החלטה

תיק זה היה קבוע להקראה ליום 15.10 והנאשמת לא התייצבה. כעת הגישה המאשימה בקשה לשפיטת הנאשמת בהעדר התייצבות וצירפה אישור מסירה לפיו נשלח לנאשמת זימון אותו לא טרחה לדרוש. מכאן כי הנאשמת זומנה כדין, לא התייצב לתחילת משפטה כך שבהתאם לסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, רואים בה כמודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצא אותה אשמה ומרשיע אותה בעבירות שבכתב האישום.

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשמת קנס גבוה בשיעור של 15,000 ₪. מקובלת עליי עמדתה העקרונית של המאשימה כי יש להחמיר בקנסות הנגזרים על חברות שאינן מוסרות פרטי נהג, וזאת בהתאם למצוות המחוקק שקבע קנס של פי ארבעה לחברות במקרה של עבירות מסוג "ברירת משפט".

במקרה דנן, אין המדובר בעבירה כאמור, אלא ב"הזמנה לדין" ואי מסירת פרטי הנהג אינה מאפשרת סנקציה כנגד רשיון הנהיגה שלו, בבית המשפט ובמשרד הרישוי. לפיכך יש לגזור על הנאשמת קנס גבוה, אשר יבטא את האמור לעיל.

בהתחשב בעונש הצפוי בדרך לנהג "בשר ודם" על עבירה מסוג זה של קנס גבוה ופסילת רשיון מותנית,

אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 8,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה, ממועד המצאת גזה"ד.