החלטה

הנאשם קיבל דו"ח תנועה מסוג הזמנה לדין בגין עבירה של נהיגה במהירות של 148 קמ"ש במקום 90 קמ"ש המותרת באותו קטע דרך.

הנאשם לא התייצב למשפט ביום 02.01.17 ולכן נידון בהעדר.

פסה"ד הומצא אליו ב- 21.01.17.

הבקשה לביטול פסה"ד הוגשה ב- 09.04.17 , קרי אחרי שחלף מנין הימים הקבוע בחוק להגשת הבקשה לולכן, דיי בכך כדי לדחות את הבקשה.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר או ראייה אחרת מצד הנאשם.

אם הנאשם סבר - לטענתו - כי ההליך הסתיים בפסילה מינהלית, אין לו להלין אלא על עצמו שלא התייחס לתוכן ה- דו"ח.

גם אם אכן יש תיקון לחוק בכל הקשור לעבירת המהירות, עדיין עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו ואין בשינוי המאוחר בחוק כדי לתקן למפרע את העונש שהוטל על הנאשם במועד הדיון.

לציין כי ביהמ"ש כן הורה על ניכוי פסילה המינהלית מהעונש הסופי ואין אני סבור כי נגרם כל עיוות דין לנאשם.

עוד אוסיף כי לא יתכן וכל פגם ניתן לרפאות ע"י תשלום הוצאות, אחרת אין לזה סוף ואין כל משמעות לעקרון סופיות הדיון.

לסיכום, הבקשה נידחית.