תת"ע (חיפה) 6298-09-23 – דראושה קאזם נ' מדינת ישראל
|
תת"ע (חיפה) 6298-09-23 - דראושה קאזם נ' מדינת ישראלשלום חיפה תת"ע (חיפה) 6298-09-23 דראושה קאזם נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחיפה [05.10.2025] השופט אבישי קאופמן החלטה
הנאשם עתר לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 14.9, והמאשימה התנגדה לבקשה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.
הנאשם טוען כי לא קיבל זימון לדיון, אולם לא אוכל לקבל טענה זו.
הדיון נקבע בהחלטה מיום 23.3 אשר הומצאה לבא-כוחו בדואר האלקטרוני המעודכן במזכירות. אין כל טענה מצד ב"כ הנאשם כי הזימון לא התקבל אצלו, כך שטענת הנאשם עצמו שלא ידע על הדיון אינה רלוונטית כלל.
יתרה מכך, בבקשה טוען הנאשם "לא דאג להתייצבות עו"ד מאחר ולא ידע על הדיון", אך מובן שטענה זו אינה יכולה להתקבל מקום שהנאשם מיוצג זה מכבר.
בתצהירו אף טוען הנאשם כי "הגיש בקשה להישפט" מאחר והוא עומד על חפותו, אולם העבירה המיוחסת לו כלל אינה מסוג של ברירת משפט, כך שהנאשם לא הגיש מעולם בקשה להישפט, אלא שכתב האישום הוגש לבית המשפט לאור מהות העבירה.
זאת ועוד, אין מדובר בפעם הראשונה בה נדון הנאשם בהיעדר התייצבות בהליך, וכבר ניתן פסק דין קודם בהיעדר התייצבות ביום 15.1.24, בידי כב' השופט פרסון. פסק דין זה ביטול בהחלטתי מיום 19.8 לאור ספק בהמצאה.
|
|
|
בנסיבות אלה, אני סבור כי על הנאשם שהיה מיוצג כאמור, חלה חובה מוגברת לבדוק את ההחלטות בעניינו, ולוודא כי בא-כוחו מתייצב לדיונים, כך שלא ייפול מחדל חוזר מצידו, אלא שהנאשם לא פעל שנדרש ולא דאג להתייצבות בהתאם להחלטה, אשר כאמור הומצאה כדין למשרד בא-כוחו.
לגופו של עניין טוען הנאשם כי לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אולם לא מצאתי כי טענה זו מקימה בנסיבות העניין חשש ממשי לעיוות דין המצדיק ביטול פסק הדין.
כפי שנקבע לא אחת, גם בידי בית המשפט העליון, טענה כי אחר נהג ברכב אינה טענת קסם ולא תצדיק אוטומטית קבלת בקשה לביטול (רע"פ 8427/17 אמנון סאלם).
גם במקרה דנן, כפי במקרים שהוזכרו בעניין סאלם הנ"ל, הוגש תצהיר סתמי ולאקוני של אדם המקבל אחריות לעבירה. התצהיר נערך בחודש ינואר 2025, ואין בו כל הסבר כיצד יודע המצהיר לומר שהוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, כמעט שלוש שנים קודם לכן.
מעבר לכך, הנאשם עצמו הגיש שני תצהירים (במסגרת הבקשות לביטול פסק הדין), בהם לא העלה כלל טענה זו, אשר נולדה באיחור.
כל שטען הנאשם עצמו בבקשה המקורית היא כי "יש לו הגנה", ועל כך חזר בבקשה הנוכחית.
גזר הדין עצמו, פסילה מותנית וקנס שאינו עולה בהרבה על קנס ברירת המשפט לעבירה קלה יותר, בוודאי שאינו בבחינת עיוות דין המצדיק דיון חזור, וזאת בהתחשב בעברו המכביד של הנאשם, אשר כולל למעלה מ - 70 הרשעות קודמות.
מעיון בבקשה עולה כי מרבית חששו של הנאשם הוא מסנקצייה שתופעל כנגדו בידי רשות הרישוי, אולם לא מצאתי כי עובדה זו מצדיקה ביטול פסק הדין וכבר נקבע בעניין זה:
"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון - כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון. בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה. תצהירים סתמיים וריקים מתוכן, אשר אין בהם כדי להסביר ולהבהיר מדוע יש לראות באדם האחר כאחראי, לא יתקבלו."
ע"פ (ב"ש) 5242/08 אבו קטן באסם
לאור כל האמור לעיל, מאחר והנאשם זומן כדין, ומאחר ולא מצאתי כי נגרם לו עיוות דין משפיטתו שלא בנוכחותו, החלטתי לדחות את הבקשה.
|
|
|
פסק הדין מיום 14.9, נשאר על כנו.
ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ו, 05 אוקטובר 2025.
|




