ת"פ 7425/03/22 – מדינת ישראל ואח'… נגד מחמד ראזם (עציר),,אחמד אבו עסב (עציר),,מוחמד מוסטפא (עציר),,אסמעיל מחיסן (עציר) ואח'…

פסקי דין פליליים

ת"פ 7425/03/22 – מדינת ישראל ואח'… נגד מחמד ראזם (עציר),,אחמד אבו עסב (עציר),,מוחמד מוסטפא (עציר),,אסמעיל מחיסן (עציר) ואח'…

ת"פ 7425-03-22 מדינת ישראל נ' ראזם (עציר) ואח'

24.10.2022
לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר
המאשימה	מדינת ישראל
נגד
הנאשמים	1. מחמד ראזם (עציר), 2. אחמד אבו עסב (עציר), 3. מוחמד מוסטפא (עציר), 4. אסמעיל מחיסן (עציר), 5. חאלד מחיסן (עציר), 6. עבדאללה אבו ריאלה (עציר), 7. קאסם דרבאס (עציר),

באי-כוח המאשימה: עו"ד אהוביה שטרן, עו"ד קובי מושקוביץ (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

בא-כוח הנאשמים: עו"ד מוחמד מחמוד

גזר דין

בהתאם להכרעת הדין מיום 20.9.2022, כפי שתוקנה ביום 13.10.2022, שבעת הנאשמים (כולם ילידי 2002, כבני 20) הורשעו על-פי הודאותיהם בעובדות כתב האישום המתוקן בשורה של עבירות שיפורטו להלן. הרשעתם כאמור, הייתה במסגרת הסדר טיעון אשר כלל את תיקון כתב האישום, אך לא כלל הסכמה בעניין העונש.

א. הכרעת הדין - העבירות שבהן הורשע כל אחד מהנאשמים

2. העבירות שבהן הורשע כל אחד משבעת הנאשמים ופירוט האישומים שבמסגרתם הורשע כל אחד מהם, הם כלהלן:

נאשם 1, מחמד ראזם - הורשע בעבירות הבאות, שבהן הואשם באישום הראשון, באישום השני ובאישום הרביעי: חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן - חוק המאבק בטרור); שתי עבירות התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין); מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; שלוש עבירות פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ועבירת ייצור נשק אחת; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) ו-25 בחוק העונשין; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור.

נאשם 2, אחמד אבו עסב - הורשע בעבירות הבאות, שבהן הואשם באישום הראשון, באישום השני ובאישום השלישי: חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) בחוק המאבק בטרור; שתי עבירות התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; שתי עבירות פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, מהן עבירת נשיאת נשק אחת ועבירת ייצור נשק אחת; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור.

נאשם 3, מוחמד מוסטפא - הורשע בעבירות הבאות, שבהן הואשם באישום הראשון, באישום השני ובאישום החמישי: חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) בחוק המאבק בטרור; שתי עבירות התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין; שתי עבירות מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; ארבע עבירות פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ושתי עבירות ייצור נשק; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) ו-25 בחוק העונשין; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור.

נאשם 4, אסמעיל מחיסן - הורשע בעבירות הבאות, שבהן הואשם באישום הראשון, באישום השני והאישום הרביעי: חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) בחוק המאבק בטרור; שתי עבירות התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; ארבע עבירות פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ושתי עבירות ייצור נשק; מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), (2) ו-(3) ו-25 בחוק העונשין.

נאשם 5, חאלד מחיסן - הורשע בעבירות הבאות, שבהן הואשם באישום הראשון, באישום הרביעי ובאישום החמישי: חברות פעילה בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) בחוק המאבק בטרור; שתי עבירות התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין; שתי עבירות מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; שלוש עבירות פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, מהן שתי עבירות נשיאת נשק ועבירת ייצור נשק אחת; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור.

נאשם 6, עבדאללה אבו ריאלה - הורשע בעבירות הבאות, שבהן הואשם באישום השני: התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, שעניינה עבירת נשיאת נשק.

נאשם 7, קאסם דרבאס - הורשע בעבירות הבאות, שבהן הואשם באישום השני: התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין; מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, לפי סעיפים 448(א) סיפה, 25 ו-29 בחוק העונשין וסעיף 37 בחוק המאבק בטרור; פעולה בנשק למטרת טרור, לפי סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור, שעניינה עבירת נשיאת נשק.

