החלטה

הנאשמת עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 11.9.24 בהעדר התייצבות לדיון.

הנאשמת טוענת כי לא קיבלה זימטון לדיון, אך על פי אישור המסירה שבתיק, הזימון שנשלח הוחזר ע"י הדואר בצירוף הערה "לא נדרש". המדובר בזימון כדין ואין די בטענה כללית כי הזימון לא התקבל, אלא שיש להראות מדוע לא הייתה פנייה לסניף הדואר לקבלתו.

בנסיבות אלה, בכדי שמוצדק יהיה לבטל את פסק הדין יש להראות כי השפיטה בהיעדר התייצבות גרמה לעיוות דין, ולשם כך חובה לפרט בתצהיר את הטענות כנגד העבירה המפורטת בכתב האישום.

לא אוכל להיעתר לבקשה כפי שהוגשה.

ראשית, טענות כנגד חומרת העונש שמעלה הנאשמת אינן עילה לביטול פסק הדין, אלא עילה להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

שנית, העונש שנגזר על הנאשמת כלל אינו חמור. הנאשמת הורשעה בעבירה של נהיגה במהירות של 44 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית ולמרות עתירת המאשימה להטיל עליה פסילת רשיון וקנס גבוה, התחשבתי בעבהר המקל והוטל עליה קנס בלבד, בסכום העוהל אך במעט על ברירת המשפט בגין נהיגה במהירות נמוכה מכך באותו מקום. לפיכך, בוודאי שלא ניתן לומר כי נגרם לנאשמת עיוות דין.