החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

הנאשם טוען כי התייצב לדיון ביום בו נשפט בהעדרו, ולאחר שקיבל הצעה להסדר מהמדינה יצא מהאולם להתיעץ ולא שב אליו מתוך הנחה שתיקו יידחה.

התנהלות הנאשם, גם אם אקבל באופן מלא את גרסתו ביחס למהלך האירועים ביום משפטו, הצדיקה באופן מלא את שפיטתו בהעדרו.

הנאשם לא ביקש ולא קיבל אישור מבית המשפט לעזוב את האולם טרם הסתיים הדיון בעניינו.

הנאשם לא הגיש ביום הדיון כל בקשת דחייה.

הנאשם עשה דין לעצמו ועזב את בית המשפט מה שהצדיק את הדיון בעניינו בהעדרו בהתאם לחוק.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו אין הצדקה לאי התייצבות הנאשם לדיון בפני (כאשר נוכחות באולם ושיחה עם התובע אינה בבחינת התייצבות ככל שבחר הנאשם לעזוב את המקום ללא רשות בית המשפט).