ב. עובדות כתב האישום המתוקן

3. האישום הראשון - בעניין הנאשמים 1, 2, 3, 4 ו-5: בהתאם לעובדותיו של אישום זה, הנאשמים 5-1 הורשעו בעבירת חברות פעילה בארגון טרור.

במהלך השנים 2021-2020 גרמו צעירים בשכונת עיסאוויה בירושלים (להלן גם - השכונה) להפרות סדר קשות ורבות אשר כללו יידויי אבנים ובקבוקי תבערה וירי זיקוקים אל עבר כוחות הביטחון בעת פעילותם בשכונה. בחודש מאי 2021 הוקמה התארגנות מוסדרת בשכונה, שמטרתה הייתה לפעול יחד לשם ייזום, הכנה, ארגון וביצוע מעשיי טרור ופעולות בנשק נגד כוחות הביטחון, במטרה לזרוע פחד וטרור וכדי למנוע מהמשטרה להיכנס אל השכונה. להתארגנות זו חברו צעירים אשר חולקו לשתי חוליות (להלן - הארגון), שכל אחת מנתה בין שבעה לעשרה חברים, ובראשן עמד מנהיג האחראי על פעילותה. עומר מחמוד עמד בראש חוליה אחת ובראש החוליה השנייה עמד אכרם מוסטפא. הנאשמים 5-1 הצטרפו לארגון זמן מה קודם לחודש ספטמבר 2021.

עומר מחמוד ואכרם מוסטפא, שכאמור, היו מנהיגי הארגון ומנהליו, יזמו הפרות סדר אלימות, ארגנו אותן ותיאמו ביניהם את פעילותם של הארגון ושל החוליות, אשר פעלו בשני מקומות מפגש קבועים. מקום אחד היה חדר בבית נטוש באזור מחיסן שבשכונה והשני היה באדמות כלשהן (בכתב האישום נכתב "באדמות הסמוכות לבית הנאשם", אך לא נאמר מי הנאשם או היכן ביתו). במסגרת פעילות הארגון אספו חבריו כסף שבאמצעותו רכשו זיקוקים ובנזין להכנת בקבוקי תבערה, כדי שיוכלו להשליכם אל עבר כוחות הביטחון ממניע לאומני ואידאולוגי.

מעת לעת החליטו חברי הארגון ליזום התפרעויות נגד כוחות הביטחון או להשתתף בהן ולשם כך שלחו הודעות לחבריהם באמצעות יישומון "וואטסאפ", וקראו להם להגיע אל ההתפרעויות. כדי להסוות את מעשיהם, הם השתמשו במילות קוד מוסכמות כגון, "בוא נלך לשתות" או "בוא נלך לעשן". כך, בשיטת פעולה קבועה, התכנסו חברי הארגון במקומות המפגש, הביאו לשם זיקוקים ובנזין והכינו עשרות בקבוקי תבערה, יצאו אל מקומות מרכזים בשכונה ותקפו את כוחות הביטחון באמצעותם ובאמצעות אבנים וזיקוקים. לעתים הם גם גררו פחי אשפה גדולים אל מרכזי צירים ראשיים בשכונה והציתו אותם, כדי למשוך לשם את כוחות הביטחון, כך שתתאפשר פגיעה בהם והפרעה לפעילותם. לאחר הגעתם, יידו חברי הארגון לעברם אבנים, חפצים ובקבוקי תבערה וירו לעברם זיקוקים, שהוכנו קודם לכן. כל זאת כדי לפגוע באנשי כוחות הביטחון מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי, במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור וכדי למנוע מכוחות הביטחון לפעול בשכונה.

כאמור באישום זה, כל המתואר בשאר האישומים נעשה במסגרת הארגון במתכונת שתוארה.

4. האישום השני - בעניין הנאשמים 1, 2, 3, 4, 6 ו-7: בהתאם לעובדותיו של אישום זה, הנאשמים 6-1 ו-7 הורשעו בעבירות התפרעות, מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא ופעולה בנשק, שעניינה נשיאת נשק. הנאשמים 4-1 הורשעו גם בעבירת פעולה בנשק, שעניינה ייצור נשק, למטרת טרור, והנאשמים 1 ו-3 הורשעו גם בעבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

ביום 8.9.2021 בשעה 21:00 החליטו חברי הארגון, בהם הנאשמים 1, 2, 3 ו-4, ליזום התפרעות אלימה בשכונה ולפגוע בכוחות הביטחון מתוך מניע לאומני ואידאולוגי ולשם כך התכנסו במקומות המפגש וייצרו יחד עשרות בקבוקי תבערה, כדי לידות אותם אל עבר כוחות הביטחון. לאחר מכן הלכו כל חברי הארגון יחד, בהם גם הנאשמים 4-1, אל שכונת עליאן, בעודם רעולי פנים. חברי הארגון ובהם הנאשמים 4-1 וכן הנאשמים 7-6 שהצטרפו אליהם, יידו עשרות בקבוקי תבערה ואבנים וירו זיקוקים אל עבר כוחות הביטחון.

