החלטה

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות הנאשם טוען כי לא קיבל את הזימון לדיון והעלה טענה כנגד אישור המסירה שחזר מהסיבה לא נדרש וכי הוא חסר בפרטים.

בכתובת נרשם במפורש כתובת מלאה לרבות רחוב ומספר בית הנאשם לא העלה טענה כי הרישום אינו נכון, .

על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

בנוסף , עיון בתיקיית ההמצאות בתיק בית המשפט עולה כי עותק מגזר הדין נשלח את הנאשם והתקבל ביידי הנמען הרשום עוד בנובמבר 24 ובקשה זו הוגשה בחלוף שנה משנמסר לו גזר הדין .

עם זאת, בשים לב למהות התיק ובהיעדר תגובת ב"כ המשיבה, מצאתי כי יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 500 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 4/2/26 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.