החלטה

1. בפניי בקשה לחישוב פסילה בהליך שבנדון, אשר הסתיים זה מכבר ופסק הדין בעניינו חלוט.

2. גזר הדין ניתן ביום 7.7.2015 בהעדר המבקש, לפני למעלה מעשר שנים.

3. ביום 29.7.2015 הוגשה בקשה להקל בעונש הקנס שניתן בעניינו של המבקש, ללמדנו כי המבקש היה מודע לגזר הדין שניתן בהעדרו.

4. בבקשתו טוען המבקש כי רישיונו אבד, וכי חתם על תצהיר אולם זה לא הופקד בבית המשפט כנדרש. כלומר, לא הופקד תצהיר מתאים בתיק.

5. בבש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.2014) נקבע כי הסמכות לדון בבקשה לחישוב ימי פסילה היא של רשות הרשוי.

6. במסגרת רע"פ 46793-10-24 אלהוייזל נ' מדינת ישראל (31.10.24) קבע בית המשפט העליון כך: "בית משפט זה חזר והבהיר, לא אחת, כי הכתובת בכל מקרה של בקשה הנוגעת לפסילה של רישיון נהיגה, היא רשות הרישוי. על החלטתה ניתן להשיג באמצעות הגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים (עניין אפו שריפה, בפסקה 8; רע"פ 3811/22 וילקובסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (12.7.2022)).

7. משכך, הבקשה נדחית.

8. על המבקש לפנות בהתאם למשרד הרישוי.