החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין, עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

לטענת ב"כ המבקש הגיש בקשת דחייה בתיק, אך משום מה זו לא הגיעה למזכירות בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

ככל שב"כ המבקש הגיש בקשת דחייה, היה עליו לבדוק מה עלה בגורלה ולא לעשות דין לעצמו ולבחור שלא להתייצב לדיון. אי התייצבות הנאשם לדיון במקרה זה, אינה מוצדקת.

המבקש לא העלה כל טענות כבדות משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה שהתקבלה בהעדרו.