ב"כ המאשימה טענה כי אין לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניין הארכת התנאי שכן המלצה זו אינה מחייבת את בית המשפט ועומדת בסתירה לאינטרס הציבורי.

מנגד, טען ב"כ הנאשם כי מדובר במקרה חריג ובנסיבות מקלות מאוד של ביצוע העבירה.

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנאשם אשר נתפס נוהג ברכב חשמלי מסוג קלנועית, השייכת למעסיקו, מבלי שידע כי מדובר ברכב שיש צורך בקיומו של רישיון נהיגה לצורך השימוש בו.

עוד טען כי מדובר בנאשם אשר נסיבות חייו קשות ויש להקל עימו, בהתחשב בהיותו נעדר עבר פלילי, בעל יציבות תעסוקתית והמפרנס יחיד לבני משפחתו.

ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ויורה על הארכת המאסר המותנה.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה המעידה על מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה למאסר בפועל.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהודאתו המידית של הנאשם במסגרת ההסדר הדיוני שהוצג ע"י הצדדים.

דיון והכרעה-

עבירה של נהיגה ע"י נהג שהינו בלתי מורשה לנהיגה הינה עבירה חמורה היוצרת סיכון ממשי למשתמשי הדרך.

כך קבע בית המשפט העליון בעניין עבירה של נהיגה ע"י בלתי מורשה, בעפ"ת 37090/05/10 עודה נגד מדינת ישראל:

"אדם הנוהג בלי שיש ברשותו רישיון נהיגה, לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת רכב ובכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומידי לכלל הציבור בכביש".

ובעפ"ת 42946/08/11 מסוארה נגד מדינת ישראל ציין בית המשפט כי יש להילחם מלחמת חורמה בנהגים בלתי מורשים ובמיוחד להחמיר במקרים בהם הנאשם חוזר ומבצע העבירה.

תיקון 113 לחוק העונשין עיגן את הדמיית שיקול הדעת השיפוטי וביקש להתחשב בעקרון ההלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם.

לאחר קביעת מתחם הענישה יקבע בית המשפט את העונש המתאים בתוך המתחם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כפי שמפורט בסעיף 40 לחוק העונשין.

קביעת מתחם העונש ההולם-

המתחם הנהוג בפסיקה לעבירה של נהיגה ע"י בלתי מורשה נע בין מאסר על תנאי ועד לשנת מאסר בפועל, פסילה המתחילה מתקופה של שלושה חודשים ויכולה להגיע עד לתקופה של שנים.

החמרה בענישה תהא לנאשם החוזר ומבצע העבירות וכאשר מדובר בנאשם אשר אינו נורמטיבי.

(ראה :עפ"ת 22585/11/12, אליעזר אשורוב נגד מדינת ישראל; רע"פ 8046/13 אליהו זוהר נגד מדינת ישראל).

באשר לפסילה נקבע כי המתחם מתחיל מ 3 חודשי פסילה ויכול להגיע עד ל 3 שנות פסילה (ראה: עפ"ת 35685-01-11 מדינת ישראל נגד אמר).

למרות זאת, ניתן לראות כי כאשר נעשה שימוש בכלי רכב חשמלי, מהווה הדבר כנסיבה המקלה על הענישה, כך לדוגמא נקבע בפס"ד של בית המשפט המחוזי בת"א, בעפ"ת 53300-02-16 אמנון בטיה נגד מדינת ישראל, מתחם ענישה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף, בכלי רכב חשמלי מסוג "גולפית", כמתחם הנע בין מאסר מותנה אשר יכול להגיע למאסר בפועל.

כך גם קבע בית המשפט בפ"ל (ת"א) 6707-06-11 מדינת ישראל נגד עודד בוקובזה, שם ציין בית המשפט כי אין מקום להטלת מאסר בפועל במקרה בו הנאשם נהג על "גולפית" על אף היותו פסול לנהיגה וללא רישיון נהיגה תקף.

במקרה זה אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם נע בין מאסר מותנה ויכול להגיע עד לכדי מאסר לתקופה של 12 חודשים. פסילה אשר נעה בין תקופה של 6 חודשים ויכולה להגיע עד ל- 5 שנים.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות-

נסיבות האירוע, כפי שעולה מכתב האישום, הינן ברף הנמוך, שכן מדובר בנאשם אשר נתפס נוהג על רכב חשמלי - "קלנועית", אותה קיבל ממעסיקו תוך שהוא סבור, שבשל אופיו של סוג הרכב לא נדרש רישיון נהיגה לצורך הפעלתו.

כפי שניתן ללמוד מכתב האישום, אין עבירות נלוות פרט לנהיגת הנאשם על הרכב החשמלי כאמור.

מעברו של הנאשם ניתן ללמוד כי מעולם לא הוציא רישיון נהיגה ולחובתו 8 הרשעות קודמות.

3 מתוכן בגין עבירה דומה.

פסיקה נוהגת -

עיון בפסיקה נוהגת מעלה כי במקרים בהם מדובר בנהגים שאין זו הפעם הראשונה בה הם מורשעים בעבירה זו ,בתי המשפט מטילים עונשי מאסר בפועל, הגם שלעיתים הם מבוצעים על דרך של עבודות שירות, פסילות ארוכות ומאסרים מותנים.

