ת"פ 8455/06/14 – משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נגד סאלם-שלום מרעי
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 8455-06-14 , ת"פ 46216-08-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' מרעי
|
|
1
בפני
|
כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה
|
|
בעניין: |
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
|
|
|
|
|
|
נגד
|
|
|
סאלם-שלום מרעי |
|
2
|
|
ב"כ המאשימה: עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומיכל בן דוד
ב"כ הנאשם: עו"ד יונס מואנס
גזר דין |
רקע
1.
הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות שלושה כתבי אישום כמפורט להלן:
בת"פ 8455-06-14 (להלן: "התיק העיקרי") הורשע הנאשם בעבירות
כדלקמן:
א. הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, לפי סעיף 12א (ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל")
ב. חוסר פוליסה, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970 (להלן: "פקודת רכב מנועי").
בת"פ 20943-02-13 (להלן: "התיק המצורף הראשון") הורשע הנאשם בעבירות כדלקמן:
א. הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל.
ב. נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").
ג. נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.
ד. נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.
בת"פ 46216-08-15 (להלן: "התיק המצורף השני") הורשע הנאשם בעבירות כדלקמן:
א. הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").
3
ב. נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.
ג. נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.
ד. נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, ביום 1.6.14 הסיע הנאשם ברכב, אשר עבר שינוי מבני ואשר מיועד להסעת שני נוסעים בלבד, 34 שוהים בלתי חוקיים.
3. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק המצורף הראשון, ביום 21.1.13 נהג הנאשם ברכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, בזמן שהוא נתון פסילה. באותה עת הסיע הנאשם ברכב 4 שוהים בלתי חוקיים.
4. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק המצורף השני, ביום 23.8.15 הפר הנאשם את תנאי שחרורו שעה שיצא ממקום מעצר הבית ללא אישור וללא פיקוח מי מהמפקחים ונהג ברכב בעודו בפסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.
5. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתבי האישום ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי בגין התיק העיקרי עמדתה לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
תסקיר שירות המבחן
6. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 20.8.15, הנאשם בן 36, נשוי ואב לשלושה ילדים, בוגר 12 שנות לימוד. הנאשם נטל אחריות על מעשיו, לדבריו נהג להסיע ולהעסיק עובדים מהשטחים, הנחשבים בעיניו כעובדים מקצועיים, ומתוך תחושת חמלה למצוקה הכלכלית עימה מתמודדים. ציין כי הקפיד לברר האם מצויים בידיהם אישורי שהיה אך לא היה בקיא בשוני בין האישורים. בנוסף, לעיתים הסתפק בתשובה מילולית של עובד מבלי לבדוק את האישור. הנאשם נטל אחריות לביצוע העבירות המיוחסות לו וגילה מודעות להשלכות האפשריות של מעשיו. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם הרתעתי משמעותי מפני חזרה על מעשים דומים בעתיד. אשר על כן, המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות.
טיעוני הצדדים
4
7. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומיכל בן דוד, הנאשם יליד 1979, נעדר עבר פלילי, בעל 30 הרשעות תעבורתיות. הנאשם נהג להסיע שוהים בלתי חוקיים מבלי לבדוק אם יש להם אישורים. כתבי האישום מלמדים כי הנאשם המשיך לבצע עבירות גם לאחר שנתפס והוגש נגדו כתב אישום. הנאשם הסיע את השוהים הבלתי חוקיים כשהוא פסול מלנהוג וכשהוא ללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח. המלצת שירות המבחן נסמכת על הטענה לפיה ביצוע העבירות אינו מאפיין את הנאשם, אולם טענה זו שגויה. הנאשם לא סיפק כל הסבר למעשיו מלבד רגשי חמלה שחש. מדובר בעבירות חמורות אשר יש בהן פגיעה פוטנציאלית בביטחון מאחר שמדובר באנשים אשר לא עברו את מסננת גורמי הביטחון. הנאשם אינו מכיר את הנוסעים. מדובר על כמות גדולה מאוד של שב"חים שכל אחד מהם עלול להוות סכנה לביטחון תושבי המדינה. הרכב בו הסיע הנאשם את השב"חים בתיק העיקרי שונה באופן "פיראטי" כך שהנוסעים יושבים זה על זה והדבר מסכן את חייהם. נוכח המצב הביטחוני מתחם העונש בגין הסעת 34 נוסעים הינו בין 10 ל-30 חודשי מאסר. המצב הביטחוני מהווה משנה חומרה. העבירה בתיק העיקרי בוצעה ביום 1.6.14, בזמן שביום 21.1.13 הוא נתפס מבצע את המיוחס לו בתיק המצורף הראשון, הוא נעצר ועל אף זאת לא רק שלא היה בכך כדי להרתיעו אלא הוא גם הסלים והסיע לאחר מכן 34 נוסעים. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם בגין התיק העיקרי - 12 חודשי מאסר ובגין שני התיקים הנוספים 12 חודשים נוספים וזאת לצד מאסר על תנאי, קנס וחילוט הרכב.
