החלטה

1. הנאשם שבפני העלה טענת "אין להשיב לאשמה", ולפיה, המאשימה לא הוכיחה את יסודות עבירת השכרות המיוחסת לנאשם.

2. לטענת הנאשם, המאשימה לא ביצעה את בדיקת הכיול הנדרשת למכשיר הינשוף, בו בוצעה לנאשם בדיקת הנשיפה, ולא עמדה בנטל ההוכחה בדבר תקינות המכשיר. משכך, כאמור, לא הוכחו יסודותיה של עבירת השכרות, ובנסיבות אלו אין, לטענתו, להשיב לאשמה.

3. המאשימה מתנגדת. לטענתה, קיימות בתיק ראיות המספיקות, בשלב זה, לביסוס יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ועל הנאשם להשיב לאשמה.

4. בענייננו וכפי שכבר נפסק לא אחת, ניתן להרשיע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, על יסוד נתונים אחרים, דוגמת בדיקת המאפיינים ובכללן, התרשמותם של השוטרים, ולא רק על סמך בדיקת הינשוף.

5. משכך, בשלב זה, בו אין אנו נדרשים לבדיקת משקלם הראייתי של הנתונים האמורים, די בהימצאותם של נתונים אלו בחומר החקירה כדי להקים את הצורך להשיב לאשמה.

6. משהוגש דו"ח המאפיינים והוגשו מסמכים נוספים המלמדים על התרשמות השוטרים כי הנאשם נהג בשכרות , די בכך בשלב זה , ועל הנאשם להשיב לאשמה.

7. משכך, אני דוחה את טענתו של הנאשם.

8. נקבע לשמיעת פרשת ההגנה ליום 26.1.16 שעה 15:00.