1

תורגם לנאשם ע"י המתורגמן נגוסה עלמו

כתב האישום

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר כולל ארבעה אישומים. כל ארבעת האישומים מתייחסים לבת זוגו של הנאשם (להלן: המתלוננת). לנאשם ולמתלוננת ילד משותף (להלן: הילד).

2.         באישום הראשון מיוחסות לנאשם ביצוען של העבירות הבאות: איומים (ריבוי מקרים) לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בת זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין; שימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב] התשכ"ט - 1969.

3.         להלן עובדות האישום הראשון:

2

א.        ביום 30.5.14 בשעה 16:30 או בסמוך לכך, בשיחה טלפונית בין הנאשם למתלוננת, על רקע רצונה כי ישיב את הילד לדירתה, איים עליה הנאשם בכך שאמר לה כי תצטרך לעזוב את העיר לוד, הוא ייקח את ילדם, יהרוג אותה ויחתוך את גופתה לחתיכות ויפזרן בפחי אשפה. בהמשך, הגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת שבתחומי העיר לוד, כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול וזאת על מנת להשיב למתלוננת את ילדם המשותף.

ב.         הנאשם דפק ובעט בחוזקה בדלת הדירה בכוונה שהמתלוננת תכניס אותו לתוך הדירה. המתלוננת חששה מפני הנאשם ולכן התעכבה בפתיחת הדלת. בהמשך, ניסתה לפתוח את דלת הדירה במהרה על מנת לאחוז בילדם המשותף ולהכניסו לדירה, או אז, הנאשם תקף את המתלוננת בכך שהצמיד אותה באמצעות ידיו לקיר, חנק אותה בגרונה והטיח בה מכות, לרבות מכת אגרוף לכיוון בפניה.

ג.         הנאשם איים על המתלוננת באומרו כי היום היא תמות, הוא יוריד את שיניה והוא אינו מתכוון לעזוב אותה. כמו כן, איים הנאשם על המתלוננת כי אם יכנס לכלא ידאג שמשפחתו תהרוג אותה, או שישלם עבור מותה, גם אם יאלץ להיכנס בשל כך לכלא. המתלוננת הצליחה להדוף את הנאשם ונמלטה לשכניה על מנת לבקש עזרה בעוד הנאשם דולק אחריה ומאיים כי יהרוג אותה ולא יעזוב אותה.

ד.         המתלוננת הזעיקה את אחותה ט ד (להלן: טוריה) אשר הגיעה למקום ופגשה בנאשם כשהוא מתחת לבניין שבו שוכנת דירתה של המתלוננת. הנאשם החל לקלל את ט ואיים כי היום יהרוג אותה ואת המתלוננת ולא יעזוב אותן.

ה.        כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת שריטה באורך 6 ס"מ וסימנים אדומים על זרועה השמאלית, שריטה בפניה מעל שפתיה, שפשוף תחת שפתה העליונה ושריטה באורך 2 ס"מ בצד ימין של צווארה, אשר כולן חבלות של ממש.

ו.         עם הגיעו של הנאשם לתחנת המשטרה דרש ממנו השוטר בנציון אלישקוב (להלן: אלישקוב) כי יעביר את הילד לידי המתלוננת. הנאשם החל להתנגד בכוח למעצרו בכך שגידף את השוטרים, דחף אותם והחל לנער את ידיו במטרה למנוע את כבילתו באזיקים עד כדי גרימת חבלה לידו של השוטר אלישקוב.

3

4.         באישום השני מיוחסת לנאשם עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי עובדות האישום השני, ביום 28.5.14 הגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת כשהוא תחת השפעת אלכוהול והחל לקרוא ולצעוק אל חלונה כי היום יהרוג אותה. המתלוננת התקשרה לנאשם לברר מדוע הגיע והנאשם בתגובה איים על המתלוננת באומרו שאם היה מוצא אותה היום היה הורג אותה.

5.         באישום השלישי מיוחסת לנאשם עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. כחודש עובר לאירוע המתואר באישום הראשון, ובמועד אשר אינו ידוע במדויק למאשימה, הגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת כשהוא תחת השפעת אלכוהול ואיים עליה בכך שאמר לה כי יהרוג אותה, העיקר שתמות, וכי גם אם יכנס לכלא, שם יהיה לו אוכל וטלויזיה.

6.         באישום הרביעי מיוחסת לנאשם עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי עובדות האישום הרביעי, כשלושה חודשים עובר לאירוע המתואר באישום הראשון, ובמספר מועדים, הגיע הנאשם לדירה שחלק אותה עת עם המתלוננת כשהוא אוחז בסכין ותחת השפעת אלכוהול ואיים על המתלוננת בפגיעה בחייה בכך שאמר למתלוננת כי הסכין מיועדת לה כדי להרוג אותה.

7.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ונשמעו הראיות. בתום שמיעת הראיות ניתנה הכרעת     הדין ואשר לפיה הנאשם הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בארבעת האישומים.

טענות הצדדים לעונש

8.         ב"כ המאשימה ציין כי לנאשם אין עבר פלילי קודם, אך לאור חומרת האירוע נשוא האישום הראשון וכן ריבוי האישומים בכתב האישום, העונש הראוי הוא מאסר מאחורי סורג ובריח. כמו כן, טען שמתחם העונש ההולם לאירוע שמתואר באישום הראשון נע בין 7 ועד 24 חודשי מאסר בפועל ובעוד שמתחם העונש ההולם לכל אחד מהאירועים שמתוארים באישום השני, והשלישי נע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר ובעוד שמתחם העונש ההולם לאישום הרביעי נע בין 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר.

