הכרעת דין

על בסיס הודאתה של הנאשמת אני מרשיעה אותה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בנהיגה במהירות הועלה על המותר בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

הנאשמת נהגה, בדרך בין עירונית, ברכב במהירות 131 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 70 קמ"ש.

הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה והביעה חרטה.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמת עונש הכולל פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, הנאשמת ביקשה להתחשב בעברה הנקי ובנסיבות האירוע החריגות, כמו כן ביקשה להתחשב בנסיבותיה האישיות.

הערך המוגן בעבירה זו הינו שלום הציבור.

מתחם העונש ההולם בעבירה נע בין פסילה על תנאי ויכול להגיע לפסילה של ממש, זאת בהתחשב בנסיבות האירוע ועברו של הנאשם, פסילה מותנית וקנס.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה, את נסיבות האירוע ונסיבותיה האישיות של הנאשמת, את עברה הנקי והעובדה שלקחה אחריות והביעה חרטה מצאתי כי יש להטיל על הנאשמת את העונשים הבאים:

1. קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 90 יום.

2. פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש למשך שנתיים.