8. מעבר לכך, לוין בחר להגיע לדיון בפני בית המשפט, ולהציג גרסה מסוימת. כאשר אדם בוחר להתייצב בפני בית המשפט (ולא היה הכרח שהוא יתייצב לדיון בפני בית המשפט), והוא בוחר לעשות זאת כאשר הוא אינו מיוצג, הוא נוטל על עצמו את ההשלכות שנובעות ממעשיו.

9. כאשר אדם מופיע בפני בית המשפט, הוא יכול להישאל שאלות באשר למשמעות של הדברים שהוא אומר. הפניית שאלות רלוונטיות ללוין, המתייחסות לאמירתו כי הוא מבקש להעביר את הדו"ח על שמו (כלשונו), אינה קיפוח של זכויותיו. כאשר לוין ביקש ליטול אחריות לכתב האישום, השאלה אם הוא יבקש לטעון להתיישנות בעתיד אם לאו היא שאלה רלוונטית, על מנת לאפשר למאשימה לכלכל את צעדיה בתיק זה.

10. במצב דברים זה, לוין נשאל, תחילה, אם הוא זה אשר נהג ברכב. כאשר הוא השיב שאינו יכול להשיב לשאלה זו, הודיעה המאשימה כי לא תסכים להסבת כתב האישום. או אז, לוין נשאל האם בכוונתו לטעון טענה של התיישנות, ככל שיוגש כנגדו כתב אישום המתייחס לעבירה נשוא ההליך הנוכחי, או שמא הוא מוותר על טענה זו.

11. השאלה הוצגה ללוין בבהירות, בפשטות, ולוין השיב עליה, כפי שהדבר מופיע בפרוטוקול, מבלי שהוא ציין כי לא הבין את השאלה שהופנתה אליו.

12. או אז, אכן בא-כוחה של הנאשמת אמר כי הוא סבור שלוין לא הבין את אשר נשאל. לא התפתח אז "ויכוח" בין בא-כוחה של הנאשמת לבין בית המשפט, אלא כי היות ובא-כוחה של הנאשמת אינו מייצג את לוין, אין מקום כי יידבר בשמו.

13. נדמה לי כי בא-כוחה של הנאשמת מנסה להחזיק את המקל מכל קצותיו. לאור הקשר בין לוין לבין הנאשמת מובן הרצון כי מצד אחד הנאשמת לא תורשע בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום, לאור טענתה כי לא היא זו שנהגה ברכב במועד הרלוונטי לכתב האישום, ומצד שני עד שיוכרע דינה של הנאשמת, לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום כנגד לוין, לאור חלוף תקופת ההתיישנות.

14. על כן, במצבים מסוג זה, שבהם מי שנטען כי נהג ברכב אינו מודה כי נהג ברכב (ואינני יודעת, ועל כן אינני מחווה דעה בהקשר זה, אם דברים שנאמרו על ידי לוין בדיון שבפניי עולים בקנה אחד עם דברים שאמר או שהוצהרו בפני המאשימה מחוץ לכותלי בית המשפט), יש לאפשר למאשימה לבחון את צעדיה.

15. יתכן, כי אם לוין לא היה מוותר על טענה אפשרית עתידית של התיישנות, המאשימה הייתה מתקנת את כתב האישום כך שיכלול הן את הנאשמת והן את לוין כנאשמים (ראו, בהקשר זה, ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל). כך או כך, יש לאפשר למאשימה לבחון את המשך צעדיה על יסוד נתונים מלאים.

16. ושוב, בא-כוחה של הנאשמת אינו מייצג את לוין. בנסיבות אלה, וכפי שנאמר בדיון, אין מקום כי הוא יעלה טענות בשמו של לוין, ויטען טענות בשמו של לוין מקום שלוין עצמו לא העלה טענות אלה. לפיכך, לא היה מקום כי בא-כוחה של הנאשמת יעלה דברים בשמו של לוין במהלך הדיון שהתקיים בפני. אם בית המשפט יאפשר למי שאינו עורך דין של צד כלשהו לשאת דברים בשמו, לא ניתן יהיה לנהל את ההליכים בפני בית המשפט.

17. עם זאת, אינני רואה מניעה כי הפרוטוקול יתוקן, באופן שיירשם בו כי בא-כוחה של הנאשמת אמר כי לתפיסתו לוין אינו מבין את השאלה שהופנתה אליו (בכל הנוגע לסוגיית ההתיישנות).

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.