4

9.         ב"כ הנאשם טענה שהנאשם סובל מבעיות כלכליות רבות. הנאשם קיבל הודעה מטעם הבנק שממנו נטל הלוואת משכנתא על הדירה שבה התגורר, לפיה קיימת כוונה לנקוט כנגדו בהליכים ו/או להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי וזאת בשל העדר עמידה בתנאי הפירעון של המשכנתא (נ/2). כמו כן, הנאשם נפרד מהמתלוננת אשר הגישה נגדו בקשה לפסיקת מזונות זמניים בבית המשפט השלום לענייני משפחה בראשון לציון (נ/3) וכן הוגשה נגדו תביעה בסדר דין מהיר על ידי חברת "הוט". בנוסף, באת כוח הנאשם טענה כי חשבון הבנק שלו נמצא ביתרת חובה ואין לו מקורות הכנסה לפירעון חובותיו. בנוסף, טענה כי אין מקום להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ולכל היותר יש להשית עליו מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

מתחם העונש ההולם

10.       לדעתי יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בגין האירוע נשוא האישום הראשון בנפרד מהמתחם שנוגע לאישומים 2, 3 ו-4. האירוע נשוא האישום הראשון כולל בתוכו עבירות נלוות לעבירת האיומים ומכאן הצורך לבחון אותו בפני עצמו.

11.       הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לאירוע נשוא האישום הראשון נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל. קביעה זו מבוססת על מדיניות הענישה הנוהגת כפי שהיא עולה מהפסיקה שלהלן:

א.        רע"פ 8323/12 שוקרון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.11.12) במקרה זה המבקש תקף את בת זוגו בכך שהלם בה באגרופיו בצלעותיה וגרם לשבר באחת הצלעות. בנוסף, המבקש גרם נזק לרכוש בכך שהשליך טוסטר לתוך הכיור והפיל ארצה די.וי.די ורמקול המחובר אליו. בית משפט השלום בת"א הטיל עליו שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת. בית משפט זקף לזכותו של המבקש כי השתלב בתהליך טיפולי למניעת הישנותן של עבירות אלימות בעתיד. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי ע"י המדינה, הושתו עליו 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וסכום הפיצוי למתלוננת הוגדל מסך של 1000 ₪ לסך של 5000 ₪. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון מטעם המבקש, נדחתה.

5

ב.         רע"פ 182/13 משה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.1.13). לבית משפט השלום ברחובות הוגש כתב אישום כנגד המבקש כולל שני אישומים שעניינם תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, איומים והיזק בזדון לרכוש וכן תקיפה בנסיבות מחמירות של בן משפחה. המבקש השליך לעבר ראשה של אשתו חפצים שונים, היכה אותה באגרופיו, איים עליה וקיללה. בהמשך השליך את תכולת המקרר על רצפת הבית, ריסק מספר כיסאות ושבר באמצעות מטאטא פמוטים אשר הוצבו בסלון הבית. בנוסף, המבקש השליך לעבר ראשה של המתלוננת חלקי ארון, סטר לה, היכה אותה באגרופיו והרימה בחולצתה עד שזו נקרעה. לאחר מכן הוביל המבקש את המתלוננת למיטתם, הסיר ממנה את מכנסיה ותחתוניה ובעט בירכה. באירוע באישום השני כחודש ומחצה לאחר האירוע נשוא האישום הראשון, לאחר שמאכליה של המתלוננת לא ערבו לחיכו של המבקש, הוא דחף את המתלוננת אל מחוץ לביתם, נעל את דלת הבית והותירה מחוץ לבית. מתסקיר שירות המבחן עלה כי המבקש מתקשה לוסת את דחפיו ולכן התנהגותו אינה צפויה ולעיתים אף בלתי נשלטת. בית משפט הטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וזאת למרות העדר קיומו של עבר פלילי. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ג.         ע"פ 4800/12 סולומון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.2.13). המערער הורשע בכתב אישום מתוקן במספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות שביצע בבת זוגו. על פי כתב האישום, במספר הזדמנויות מאז שהיתה בהיריון ביקש המערער לקיים עם המתלוננת יחסי מין ועל רקע דרישה זו התעורר בין בני הזוג ויכוח במהלכו תקף המערער את המתלוננת והיכה אותה בפניה ובחלקי גופה השונים. גם לאחר שהמתלוננת ילדה את בנם, תקף אותה במספר הזדמנויות ועל רקע דומה. הנאשם נהג לסטור בפניה של המתלוננת ולהכות בה באגרופיו בכל חלקי גופה. מתסקיר שירות המבחן עלה כי המערער זקוק לטיפול אינטנסיבי בתחום האלימות ואף נשלח לטיפול בהוסטל לגברים מכים ושהה במקום כארבעה חודשים עד שאובחנה אצלו מחלת הסרטן שבגינה החל לעבור טיפולים. בית משפט המחוזי בבאר שבע הטיל על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה מטעם הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה.

12.       בכל אחד מהאישומים 2, 3 ו-4 מיוחסת לנאשם עבירה של איומים. לפיכך, הנני קובע שמתחם העונש ההולם לגבי כל אחד מהאישומים, נע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם

6

13.       בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את כל הנתונים שלהלן: לקולא, העדר עבר פלילי ומצבו הכלכלי של הנאשם כפי שתואר על ידי באת כוחו; לחומרא, ריבוי העבירות.

14.       לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

            א.        10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 30.5.14 ועד 4.11.14.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יבצע עבירת אלימות.

ג.         הנאשם ישלם פיצוי למתלוננת בסך 2500 ₪.

הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים חודשים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.1.16 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הפיצוי לפירעון מידי.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשע"ו, 10 נובמבר 2015, במעמד הצדדים.