1.  בפניי בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982.

2.  על פי האמור בדוח, למבקש יוחסה עבירה של רישיון נהיגה פקע כשעברו למעלה משנתיים מיום פקיעתו (פקע בתאריך 11.06.10) עבירה בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, עבירה מיום 05.07.22 .

3.  בגוף הדוח צוין כי על המבקש להתייצב לדיון ביום 23.10.22. המבקש קיבל את הדוח בידו מהשוטר.

4.  ביום 23.10.2022 בדיון שהתקיים בעניינו של המבקש, הנאשם נידון בהעדרו בשל העדר התייצבות לעונשים של קנס בסך 1,000 ₪, פסילה בפועל 12 חודשים ופסילה מותנית של 2 חודשים למשך 2 שנים.

כעולה מתיק בית המשפט, קיים אישור מסירה על פרוטוקול הדיון לידי הנמען הרשום, קרי לידי המבקש מיום 15.11.2022 והמבקש אף חתם על כך. אישור המסירה סרוק בתיק בית המשפט.

5.  טענת המבקש לא התייצב לדיון, שכן לא ידע כלל על התיק ואף כשבדק מול משרד הרישוי לפני כשנה לא נמסר לו על אודות תיק זה. לטענתו יגרם לו עיוות דין היה ולא ינתן לו יומו.

6.  המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה לא ברורה טענתו של המבקש כי לא ידע על הדיון שכן ההזמנה לדין נמסרה לידיו של המבקש ואף חתם עליו.

עוד טענה המשיבה, כי אין בטיעוני המבקש כדי להצדיק את אי התייצבותו לדיון, ואין בבקשתו כדי להצביע על עיוות דין שנגרם לו אשר מצדיק להיעתר למבוקש.

דיון

7.  בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:

האחד - סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

השני - אם יגרם לנאשם עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8:

"יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

8.  אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.

ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"

ובהמשך:

"כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו".

9.  בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08).

10.  בחנתי את טענותיו של המבקש:

אכן צודקת המשיבה, כי לא ברורה טענתו של המבקש כי לא ידע על תיק זה ועל הדיון, שכן המדובר בכתב אישום והזמנה לדין מסוג מסירה ביד, אותה קיבל המבקש לידיו מהשוטר בשטח עובר לביצוע העבירה ובה מועד הדיון עליו הוזמן המבקש, המבקש חתם על כתב האישום. כתב האישום ועליו חתימת הנאשם סורק בתיק בית המשפט.

המבקש לא סיפק כל הסבר לשיהוי הממושך שבהגשת בקשה זו, בשים לב לכך כי הבקשה הוגשה בחלוף למעלה משלוש שנים מהמועד אליו הוזמן המבקש לדיון.

11.  בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל:

"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

12.  באשר לעונש שהוטל על המבקש, כאמור לעיל, המבקש נדון לפסילה בפועל של 12 חודשים, פסילה על תנאי של 2 חודשים למשך 2 שנים וקנס בסך 1,000 ₪ אין מדובר בעונש המחמיר עם המבקש.

13.  בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07):

" לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".

14.  לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, משמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש ולכן לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

15.  לאור העובדה כי אין למבקש רישיון נהיגה בתוקף, לפנים משורת הדין הפסילה תימנה מיום הגשת הבקשה, קרי מיום 23.12.25. המזכירות תנפיק אישור הפקדה בהתאם.

16.  הבקשה נדחית.

17.  המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.