הנאשמים 1, 2, 3, 6 ו-7 השתתפו בהתפרעות והשליכו בקבוקי תבערה אל עבר השוטרים מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. כל אחד מהנאשמים 1, 6 ו-7 השליך בקבוק תבערה אחד ואילו הנאשמים 2 ו-3 השליכו מספר בקבוקי תבערה. חלקם פגעו סמוך למקום שבו היו השוטרים.

5. האישום השלישי - בעניין הנאשם 2: בהתאם לעובדותיו של אישום זה, הנאשם 2 הורשע בעבירות התפרעות ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא.

ביום 11.9.2021 בשעה 21:00 התפתחה התפרעות בכניסה לשכונה סמוך לשכונת עליאן, אשר כוונה כלפי כוחות הביטחון. חברי הארגון ובהם הנאשם 2 הגיעו להשתתף בהתפרעות בעודם רעולי פנים. הם חילקו למתפרעים בקבוקי תבערה וחסמו את הציר באמצעות פחי אשפה. לאחר הגעת השוטרים, השליכו חברי הארגון ובהם הנאשם 2 אבנים ובקבוקי תבערה אל עבר כוחות הביטחון. הנאשם 2 יידה לעברם מספר אבנים. כל זאת מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. חלק מבקבוקי התבערה פגעו סמוך ממש אל השוטרים, באופן שסיכן את חייהם.

6. האישום הרביעי - בעניין הנאשמים 1, 4 ו-5: בהתאם לעובדותיו של אישום זה, הנאשמים 1, 4 ו-5 הורשעו בעבירות התפרעות ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא. הנאשם 4 הורשע גם בשתי עבירות פעולה בנשק למטרת טרור, אחת נשיאת נשק והשנייה ייצור נשק ובעבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

ביום 17.11.2021 נהרג תושב השכונה עומר אבו עסק, לאחר שביצע פיגוע בעיר העתיקה בירושלים. כדי לציין את זכרו, החליטו חברי הארגון ובהם הנאשם 4 ליזום התפרעויות אלימות באותו יום. הם נפגשו בשעות הלילה ובעודם רעולי פנים הלכו אל סמוך למכולת עליאן וחסמו את הכביש באמצעות פחי אשפה גדולים. לאחר הגעת השוטרים השתתפו חברי הארגון ובהם הנאשמים 1, 4 ו-5 בהתפרעות שבמהלכה יידו אבנים ובקבוקי תבערה אל עבר כוחות הביטחון. הנאשמים 1, 4 ו-5 יידו מספר בקבוקי תבערה ואילו הנאשם 4 יידה גם אבנים. כל זאת מתוך מניע לאומני-אידיאולוגי. חלק מבקבוקי התבערה ומהזיקוקים שנורו פגעו סמוך למקום שבו היו השוטרים באופן שסיכן את חייהם ובקבוק תבערה אחד פגע בשיח סמוך למקום השוטרים והצית אותו.

7. האישום החמישי - בעניין הנאשמים 3 ו-5: בהתאם לעובדותיו של אישום זה, הנאשמים 3 ו-5 הורשעו בעבירות התפרעות, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא ושתי עבירות פעולה בנשק למטרת טרור, אחת נשיאת נשק והשנייה ייצורו.

בין יום 9.11.2021 ליום 28.11.2021 החליטו חברי הארגון ובהם הנאשמים 3 ו-5 ליזום התפרעות אלימה בשכונה ולפגוע בכוחות הביטחון וזאת מתוך מניע לאומני-אידאולוגי. חברי הארגון ובהם הנאשמים 3 ו-5 התכנסו באחד ממקומות המפגש וייצרו במקום מספר בקבוקי תבערה כדי לידות אותם אל עבר כוחות הביטחון. כל חברי החוליות ובהם הנאשמים 3 ו-5 הלכו יחד אל שכונת עליאן בעודם רעולי פנים ובעודם במרחק של 30 מטר מכוחות הביטחון, יידו לעברם עשרות בקבוקי תבערה וכן ירו לעברם זיקוקים. הנאשם 3 השתתף בהתפרעות וזרק בקבוק תבערה ואילו הנאשם 5 השתתף בהתפרעות ויידה מספר בקבוקי תבערה. כל זאת ממניע לאומני-אידיאולוגי.

