החלטה

מונחת על שולחני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 07.02.16 בגין עבירה על תקנה

86 (1) לתקנות התעבורה. על המבקש הטלתי קנס בסך 500 ₪.

המבקש הכחיש ביצוע העבירה ושלח בקשה להישפט בגינה, אולם לשיטתו, מעולם לא זומן כדין

ולכן לא התייצב לדיון.

עוד נטען על ידי המבקש, כי עקב ההרשעה נרשמו לחובתו נקודות במשרד הרישוי , מה שעלול לפגוע ברישיון הנהיגה שלו המשמש אותו לצורכי פרנסה, כמפרנס יחיד ולכן אי פתיחת שערי משפט בפניו, תגרום לו לעיוות דין.

המשיבה מנגד הביעה התנגדותה לבקשה ומסרה כי במערכת ה- דות"ן לא צויין שהיתה סיבת החזרה או מי קיבל את דבר הדואר ומאחר שהמבקש קיבל את הקנס המקורי לא נגרם לו עיוות דין.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה ובתגובת התביעה, שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשת המבקש.

במערכת ה- דות"ן לא צויין כי היתה סיבת החזרה ולא צויין מי קיבל את דבר הדואר ולכן קיים ספק בכך שהמבקש קיבל לידיו את ההזמנה לדיון. המשיבה לא צירפה גם אישור משלוח או אישור מסירה לתגובתה.

מה עוד, שהמבקש כופר באשמה המיוחסת לו ולכן אין מנוס אלא לבטל את פסק הדין שניתן למבקש בהיעדרו ולקבוע דיון אשר במסגרתו יוכל המבקש לשטוח את טענות ההגנה שלו.