החלטה

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 21.4.25.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובת המשיבה ובצרופותיהן.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - אני סבורה כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שבדוח נרשם מפורשות כי הוא נמסר למבקש ביד, כפי העולה מהאישור אשר צורף לכתב האישום המצוי בתיק בית המשפט וצורף לתגובת המשיבה. אלא שלטענת המבקש, הוא לא קיבל את הדו"ח הזמנה לדין.

לענין זה יצוין, כי אישור קבלת הדו"ח כולל פרטים מפורטים, כולל מספר הדו"ח, פרטי המבקש, תאור העבירה, מועד התייצבות למשפט, וכן אישור קבלת הדו"ח ותרשומת "נמסר ביד ולא חתם" על גבי האישור. כך שקיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקש אודות הדיון בו נשפט בהיעדרו; והמבקש לא צירף לבקשה כל ראיה כדי להפריך את הרישום באישור המסירה בדבר מסירת הדו"ח לידיו; ולמעשה המבקש מאשר קיומו של האירוע; ובכלל נסיבות אלה, אינני רואה מקום להטיל ספק בדבר המסירה. וראו עפת (מחוזי חיפה) 4658-11-18 מוסטפא עסלי נ' מדינת ישראל, 6.12.2018, פסקה 19:

"בדוח שהוצג לפני בית משפט קמא נרשם מפורשות כי הדוח (בו צוין אף מועד הדיון) נמסר למערער בידו. אמנם המערער לא חתום על הדוח, אך אין מקום בשלב הנוכחי להטיל ספק בדבר המסירה, שעה שטענות המערער לא גובו בראייה כלשהי ולמעשה אף תמכו באמור בדוח. ראשית, אישר המערער קיומו של מפגש עם שוטר. שנית, אישר המערער שיחה על אודות שימוש בטלפון הנייד בעת הנסיעה ברכב ובעת הוראת הנהיגה. שלישית, ברכב היו שתי נוסעות, אחת מהן נהגה ופרטיה אף נרשמו בדוח. בהעדר תצהירים של השתיים אשר היו עשויים לתמוך בטענות המערער, אין מקום להטיל ספק באמור בדוח, בפרט שאי-הגשת תצהיריהן מחזק את האמור בדוח. משאלו פני הדברים, לא שוכנעתי כי הייתה הצדקה להיעדרו של המערער מן הדיון שהתקיים בבית משפט קמא."