החלטה

בקשה לביטול פסק דין בהיעדר.

הנאשמת, חברה בע"מ, טוענת כי מי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה היה עובד שכיר של הנאשמת, מר דניאל פרץ. עוד טוענת כי הנהג הנטען קיבל על עצמו אחריות לטפל באישום, ולא התייצב לדיון בין היתר בגין טעות אנוש שנבעה מהיותו במילואים באותה העת.

ביום 01.03.25 הוריתי למאשימה להגיש תגובתה אשר לא התקבלה על למועד כתיבת שורות אלו.

דין הבקשה להתקבל.

מחד גיסא, אין בידי לקבל טענה הנאשמת לפיה הנהג הנטען הוא שקיבל על עצמו את הטיפול בדו"ח. אין בעצם העברת הדו"ח לטיפולו של אחר, כדי לפטור את הנאשמת עצמה מחובתה לוודא כי הדו"ח יטופל על פי כוונתה המקורית ובהתאם למועדים הקבועים בחוק. רוצה לומר, משידעה הנאשמת על מועד הדיון (כפי שעולה מסעיף 4 לבקשתה), היה עליה להתייצב ולבקש לבצע את ההסבה במעמד הדיון.

מאידך גיסא, הדו"ח שבנדון הינו דו"ח תאגיד אשר אותו עותרת הנאשמת להסב על שם הנהג בפועל. הטלת האחריות על הנהג האמיתי הינה חלק מעקרונות היסוד של פקודת התעבורה ולא בכדי מצא המחוקק להכביד בקנסות המוטלים על תאגידים, על מנת לנסות ולהניעם לאתר את הנהג בפועל ובכך גם למנוע חשש לעיוות דין.

לאור האמור, אני מקבל הבקשה ומבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הנאשמת ביום 20.01.25.

התיק נקבע להקראה מחודשת ליום 14.9.25 בשעה 10:40.