1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 10/4/25 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירות מהירות.

3.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

4.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

5.         מאישור המסירה שבתיק האלקטרוני עולה כי הזימון לדיון הומצא לכתובתו הרשומה של המבקש בצרוף ת.ד וחזר מהסיבה לא נדרש , ומכאן שקמה חזקת המסירה.

המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

6.         עם זאת, בשים לב למהות התיק ובהיעדר תגובת ב"כ המשיבה, מצאתי כי יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 1/9/25 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

8.         ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ה, 14 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.