תת"ע (חדרה) 5014-03-23 – מדינת ישראל נ' מצארוה רוני מצארוה רוני
|
תת"ע (חדרה) 5014-03-23 - מדינת ישראל נ' מצארוה רוני מצארוה רונישלום חדרה תת"ע (חדרה) 5014-03-23 מדינת ישראל נ ג ד מצארוה רוני מצארוה רוני בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחדרה [09.02.2025] כבוד השופטת סיגל דבורי החלטה
בפניי בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד ב"כ המבקש, בהסדר טיעון סגור.
ואלה העובדות בקצרה: 1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום לאחר שחלפו 5 שניות או יותר (החלופה המחמירה של התקנה), בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה. 2. המבקש יוצג ע"י בא כח, עוה"ד פדילה אשר כרת בשמו הסדר טיעון עם המאשימה, הסדר אשר כובד על ידי בית המשפט וכך נגזר על המבקש קנס כספי בסך 1,000 ₪. יצוין כי מדובר בענישה מקלה בהרבה מזו המקובלת אך חזקה על הצדדים ששקלו כל שיש לשקול; זה מצדו של מבצע העבירה וזו מצידו של האינטרס הציבורי, בטרם כריתת ההסדר המקל. 3. חודש ויום לאחר מתן פסק הדין הוגשה בקשה לביטולו בנימוק כי ננקטו כנגד המבקש אמצעי תיקון במשרד הרישוי ומבוקש לבצע הסבה ע"ש הנהגת בפועל. 4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לעמדתה חזקה על ב"כ הנאשם כי בחן ובדק את כל רכיבי ההסדר בטרם הוצג לבית המשפט. נטען כי לא ברור המניע להגשת בקשת הביטול בין מכח טענת החפות או בין מהשאיפה להמרת סעיף העבירה להוראת חיקוק אחרת למטרת השגת ניקוד מופחת מאת משרד הרישוי. נטען כי לא הוכח כיצד יגרם עיוות דין למבקש ועל כן אין בקשתו עומדת בקנה אחד עם הפסיקה הרלוונטית. 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים המפורטים הבאים:
6. עסקינן בחזרה מהודאה שניתנה במסגרת הסדר טיעון סגור, בשלב שלאחר מתן פסק דין. |
|
|
נשאלת השאלה מהם המבחנים המשפטיים לפיהם תיבחן בקשה לביטול פסק דין שניתן בהמשך להסדר טיעון סגור, מכח טענת חזרה מהודאה של הנאשם.
7. סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ) קובע כך:
חזרה מהודיה
(א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שירשמו.
(ב) התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.
8. מלשון סעיף 153 (א) לחסד"פ עולה כי חזרה מהודאה יכול שתיעשה מיוזמת הנאשם "בכל שלב של המשפט" וככל שהחזרה מהודאה מועלית בשלב שלאחר הכרעת הדין (היינו - בין שלב 'הכרעת הדין' לבין שלב 'גזר הדין') - תבוטל הכרעת הדין ויתחדש הדיון.
9. עם מתן "פסק דין", היינו בשלב שאחרי מתן "גזר הדין" למעשה מסתיים משפטו של נאשם ובית המשפט "קם מכסאו". בשלב זה, שלאחר מתן "פסק דין" - אין עומדת לה עוד טענת "חזרה מהודאה" בגדר סדר הדין הפלילי כשלעצמה אלא נלווית היא לבקשה לביטול פסק דין.
10. כעולה מן האמור ברע"פ 6512/16 המאירי נ' מדינת ישראל פיסקה 22 דומה כי "חזרה מהודאה" יכול שתהא מוגשת אף לאחר שלב גזר הדין, ואולם נקבע כי בשלב זה "מתעורר חשש מניצול ההליך הפלילי באמצעי תמרון, בגדרו מבקש המורשע לבחון את תוצאות ההליך המשפטי ועל - פיהן להחליט אם לדבוק בהודייתו, או לחזור בו ממנה ולחדש את המשפט".
11. על כן נקבע כי על המבקש להצדיק ביטול פסק הדין מסיבת "חזרה מהודאה" להוכיח את התקיימותן של נסיבות חריגות במיוחד, דוגמת אי הבנתו את משמעות הודאתו או את משמעות הסדר הטיעון. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר הבקשה לחזור מן ההודיה מוגשת לאחר מתן גזר הדין.
12. נקבע כי בבוא בית המשפט לשקול בקשה לחזרה מהודאה, תיבחן הסוגיה באמצעות "מבחן המניע" דהיינו באם מדובר ברצון כן ואמיתי להוכיח את חפותו או שמא מדובר בפעולה טקטית שנועדה להשיג רווח דיוני משפטי המהווה "תמרון פסול" וראה לענין זה ע"פ 2760/23 מרדכי מור נ' מדינת ישראל (08.05.23).
|
|
|
. 13. ב"כ הנאשם נכח בעת שהסדר הטיעון הוצג לבית המשפט, אישר אותו באוזני בית המשפט ועתר לכבדו. בהתאם ל"מבחן המניע" אני קובעת כי מדובר ב"תמרון פסול" שכל מטרתו השגת רווח דיוני ומשפטי למטרת מניעת הטלת אמצעי תיקון על המבקש, מצד משרד הרישוי. ולענין זה יואר כי אמצעי התיקון המוטלים מטעם משרד הרישוי אינם ממין עניינו או סמכותו של בית המשפט ואין בית המשפט שותף לטקטיקות ניהול משפט המונעות מחישוב ניקוד או אמצעי תיקון. לא מצאתי כי מתקיימות בעניינו של המבקש "נסיבות נדירות וחריגות במיוחד" כנדרש.
14. סוף דבר - הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ה, 09 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
|