ג. מעורבים נוספים

8. על-פי דברי בא-כוח המאשימה, נכון למועד שמיעת הטיעונים לעונש נעצרו כל עשרים חברי הארגון, למעט אחד שטרם נתפס. חברי הארגון כוללים את ראשי החוליות (הנזכרים באישום הראשון), את הנאשמים ונאשמים נוספים ובהם גם קטינים. עניינם של כלל המעורבים נדון במסגרת תשעה כתבי אישום, אך נכון למועד זה, טרם ניתנו גזרי דין בפרשה.

ד. הסיבה לאי הגשת תסקירים מטעם שירות המבחן, חרף חובת הגשתם

9. כל שבעת הנאשמים ילידי שנת 2002, כבני 20, ולפיכך השתת מאסר בפועל עליהם מחייבת הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן (סעיף 38 בחוק העונשין ואכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), התשכ"ד-1964).

למרות זאת, בדיון מיום 20.9.2022, שבו נמסרה ההודעה על הסדר הטיעון וניתנה הכרעת הדין, הודיע בא-כוח הנאשמים על התנגדות הנאשמים להגשת תסקיר לעונש בעניינם. לדבריו, "הנאשמים לא רוצים תסקיר לעונש. הם מודיעים כי הם לא יצאו למפגש עם קצין המבחן שיגיע אליהם. אין בכוונתם לשתף פעולה עם קצין המבחן ובנסיבות אלו אני מבקש לקבוע שלא יוגש תסקיר לעונש, למרות גילם של הנאשמים המחייב הזמנת תסקיר..." (שם, עמ' 3). המאשימה נמנעה מנקיטת עמדה והותירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

בשל הודעת בא-כוח הנאשמים כאמור, לא הוזמנו תסקירים לעונש בעניין הנאשמים.

10. בישיבת הטיעונים לעונש שוב התבקשו באי-כוח הצדדים להידרש לאי הגשת התסקירים חרף חובת הגשתם. בא-כוח המאשימה נדרש לכך בהיבט של יחסם של הנאשמים כלפי הממסד, כפי שיפורט בהמשך הדברים במסגרת פירוט טענותיו לעונש. בא-כוח הנאשמים הוסיף, כי הנאשמים עומדים על עמדתם וכן הוסיף, כי בתקופה האחרונה התסקירים נערכים באמצעות היוועדות חזותית ולא במפגש פנים מול פנים וברוב המקרים אף ללא מתורגמן. לנאשמים אף לא הייתה ציפייה שתהיה המלצה לענישה מקלה ולכן הם החליטו לוותר על הגשת תסקירים ובכך להימנע מהטרחת שירות המבחן בהגשת תסקירי סרק (עמ' 17).

ה. הראיות לעונש

11. הראיות לעונש מטעם המאשימה: להלן ראיותיה לעונש בעניין כל אחד מהנאשמים:

בעניין הנאשם 1, מחמד ראזם: ת/1 - רישום פלילי משנת 2019, בעניין עבירת גניבה ללא הרשעה.

בעניין הנאשם 2, אחמד אבו עסב: ת/2 - רישום פלילי משנת 2019, שלפיו הורשע בעבירת פעולה בנשק למטרת טרור לפי חוק המאבק בטרור ובעבירת הצתה על רקע לאומני. בעטיין נדון ל-16 חודשי מאסר בפועל, ו-4 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים; ת/3א ו-ת/3ב - כתב אישום בת"פ (מחוזי ירושלים) 33356-09-18 וגזר הדין מיום 27.1.2019, בעניין המאסר המותנה.

בעניין הנאשם 3, מוחמד מוסטפא: ת/4 - רישום פלילי משנת 2020, שלפיו הורשע בעבירת הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, שבעטיה נדון ל-45 ימי מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר מותנה למשך שנתיים וקנס בסך 500 ₪; ת/5א ו-ת/5ב - כתב אישום בת"פ (שלום-נוער, ירושלים) 48335-02-20 וגזר הדין מיום 21.9.2020, בעניין המאסר המותנה.

