החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 7/1/25 (להלן: "פסק הדין").

2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקשת בעבירות מהירות מיום 26/9/23 ונגזר עליה קנס בסך 9,000 ₪

3. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

4. משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

5. מאישור המסירה שהוצג עולה כי הזימון לדיון הומצא לכתובתה הרשומה של המבקשת ומכאן שקמה חזקת המסירה. יצוין כי המבקש לא התייחס לאישור המסירה בתיק וטען בעלמא שלא ידע על המועד.

המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

6. עם זאת, בשים לב למהות התיק לעובדה כי הרכב נמכר לאחר עובר לתאונה על פי ההסכם שהוגש , מצאתי כי יש ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7. סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 1,500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקשת עד ליום 24/8/25 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

8. ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.