למעשה, עיקר הבקשה נעוץ ברצון לאחד הליך זה להליך אחר, שהאישום בו זהה, ותו לא. כעולה מעותק הדו"ח שצורף, מדובר בעבירה (נוספת) מיום 21.06.25 ואילו העבירה נשוא הליך זה נעברה ביום 29.06.24 כך שדומה כי אין שני ההליכים מתאימים לקריטריונים על פיהם יחליט בית משפט על איחוד דיונים ומכל מקום הבקשה נעדרת כל פירוט המבסס הצדקה לאיחוד.

למעלה מן הצורך בחנתי בשנית את מידת העונש - אכן פסילה בת 3 חודשים אינה קלה ואולם אין לו למבקש להלין אלא על עצמו; אדם הנוהג בכלי רכב שלגביו יצאה הודעת אי שימוש על ידי בוחן תנועה מהווה סיכון ממשי למשתמשי הדרך. מדובר בענישה המינימלית המחויבת בחוק שיש להשית לבל יעבור מסר של סלחנות כלפי עוברי החוק. יואר, כי העונש שהושת על המבקש הוטל בהלימה לעברו התעבורתי, צבר של 45 הרשעות.

לא מצאתי אף לא התייחסות לשיהוי הניכר שבהגשת בקשה זו, למעלה מתשעה חודשים.

לא הוטעם מדוע המבקש לא בירר אודות תוצאות הדיון, המשליכות על רשיונו במשך תקופה ארוכה. מצופה מאדם העומד לדין לעקוב אחר ענייניו והטיפול בהם.

לפיכך, הבקשה נדחית.

עיכוב הביצוע בטל. המועד לתשלום הקנס מוארך עד ליום 08.10.25.

ניתנה היום, י"ב אב תשפ"ה, 06 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.