בעניין הנאשם 4, אסמעיל מחיסן: אין ראיות לעונש (אין לחובתו הרשעות קודמות).

בעניין הנאשם 5, חאלד מחיסן: ת/6 - רישום פלילי משנת 2019, שלפיו הורשע בעבירות ניסיון תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו וניסון תקיפת שוטר כשהתוקף מזוין בנשק, שבעטיין נדון ל-150 שעות של"צ, 3 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים וקנס בסך 4,200 ₪; ת/7 - גזר הדין בת"פ (שלום-נוער, ירושלים) 27345-05-18 מיום 27.2.2019, בעניין המאסר המותנה.

בעניין הנאשם 6, עבדאללה אבו ריאלה: ת/8 - רישום פלילי משנת 2020, שלפיו הורשע בעבירות תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו ותקיפת שוטר כשהתוקף מזוין בנשק, שבעטיין נדון ל-5 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ל-6 ול-4 חודשים, למשך שלוש שנים; ת/9א ו-ת/9ב - כתב אישום בת"פ (שלום ירושלים) 46799-09-20 וגזר הדין מיום 3.11.2020, בעניין המאסר המותנה.

בעניין הנאשם 7, קאסם דרבאס: ת/10 - רישום פלילי משנת 2020, שלפיו הורשע בעבירת הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, שבעטיה נדון ל-45 ימי מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר מותנה למשך שנתיים וקנס בסך 500 ₪; ת/11א ו-ת/11ב - כתב אישום בת"פ (שלום-נוער, ירושלים) 48282-02-20 וגזר הדין מיום 8.9.2020, בעניין המאסר המותנה.

12. הראיות לעונש מטעם הנאשמים: מטעם הנאשמים נשמעו שני העדים.

גב' נהילה אבו עסב, אמו של הנאשם 2 (אחמד אבו עסב): העדה סיפרה שזה ארבע-עשרה שנה היא עובדת בניקיון באוניברסיטה העברית בהר הצופים. הנאשם 2 הוא בנה היחיד וכל עבודתה הייתה רק בשבילו כדי שיקבל מה שהוא רצה. לצערה, היא לא יכולה הייתה ללדת ילדים נוספים שיהיו אחיו, ולכן הוא היה יוצא מהבית כדי לחפש חברים שיהיו אתו. היא לא יודעת מי הם חבריו, אך חשוב היה לה להדגיש, שהם אינם מלמדים את ילדיהם לעשות מעשים כפי שעשה הנאשם. לבסוף הודתה על ההזדמנות שניתנה לה להשמיע את הדברים והוסיפה, כי היא מאמינה באל ובבית המשפט, שבנה יעבור את הענישה בקלות וישוב אליה.

מר עבד אל לטיף ראזם, אביו של הנאשם 1 (מחמד ראזם): העד אמר שגידל את בנו עד גיל 20. לדבריו, בכל חברה, בחברה היהודית ובחברה הערבית, ישנם כאלה שנגררים אחרי אחרים לעשות דברים שליליים, כמו סמים ואלכוהול. זה קיים גם בתל-אביב וגם בירושלים. לדבריו, הילדים שלהם נפלו בדרך כזו. כאבא השתדל כל הזמן לשמור על בנו, אבל יכול להיות שחבריו הפילו אותו ושאינם באמת חברים.