5
8. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד יונס מואנס, באשר לתיק העיקרי, לעבירה לא קדם תכנון. הנאשם הובא אל הרכב כאשר כבר היו בו הנוסעים. הוא לא ידע מה מספרם. הוא לא קיבל מהשב"חים כסף. הוא רק התבקש לנהוג ברכב. הוא נוצל על ידי אחרים שנגדם לא הוגש כתב אישום. כשנדרש על ידי המשטרה לעצור, הוא עצר ולא ניסה לברוח. לא מדובר בעבירה ברמת חומרה גבוהה. הרכב אינו של הנאשם, אלא הנאשם רק שימש כנהג ואין לו עמדה לגבי חילוט הרכב. נסיבות ביצוע העבירה הן כלכליות. לנאשם היו מזה תקופה בעיות כלכליות וכאשר הגיעה הצעה להסיע את הרכב הוא נעתר לה. באשר לתיק המצורף הראשון, הנאשם שוחרר באותו היום לאחר ביצוע העבירה וכך גם הנוסעים ברכב. הנאשם שהה בתנאים מגבילים במשך 14 חודשים ללא הפרות. בקשותיו לשינוי תנאים נדחו ולאחר תקופה ארוכה ללא יכולת לפרנס את משפחתו, ולאחר שאביו לקה באירוע מוחי הוא ביצע את המיוחס לו בתיק המצורף השני. מדובר בשתי מעידות שהמרחק ביניהן הוא שנה וחצי ולא במי שעסק בהסעת שב"חים כדרך חיים. הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי, הוא נעדר עבר פלילי. מתחם העונש לו עתרה המאשימה הינו בעקבות המצב הביטחוני השורר היום ואולם העבירות בהם הורשע הנאשם בוצעו בשנים 2013-2014 אז שרר מצב בטחוני שונה. מתחם העונש ההולם נע סביב מספר חודשי עבודות שירות עד מספר חודשי מאסר. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן קנס מתון נוכח העובדה שכבר חולטו כספים שהופקדו להבטחת עמידתו בתנאי שחרורו ומאחר שהוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה. עוד עתר ב"כ הנאשם להסתפק בפסילה מידתית.
דיון - קביעת מתחם העונש ההולם
9. כל אחד מכתבי האישום מתאר אירוע נפרד, ומכאן שיש לקבוע בגין כל אחד מהם מתחם עונש הולם אחד.
10. במקרה דנן, הערכים החברתיים שנפגעו בעבירות הסעת שוהים בלתי חוקיים הינם פגיעה בסמכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה וכן פגיעה פוטנציאלית בביטחון מדינת ישראל. יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמיתית של הנוסעים שאותם הוא מסיע. הערך החברתי אשר נפגע בגין עבירות התעבורה הינו בטחון ציבור המשתמשים בכבישי הארץ.
11. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בתיק העיקרי מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים הינם ברף בינוני עד גבוה. בתיק העיקרי הסיע הנאשם ברכב אשר עבר שינוי מבני ואשר מיועד להסעת 2 נוסעים בלבד, 34 שוהים בלתי חוקיים. בתיקים המצורפים מידת הפגיעה בערכים מוגנים הינה נמוכה עד בינונית. בתיק המצורף הראשון הסיע הנאשם ברכב 4 שוהים בלתי חוקיים כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ובזמן שהוא נתון פסילה. בתיק המצורף השני יצא הנאשם ממקום מעצר הבית ללא אישור וללא פיקוח מי מהמפקחים ונהג ברכב בעודו בפסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. כבר נפסק לא אחת כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים (ראו דברי כב' המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין בע"פ 617/15 מונתסאר נ' מדינת ישראל (2.4.15)).
12. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א. בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (4.8.13), ערערה המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע נאשם בעבירה של הסעה שלא כדין של 25 שוהים בלתי חוקים ועבירות נלוות. בית המשפט העליון קבע כי מתחם העונש ההולם לעניין מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות מחמירות צריך להיות בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. באותו מקרה בשים לב אף לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוחמר עונשו של הנאשם והוא נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
6
ב. בע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 23 שוהים בלתי חוקיים, אי חגירת חגורת בטיחות והסעת נוסעים מעל המותר. הנאשם הסיע 23 שוהים בלתי חוקיים ברכב שמיועד למספר נוסעים קטן אשר ישבו על רצפת הרכב ללא חגורת בטיחות. נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
ג. ברע"פ 2742/13 עיסא נ' מדינת ישראל (28.4.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בהסעת 14 תושבי שטחים תמורת 10 ₪ כל אחד. לנאשם עבר פלילי מכביד, אולם לא בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה הינו בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ד. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1057-01-15 שוויקי נ' מדינת ישראל (22.2.15), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקיים ברכב שאינו מיועד לכך תוך שינוי הרכב לצורך הסתרתם. לנאשם עבר פלילי בעבירות דומות וכן לחובתו מאסר על תנאי. נקבע מתחם בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. הנאשם נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל וכן להפעלת מאסר על תנאי במצטבר. סה"כ נידון ל- 11 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
ה. בעפ"ג (מח' י-ם) 17636-04-14 דוויק נ' מדינת ישראל (18.9.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקים ברכב שמיועד לשמונה אנשים, תמורת 50₪ לכל אחד ונידון ל- 10 חודשי מאסר. הנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי. בית המשפט קבע כי מתחם העבירה הינו בין שלושה חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והשית עליו 7 חודשי מאסר בפועל.
ו. בעפ"ג (מח' י-ם) 2593-06-10 מדינת ישראל נ' ג'מיל (17.6.10), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש והוחמר עונשו של נאשם אשר הורשע בהסעת 11 שוהים בלתי חוקים לתוך שטחי מדינת ישראל תמורת כסף. נידון לחמישה וחצי חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
ז. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 2721-09-14 מריסי נ' מדינת ישראל (7.12.14), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של הסעת 11 שב"חים ונידון ל-8 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והעמידו על חמישה וחצי חודשי מאסר בפועל לצד העונשים הנלווים שנקבעו.
7
ח. בת"פ (פ"ת) 41171-07-12 מדינת ישראל נ' חלאק (9.1.14), הורשע הנאשם בביצוע עבירות של הסעה שלא כדין (20 שב"חים) ועבירות נלוות, הנאשם בן 20 ללא עבר פלילי, הודה ולקח אחריות, שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר, נדון ל - 6 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
13. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לכך שהסעת שוהים בלתי חוקיים לישראל עלולה ליצור סיכון בטחוני ממשי, הואיל ואין המסיע יודע את זהותם וטבעם של השוהים אשר אותם הוא מסיע, ולא עברו את "המסננת הביטחונית" של הגורמים הרשמיים. באשר לעבירות התעבורה, הסעת נוסעים במספר שעולה על המותר וכן הסעתם ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח תוך שהנאשם נמצא בפסילה מסכנת את הנוסעים ואת המשתמשים בכביש. כמו כן ביצע הנאשם את המעשים בתיק העיקרי ובתיק המצורף לצורך רווח כלכלי.
14. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי הינו החל מ- 7 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 18 חודשי מאסר. מתחם העונש בתיק המצורף הינו חל מחודשיים מאסר בעבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש בתיק המצורף השני הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.
15. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.
16. סבורני כי טענת המאשימה בדבר העלאת מתחם הענישה בשל המצב הביטחוני השורר כיום דינה להידחות, הן משום שהעבירות אותן עבר הנאשם בוצעו בעת שבו מצב הביטחוני היה שונה מהמצב כיום, והן משום שההחמרה הקיימת במצב הביטחוני אין בה כדי לשנות את כללי היסוד של שיטת המשפט הנוהגת בנוגע למידתיות הענישה ופסיקתו המנחה של בית המשפט העליון (לעניין זה ראו עפ"ג (מח' חי') 46537-10-15 מדינת ישראל נ' פטאפטה (29.10.15)).
