החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 11.09.17 בהעדר. התביעה מתנגדת לבקשה.

2. המבקש הורשע בהעדרו בעבירה בניגוד לסעיף 67(א) לתקנות התעבורה.

3. למבקש נשלח הזמנה לדיון בדואר רשום שלא נדרשה על ידו. אי דרישת דבר דואר רשום מקים חזקת מסירה כקבוע בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974.

4. משהמבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו, הוא נשפט בהעדר כדין לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982.

5. בבקשה דנן, המבקש טוען, כי לא קיבל הזמנה לדיון. המבקש מציין, כי כתובתו הינה ברחוב הרקמה 2 בעיר ירושלים. מתגובת התביעה עולה, כי טענות המבקש אודות שינוי כתובתו לא נתמכו בראיות ואין התייחסות מצדו למועד העדכון.

6. המבקש טען כי טרח לעדכן את גורמי התעבורה בכתובתו העדכנית אולם לא ציין מתי, לבקשה צורף מכתב בכתב יד, ללא תאריך וללא אישור על משלוח ומשכך, אין בו כדי להוות אסמכתא.

7. בנסיבות אלו, משלא הוכח מועד שינוי הכתובת ולא הוכחה מסירת הודעה על השינוי לגורמי התעבורה, אין למבקש להלין אלא על עצמו. וכבר נקבע בפסיקה כי: "מבעליו של כלי רכב אתה מצפה - וזוהי גם חובתו על-פי חוק... - כי ידאג לכך שהכתובת המצויה בידיהם של גורמי התעבורה היא כתובתו האמיתית" [עיין: רע"פ 2096/07 ד"ר צפורה רייני כוכבי נ' מ"י, הש' א. א. לוי, (1.5.07)].

8. יתרה מזו, המבקש לא הצביע על הגנה כלשהי לגופו של עניין.

9. אין עיוות דין, העונש שנגזר על המבקש הולם את העבירה.

10. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.