ו. טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשמים

טענות המאשימה

13. בא-כוח המאשימה עמד על כך ששבעת הנאשמים הם חלק מהתארגנות שכל עשרים חבריה, לרבות שני ראשי החוליות ולמעט אחד, נעצרו, הועמדו לדין וההליכים בעניינם מתנהלים בבית משפט זה. עוד הדגיש, כי בשונה מהתארגנויות מקומיות של התפרעויות המתאפיינות ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה כלפי כוחות הביטחון, הנאשמים, כשאר חברי ההתארגנות, הורשעו גם בעבירת חברות פעילה בארגון טרור. לטענתו, מדובר בפעילות מאורגנת, אשר פעלה לאורך זמן, גייסה כספים לרכישת האמצעים ששימשו את חברי הארגון וכי האירועים המתוארים בכתב האישום היו יזומים. מטרתם המובהקת של חברי האגון הייתה למנוע מהמשטרה ומכוחות הביטחון להיכנס אל שכונת עיסאוויה כדי למלא את תפקידם ובין השאר, להגן על תושבי השכונה. פעילות הארגון נועדה ליצור הפחדה ותרבות של הפקר בשכונה. בא-כוח המאשימה הדגיש, כי למרות היעדר נפגעים בכל האירועים, חומרת המעשים נעוצה באפשרות הפגיעה וכן בפגיעה המשמעותית במשילות וביכולת לתת שירות לתושבי השכונה. בשל תקיפת כוחות הביטחון ובשל הפעילות המסודרת של הארגון, שמטרתו למנוע כניסת משטרה אל השכונה, נוצר מצב שבו כל כניסה של כוחות משטרה אל השכונה מחייבת היערכות מורכבת. השלכה נוספת שיש לפעילות המאורגנת היא הצטרפותם של "טרמפיסטים" לפעילויותיו. כך למשל, בשונה מהנאשמים 5-1, שהם חברים פעילים בארגון, הנאשמים 6 ו-7 אינם חברים בו, אך הפעילות המאורגנת גוררת אותם להצטרף אליו ואת הפעילות שלו.

בא-כוח המאשימה הדגיש את חומרתה של עבירת חברות פעילה בארגון טרור ואת השלכותיה החמורות, בשל כך שפעילותה המאורגנת גוררת מצטרפים נוספים ואף משפיעה על חומרת העבירות הנעשות במסגרת המאורגנת. לפיכך טען, כי לעבירה זו יש לקבוע מתחם עונש הולם נפרד. עוד הדגיש, כי אמנם מדובר בארגון שאינו מוכרז ואף חסר שם, אך אין זה מעלה או מוריד לעניין העבירה. לעניין זה הפנה אל פסקי הדין הבאים: ע"פ 7482/20 פלוני נ' מדינת ישראל (15.7.2021), פסקה 41; ע"פ 3793/18 פלוני נ' מדינת ישראל (3.5.2020), פסקאות 38-35.

14. בעניין מדיניות הענישה הנהוגה טען בא-כוח המאשימה, כי נקבע כי עבירת חברות פעילה בארגון טרור מחייבת ענישה מוחשית ומחמירה מעבר לענישה המושתת בשל העבירות שנעשו במסגרת ההתארגנות וכי עצם עשייתם במסגרת זו מעצימה את חומרתם. בעניין מתחם הענישה בעניין עבירה זו, הפנה אל עניין ע"פ 6783/16 עטיה נ' מדינת ישראל (27.8.2017), שבו נדונה חברות אזרחית בארגון טרור. ההרשעה הייתה לפי סעיף 3 בפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, שהעונש בצדה היה עד חמש שנות מאסר. כן הפנה אל גזר הדין בת"פ (מחוזי ירושלים) 48638-03-20 מדינת ישראל נ' אבו סנינה (11.3.2021). פסקי דין אלו יידונו בהמשך הדברים.

בעניין מדיניות הענישה הנהוגה בעניין שאר העבירות שבהן הורשעו הנאשמים, הפנה בא-כוח המאשימה אל שני פסקי הדין, תוך הדגשת שוֹנוּת נסיבותיהן בין השאר, בשל מספר העבירות, בחומרת המעשים או במספר מתחמי הענישה שנקבעו. פסקי דין אלו יפורטו בהמשך הדברים.

15. לנוכח כל האמור, עמדת המאשימה בעניין מתחמי הענישה ההולמים היא כלהלן:

בעניין האישום הראשון, שעניינו עבירת חברות פעילה בארגון טרור ובהינתן העובדה שחברות זו התבטאה במעשים שנעשו במסגרת הארגון, כפי שעולה מהמשכו של כתב האישום, עמדת המאשימה היא כי יש לקבוע מתחם עונש הולם בין 22 ל-50 חודשי מאסר בפועל.

בעניין כל אחד מהאירועים שעניינם האישום השני עד האישום החמישי, עמדת המאשימה היא כי יש להבחין בין הנאשמים 5-1, שהיו פעילים בארגון הטרור לבין הנאשמים 6 ו-7, שרק הצטרפו באופן לא מתוכנן אל האירוע המתואר באישום השני. בהתאם לכך, עמדתה היא כי בעניין הנאשמים 5-1 יש לקבוע מתחם עונש הולם בין 45 ל-65 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהאירועים. לעומת זאת, בעניין הנאשמים 6 ו-7, יש לקבוע מתחם עונש בין 40 ל-60 חודשי מאסר. עם זאת, בא-כוח המאשימה הוסיף כי ניתן לחפוף חלק מהענישה שתיקבע לכל אחד מהאישומים.

