החלטה

בקשה לביטול פסק דין בהיעדר.

הנאשם טוען כי לא זומן לדיון כדין ומשכך לא התייצב אליו. עוד טוען כי אף לא קיבל הזמנה להגיע לאסוף דבר דואר באף אמצעי. בנוסף, הנאשם כופר בביצוע העבירה וטוען כי כלל לא נהג ברכב.

המאשימה טוענת כי ההזמנה לדין נשלחה לכתובתו המעודכנת בדואר רשום אשר חזר בציון "לא נדרש", ומשכך קמה חזקת המסירה.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

עיון באישור המסירה שצורף לתיק נושא את שם הנאשם; מספר הזהות שלו; כתובתו המעודכנת כפי שהיא מופיעה גם בבקשתו להישפט; שם עובד הדואר המוסר ותאריך. דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש", ומשכך די באמור כדי להקים את חזקת המסירה ואין בטענות בעלמא אותן העלה הנאשם כדי לסתור החזקה (רע"פ 8427/17 אמנון סאלם (25.3.18)).

ר' תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 הקובעת את "חזקת המסירה":

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".