כך לדוגמא, עפ"ת 53300-02-16, אמנון בטיה נ' מדינת ישראל,שם הורשע נאשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, עת נהג ברכב חשמלי מסוג 'גולפית' בהיותו בפסילה וללא ביטוח. בית המשפט המחוזי אישר העונשים שהוטלו על הנאשם בבית משפט קמא, ביניהם 160 שעות של"צ, 18 חודשי פסילה, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי.

פ"ל 2774-11-14מדינת ישראל נ' פלוני, שם הורשע הנאשם בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון ועבירה של נהיגה בזמן פסילה, בעברו היתה הרשעה קודמת של נהיגה ללא רישיון נהיגה ובית המשפט התייחס לשיקולי השיקום וגזר על הנאשם 160 שעות של"צ לצד פסילה בת 36 חודשים ומאסר מותנה.

תת"א 73-10-16 מדינת ישראל נגד דניאל אזולאי, שם הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה כשבעברו 3 הרשעות קודמות, כולל הרשעה בעבירה דומה, בית המשפט התחשב בשיקולי שיקום וגזר על הנאשם 8 חדשי פסילה בפועל, 100 שעות של"צ, 4 חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן לשנה.

פ"ל 4207-09-15 מדינת ישראל נגד דניאל רותם, שם דובר בנאשם אשר הורשע בנהיגה ללא רשיון ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עברו התעבורתי והפלילי מכבידים ולחובתו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה לתקופה של 10 חודשים יחד. בית המשפט האריך את שני המאסרים המותנים והטיל עליו של"צ בהיקף של 300 שעות וצו מבחן למשך שנה וחצי.

נסיבות שאינן קשרות בביצוע העבירה-

הנאשם נטל אחריות בהזדמנות הראשונה והביע חרטה על מעשיו.

מדובר בעבירה שהתרחשה ביום 09.08.2016 ומאז ועד היום לא נפתחו תיקים חדשים לנאשם.

כעולה מהתסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם, נראה כי מדובר בנאשם אשר הינו המפרנס היחיד לכלל משפחתו. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם אדם נורמטיבי, בעל יציבות תעסוקתית, לא ריצה תקופת מאסר בכלא מעולם והוא נעדר עבר פלילי.

הארכת המאסר המותנה בהתאם לסעיף 56 לחוק העונשין -

סעיף 56(א)לחוק העונשין, מאפשר את הארכת המאסר המותנה וקובע:

"בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

בעניינינו, תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר מותנה, בר הפעלה, משך 4 חודשים אשר ניתן בתיק שמספרו 6632-09-14 בגזר דין שניתן בגין עבירה דומה ביום 22.10.2014.

כאמור, בין הצדדים הושג הסדר דיוני ובמסגרתו נשלח הנאשם אל שירות המבחן.

המלצת שירות מבחן-

מעיון בתסקירי שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם כבן 52, נשוי ואב לחמישה ילדים המתגורר באילת בגפו מזה 3 שנים ועובד בנגרות.

בתסקירים מפורטות נסיבותיו המשפחתיות הקשות של הנאשם ונסיבותיו האישיות, וצוין כי מעולם לא הוציא רישיון נהיגה בשל סיבות כלכליות.

עוד עולה מהתסקיר כי מדובר בנאשם אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי, בעל יציבות תעסוקתית, המגלה אחריות רבה על בני משפחתו ותומך בהם כלכלית.

קצינת המבחן מציינת כי הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירה וכי התרשמה שמדובר בנאשם בעל עמדות נורמטיביות והתנהלות תקינה.

המלצת שירות המבחן, בעניינו של הנאשם, כללה אפיק חינוכי שיקומי במסגרתו המליצה על הארכת המאסר המותנה, על הטלת צו מבחן למשך שנה במהלכה ישולב הנאשם בסדנת תעבורה ועל הטלת צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

כאמור, העבירות אותן ביצע הנאשם הינן עבירות חמורות, וחומרה יתרה נעוצה בעובדה שאין זו הפעם הראשונה בה הוא מבצע עבירה של נהיגה.

אף על פי כן, לאחר ששקלתי נסיבות ביצוע העבירה, פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, המלצות שירות המבחן ובהתייחס לאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, התרשמתי כי במקרה זה יש לתת סיכוי לשיקום הנאשם ולאמץ את המלצות שירות המבחן בעניין הארכת המאסר המותנה התלוי לחובתו בתקופה נוספת של שנתיים.

משנאמר כל זאת, ובהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, בנסיבות ביצוע העבירה שהינה ברף הנמוך, בערך החברתי שנפגע, בעברו התעבורתי של הנאשם, תוך התחשבות בהודאתו ובנסיבות חייו, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. צו המורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור ברשת המתנס"ים אילת, בהיקף של 140 שעות, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשעה, במקום צו השל"צ.

2. מורה על הטלת צו מבחן למשך שנה.

3. אני מורה על הארכת המאסר המותנה, לתקופה בת 4 חודשים, אשר הוטל על הנאשם בבית המשפט לתעבורה באילת, בתיק 6632-09-14, ביום 22.10.2014 וזאת למשך שנתיים נוספות מהיום.

4. אני פוסלת את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 22 חודשים. הפסילה תחל להימנות היום ואין צורך בהפקדת רישיון הנהיגה.

5. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות בהן הורשע או עבירה בגין נהיגה בזמן פסילה.

6. קנס בסך של 800 ₪ אשר ישולם תוך 90 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תשע"ט, 13/11/2018 במעמד הנוכחים.