בעניין קביעת העונש בגדרי מתחמי הענישה, טען בא-כוח המאשימה, כי לזכות הנאשמים יש לשקול את הודאתם ואת החיסכון בזמן השיפוטי. בעניין סירובם לשתף פעולה עם שירות המבחן טען, כי הדבר מצביע עומק המרי והמרידה בממסד, אפילו בכל הנוגע לנושא אפשרויות שיקומם. כן טען כי יש לשקול את המניע האידיאולוגי והלאומני לעבירות. כמו כן, אמנם הנאשמים צעירים, אך לכולם, למעט הנאשם 4, הרשעה קודמת. כמו כן כולם, למעט הנאשם 1, הורשעו בעבירה מסוג העבירות הנדונות ולחובתם אף עונשי מאסר מותנים בני הפעלה.

בהתאם לאמור, עמדת המאשימה בעניין עונשם של הנאשמים היא כלהלן:

הנאשם 1, מחמד ראזם: כמפורט לעיל, הורשע במסגרת שלושה אישומים. לחובתו הרשעה קודמת שאינה ממן העניין ולכן יש להעמיד את עונשו בשליש התחתון של כל אחד ממתחמי הענישה ולהשית עליו 80 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסכום משמעותי.

הנאשם 2, אחמד אבו עסב: כמפורט לעיל, הורשע במסגרת שלושה אישומים. לחובתו הרשעה בעבירה דומה ומאסר מותנה בר הפעלה למשך ארבעה חודשים. לפיכך יש להעמיד את עונשו במרכז מתחמי הענישה ולהשית עליו 90 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, השתת מאסר מותנה וקנס משמעותי.

הנאשם 3, מוחמד מוסטפא: כמפורט לעיל, הורשע במסגרת שלושה אישומים. לחובתו הרשעה קודמת בעבירה ממן העניין. אפילו דובר בעבירה קלה יותר, לפי סעיף 497 בחוק, יש לתת משקל לכך שדובר בהכנת בקבוק תבערה אשר שאותה עבר בנערותו. בהתאם לכך, להעמיד את עונשו על 86 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה וקנס משמעותי.

הנאשם 4, אסמעיל מחיסן: כמפורט לעיל, הורשע במסגרת שלושה אישומים. הוא נעדר הרשעות קודמות ולכן יש למקם את עונשו בתחתית מתחמי הענישה ובהתאם לכך להשית עליו 80 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס משמעותי.

הנאשם 5, חאלד מחיסן: כמפורט לעיל, הורשע במסגרת שלושה אישומים. לחובתו הרשעה קודמת בעבירות דומות ולפיכך יש להעמיד את עונשו על 86 חודשי מאסר, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה וקנס משמעותי.

הנאשם 6, עבדאללה אבו ריאלה: הורשע רק במסגרת אישום אחד, כמפורט לעיל ואף לא הורשע בעבירת חברות פעילה בארגון טרור. לחובתו הרשעה קודמת בעבירה דומה ומאסר מותנה בר הפעלה. בהתאם לכך, יש להשית עליו 48 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה וקנס משמעותי.

הנאשם 7, קאסם דרבאס: בדומה לנאשם 6, הורשע רק במסגרת אישום אחד, כמפורט לעיל ואף הוא לא הורשע בעבירת חברות פעילה בארגון טרור. לחובתו הרשעה קודמת בעבירה דומה ומאסר מותנה בר הפעלה. בהתאם לכך, יש להעמיד את עונשו על 48 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה וקנס משמעותי.

16. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנושא אפשרות הפעלת עונשי המאסר המותנים התלויים נגד הנאשמים 3 ו-7, אשר הרשעותיהם הקודמות הן בעבירת הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, לפי סעיף 497 בחוק ובהתאם לגזרי הדין בעניינם, אף עבירת התנאי היא על-פי סעיף זה. בשל טענת בא-כוח הנאשמים כי עונשי המאסר המותנים אינם בני הפעלה, טען בא-כוח המאשימה כי יש לדחות את טענתו בהתאם ל"הלכת מסילתי" (ע"פ 49/80 מסילתי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 808 (1980) ולהלן - הלכת מסילתי). שכן הרשעה בעבירה שעניינה ייצור בקבוקי תבערה או ניסיון הצתה, ללא ספק עומדת במבחן יסודות העבירה ואף במבחן המהותי שנקבע בהלכה זו.

