לו, לא הציג כל הגנה מפניה ולא הראה כל סיכוי לשינוי התוצאה. יצוין כי על המבקש נגזרה ענישה בתחתית מתחם הענישה לעבירה בה הורשע, בנסיבותיה העולות מכתב האישום.
8. נוכח האמור לעיל ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין.
ניתנה היום, כ"א סיוון תשפ"ה, 17 יוני 2025, בהעדר הצדדים.
