ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש בפניי ביקשה כי יוטל על הנאשם עונש של פסילה בפועל שלא יפחת מפסילת החובה בצירוף פסילה על תנאי וקנס ואילו ב"כ הנאשם ביקש שבית המשפט יסתפק בפסילה קצרה של עד חודש ימים בצירוף פסילה על תנאי וקנס, וזאת בשים לב לעובדה כי הנאשם נוהג ברכב לצורך פרנסתו.

נתתי דעתי גם לטיעוני אביו של הנאשם ושמעתי את הנאשם ואני אכן מתרשמת כי מדובר בחרטה כנה, אך יחד עם זאת, בצד העבירה עליה הורשע הנאשם, קבוע עונש של פסילה בחוק שלא תפחת משלושה חודשים ובית המשפט יסטה מעונש זה רק במקרים חריגים, כאשר איני סבורה כי מדובר באחד מהמקרים האלו.

לאור כל האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, עברו של הנאשם ויתר הנסיבות, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000 ש"ח או 10 ימי מאסר.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 19/4/17.

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים בפועל.

הפסילה תחל לא יאוחר מיום 19/4/17 בשעה 09:30 אך תחושב כנגד הפקדה.

בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה תקף עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין.

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים על תנאי למשך שנה והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה, תוך התקופה האמורה או לאחריה.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.

מודעת זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן והודע היום י"ז אדר תשע"ז, 15/03/2017 במעמד הנוכחים.