החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר. ב"כ המבקש טען כי עקב טעות משרדית לא נרשם הדיון ביומן ולכן לא היתה התייצבות לדיון.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

טעות משרדית אינה מהווה נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.

העלאת טענה כללית של כפירה בעבירה שיוחסה למבקש אינה מהווה ראייה לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

יחד עם זאת, צרף המבקש מסמכים שיש בהם כדי להשפיע על רף הענישה בתיק זה, וכדי למנוע עיוות דין בכל הקשור למידת הענישה בתיק זה, יש בעיני הצדקה לאפשר טיעונים לעונש מחדש.