תת"ע (חיפה) 5136-07-23 – מדינת ישראל נ' זבידאת מנאהל
|
תת"ע (חיפה) 5136-07-23 - מדינת ישראל נ' זבידאת מנאהלשלום חיפה תת"ע (חיפה) 5136-07-23 מדינת ישראל נ ג ד זבידאת מנאהל בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחיפה [03.05.2025] כבוד השופט אור לרנר החלטה
בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה של הנאשמת.
הנאשמת טוענת כי לא ידעה על מועד הדיון וכי בא-כוחה לא התייצב בשל אבל על מות אמו. עוד טוענת המבקשת כי לא ידעה על גזר הדין עד לאחרונה וכי יש לה טענות טובות לחפותה.
המאשימה טרם הגיבה לבקשה, על אף שחלף המועד לכך.
לאחר עיון ושקילה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, על אף היעדר תגובה מעם המאשימה.
דיון הראשוני בתיק נדחה לבקשת בא-כוחה של הנאשמת ומשכך היה עליה לעקוב ולוודא התאריך הנדחה ולא לשבת בחיבוק ידיים.
טענת הנאשמת כי בא-כוחה היה באבל אינה נתמכת במסמכים או ראיות אחרות ואפילו לא תצהיר מעם בא-כוחה. גם אם אצא מנקודת הנחה כי אכן כך הדבר, אין בכך כדי להצדיק הגשת הבקשה 8 חודשים לאחר גזר הדין ולא מיד לאחריו. ר', בשינויים המחויבים, עפ"ת 67361-02-25 עולא חלבי (24.3.25): "על רקע זה יש לקבוע כי, עם כל ההבנה לקשיים איתם התמודד הסנגור לאור מצבו הרפואי, לא התרשמתי שאלה מרפאים את השיהוי הניכר בהגשת הבקשה. ואכן, גם אם מצבו הרפואי לא אפשר לבא כוח המערער לעבוד למשך תקופה מסוימת, מצופה היה כי יודיע למערערת על כך.
|
|
|
אומנם, ברגיל יהיה זה מן הראוי שלא לחסום את שעריו של בית המשפט בפני נאשם אך בשל התנהלות בא כוחו. ברם, במקרה דנן, מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא כי לצד חובתו של הסנגור לפעול בשקידה ראויה עבורו לקוחו, שספק בעיניי האם מולאה במקרה זה, קמה אף חובה על הנאשם, במקרה זה המערערת, שלא להזניח את עניינו עד אין קץ.
במקרה דנן, חלפו למעלה מ-9 חודשים בין המועד בו התגלה הדו"ח, לשיטת המערערת, וכן הפנייה לעורך הדין, עד שהוגשה הבקשה. תקופה זו, במהלכה מצופה היה מהמערערת ומבא כוחה שיקדמו את ביטול הדו"ח או הסבתו באופן כלשהו, נותרה ללא מעש מצדם, ויצרה שיהוי בלתי סביר.
במצב דברים זה, האחריות על הגשת הבקשה באיחור נופלת לא רק על כתפי הסנגור אלא גם על כתפי המערערת. זאת ועוד, בהינתן השיהוי המשמעותי האמור, לו לא מצאתי הצדקה כאמור, יש להעדיף את האינטרס הציבורי שבעקרון סופיות ההליכים". הדברים נכונים במיוחד שעה שגזר הדין נשלח לכתובתה של הנאשמת והתקבל על ידה (ר' אישור המסירה של גזר הדין שחזר בציון "נמסר לידי הנמען הרשום", אליו כלל לא התייחסה הנאשמת בבקשתה.
לאמור יש להוסיף, כי טענות ההגנה של הנאשמת טענות כלליות הן וככאלה אינן מבססות את העילה של חשש לעיוות דין.
הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.
זכות ערעור כחוק.
להודיע לצדדים.
ניתנה היום, ה' אייר תשפ"ה, 03 מאי 2025, בהעדר הצדדים.
|
