החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס מסקנתו בדבר ביטול פסק דין שניתן בהעדר - סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ומניעת עיוות דין (ראה רע"פ 8427/17 מ. ישראל נ' סאלם (25/3/18)). כעולה מהבקשה דבר מועד הדיון היה ידוע למבקש, משנכח בישיבת יום 30.6.25 ודיון ההוכחות נקבע, בין היתר, על פי יומנו. בנסיבות אלה איני מוצא בשכחה טעם מוצדק לאי ההתייצבות.

באשר לעניין עיוות הדין - יש להצביע על שיקולים משמעותיים אשר בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה - על המבקש להציג מסד ראייתי תומך בעניין זה. בענייננו, לא כוללת הבקשה תשתית ראייתית מינימלית שיש בה ללמד על פוטנציאל לשינוי התוצאה.

נתתי דעתי אף למהות האישום, תיק שעניינו דו"ח ברירת משפט ולגזר הדין שניתן בעניינו של המבקש, לפנים משורת הדין, קנס המקור.

מכל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"ו, 15 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.