גזירת העונש המתאים לנאשם
8
17. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לכך שהנאשם יליד 1979, נשוי ואב לילדים ונעדר עבר פלילי. אין ספק כי עונש מאסר יפגע בו. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה. תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם חיובי ואף המליץ להסתפק בעונש של עבודות שירות. עוד יש לתת את הדעת כי אמנם העבירות בתיק המצורף הראשון בוצעו בינואר 2013 ואולם העבירות בתיק העיקרי, שהינן דומות בעיקרן אך חמורות יותר במספר השוהים שלא כדין, בוצעו שעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום, ביוני 2014. עוד יש לתת את הדעת לכך שהנאשם שהה בתנאים מגבילים מעל לשנה עד אשר הפר את תנאי שחרורו וביצע את המיוחס לו בתיק המצורף השני. כמו כן לנאשם 30 הרשעות תעבורתיות.
18. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם ביצע את העבירות בתיק העיקרי שעה שתלוי ועומד נגדו כתב אישום באותן עבירות, וכן לכך שלא היה בתנאי שחרורו כדי להרתיעו והוא הפר אותם תוך שהוא שב ונוהג ללא רישיון ובפסילה.
19. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לצד עונשים נלווים. עיינתי בתסקיר שירות המבחן אשר ממליץ להסתפק בעונש של עבודות שירות ואולם לא שוכנעתי כי עונש כאמור יאזן נכונה בין שיקולי הענישה השונים. עוד יש לגזור על הנאשם פסילה בפועל לתקופה משמעותית לאור החזרה על ביצוע עבירת הנהיגה בזמן פסילה, ולאור עברו התעבורתי של הנאשם.
חילוט הרכב - דיון
20. באשר לבקשת המאשימה לחלט את הרכב שבו נהג הנאשם, קיימת סמכות חילוט בהתאם לסעיף סעיף 39 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. הסמכות האמורה קיימת ועל כך אין עוררין (ר' רע"פ 4105/06 ג'אבר נ' מדינת ישראל (2.1.07)). אמנם קיים ספק אם קיימת סמכות חילוט לפי סעיף 12 א' (ד2) לחוק הכניסה לישראל אשר מורה כי ניתן לחלט רכב במקרה של הרשעה חוזרת בעבירה של הסעה, וזאת בשים לב לכך שבמקרה דנן צורפו שני תיקים של הסעות שב"ח, והנאשם הורשע בשני התיקים במאוחד. ברם, בכל מקרה אין בכך כדי לייתר את סמכות החילוט לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי.
21. במקרה דנן הנאשם הורשע בשלושה כתבי אישום ובשני אירועים שונים של הסעת שוהים בלתי חוקיים אשר התרחשו בפער של שנה וחצי זה מזה, ועל כן סבורני כי יש מקום לחלט את הרכב. כל זאת ביחסים בין הנאשם לבין המאשימה. הואיל וטרם נתקבלה תגובת הבעלים הרשום של הרכב, ברי שהחלטה סופית בעניין זה תתקבל לאחר שמיעת טענות הבעלים.
הקנס הכספי
9
22. המדובר בעבירה שבוצעה למטרת רווח כלכלי ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.
סוף דבר
23. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. בגין התיק העיקרי 8 חודשי מאסר בפועל.
בגין תיק הצירוף הראשון חודשיים מאסר בפועל, אשר ירוצה חודש בחופף וחודש במצטבר לעונש אשר הוטל בתיק העיקרי.
בגין תיק הצירוף השני חודש מאסר בפועל, אשר ירוצה בחופף לעונש אשר הוטל בתיק העיקרי.
סך הכל ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 1.6.14 עד ליום 5.6.14 וכן 23.8.15 ועד ליום 25.8.15.
הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 1.2.16 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
ג. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירת נהיגה בזמן פסילה או הפרת הוראה חוקית.
ד. 12 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה החל מיום שחרורו מן המאסר. הנאשם יפקיד את רשיונו או הצהרה מתאימה במזכירות בית המשפט חודשי. ככל שהנאשם נפסל עד תום ההליכים, תנוכה תקופת הפסילה עד תום ההליכים מתקופה זאת.
ה. 6 חודשי פסילה על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי או על עבירה מעבירות התעבורה שבהן הורשע.
ו. קנס כספי בסך של 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.8.16 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
ככל שקיימת הפקדה בתיק, ההפקדה תושב לנאשם לאחר התייצבותו לתחילת ריצוי מאסרו, ובכפוף לכל הוראה חוקית.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, י' טבת תשע"ו, 22 דצמבר 2015, בנוכחות הצדדים.
