הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 11.7 והמאשימה התנגדה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

טענת הנאשם בבקשתו הייתה כי הזימון נשלח לכתובת שאינה נכונה והוא הגיש תצהיר קצר ובו שורה אחת בלבד "מעולם לא הייתה ברשותי תיבת דואר מס' 657".

המאשימה התנגדה כאמור לבקשה וטענה כי הזימונים נשלחו לכתובתו הרשומה של הנאשם, ואכן כל הזימונים בתיק הם לכתובת "ג'וואריש 20, רמלה".

על פי אישור המסירה בתיק נמסר הזימון בכתבות זו בחודש פברואר 24, הנאשם לא התייצב לדיון שנערך בחודש מרץ 24', וטענתו כי זומן מכתובת שגויה אינה יכולה להתקבל בנסיבות אלה.

לגופו של עניין טען הנאשם כי העונש שהוטל עליו חמור מדי, ולפיכך מוצדק לבטל את פסק הדין בנסיבות.

ראשית, ההלכה היא כי טענה כנגד חומרת העונש אינה עילה לביטול פסק דין אלא להגשת ערעור. שנית, בחינת הנסיבות אינה מביאה למסקנה כי מדובר בעונש חמור כלל ועיקר. המדובר בעבירה של נהיגה במהירות גבוהה, 52 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית. על הנאשם הוטל עונש של פסילה מותנית וקנס וזאת על אף שמדובר במי שעברו התעברותי משמעותי וכולל לא פחות מ - 26 הרשעות קודמות מאז שנת 2011, כאשר לפחות חמש מהן הן בגין עבירות מהירות ולחובתו אף עבירות משמעותיות נוספות כגון אי ציות לרמזור, נהיגה בחוסר זהירות וכדומה.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה ופסק הדין מיום 14.3.24 נשאר על כנו.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"ד, 13 אוגוסט 2024.