טענות ההגנה

17. בא כוח הנאשמים תקף את טענותיו של בא-כוח המאשימה שמהם עשוי להשתמע כי רשויות אכיפת החוק דואגות לתושבי שכונת עיסאוויה. לטענתו, לא ניתן להתעלם מכך שעיריית ירושלים ורשויות האכיפה כלל אינן מתעניינות בשכונה הזו. מדובר בשכונה שהביוב בה זורם ברחוב וכי מדובר בתופעה שאף בשטחי הרשות הפלסטינית אינה קיימת. הזנחת השכונה, לטענתו, נעשית כנקמה בתושבי השכונה מאז שנת 2019, אז הייתה לוויה גדולה לבחור צעיר תושב השכונה שנהרג. אופן התנהלות כוחות הביטחון כלפי תושבי שכונת עיסאוויה מתבטא לטענתו, באופן כניסתם אל השכונה, אשר נעשית כאילו הם באים למלחמה ולא לשכונה במדינת ישראל, שהיא חלק מירושלים. בא-כוח הנאשמים הדגיש כי אינו מצדיק פעולות כלשהן כלפי כוחות הביטחון, אך יש לזכור כי הם אינם מגיעים אל השכונה עם זרי פרחים, אלא עם מכת"זית. עוד הוסיף, כי אמנם אין הצדקה למעשיי הנאשמים וכי אף משפחותיהם אינן מצדיקות נקיטת אלימות כלפי גופים ממשלתיים, אך בכל מקרה, אין מקום לרמת הענישה שהמאשימה מבקשת.

עוד טען בא-כוח הנאשמים, כי אין מקום להחיל על הנסיבות הנדונות את הענישה אשר נקבעה בפסקי הדין שאליהם הפנה בא-כוח המאשימה. בא-כוח הנאשמים אבחן אותם וטען כי בכל מקרה, נקבעה בהם ענישה נמוכה מזו שהמאשימה מבקשת עתה. לדבריו, בא-כוח המאשימה הציג פסקי דין שבהם נדונו מעשים חמורים לאין שיעור, שעניינם פעולות בחסות ארגון טרור של ארגון "תג מחיר" בשנים 2013-2009, אשר פעלו במשך שנים ברחבי הארץ, הטילו אימה וחיפשו ערבים כדי לפגוע בהם. לטענתו, רמת הענישה שהמאשימה מבקשת מתאימה לארגון טרור שמטרת פעיליו הייתה פגיעה בפלסטינים ובאזרחים חפים מפשע. פסקי הדין האחרים עוסקים בנסיבות חמורות יותר או בעניין בעבירות שנעברו באזור חיפה על רקע מבצע "שומר חומות", בעוד שההתנהלות בצפון הארץ שונה מזו שבירושלים, מאחר שלמדינה ולזרועות הביטחון ישנו אינטרס גבוה לשמור את הצפון שקט ולכן ישנה גישה שונה כלפי העבירות הנעברות בצפון הארץ.

בא-כוח הנאשמים טען כי אין מקום לרמת הענישה שהמאשימה מבקשת, שאף לא הושתה במקרים אחרים. אף אם המאשימה ביקשה בעבר ענישה כה מחמירה, היא לא הושתה בפועל ואף לא הוגשו ערעורים מטעם המאשימה על ענישה מקלה יותר. לטענתו, הנאשמים לא יצאו אל שכונות של יהודים במערב ירושלים כדי לפגוע בתושביהם, אלא דובר באירועים שנעשו בפרק זמן קצר, במשך כחודשיים וחצי. כמו כן, בפועל לא נגרם כל נזק ממעשי הנאשמים, אשר רובם נעשו במרחק מכוחות הביטחון. אף יש לשקול את העובדה שאחד האירועים התרחש על רקע אירוע שבו כוחות הביטחון ירו בילד שנהרג בעיר העתיקה.

18. בא-כוח הנאשמים הוסיף כי יש לו קושי עם הרשעת הנאשמים בעבירת חברות פעילה בארגון טרור. לטענתו, מאז תיקון החוק, ניתן לרשויות האכיפה חופש פעולה כלפי תושבי מזרח ירושלים להוסיף ולדכא אותם. לטענתו, אף אין מדובר בארגון טרור מוכרז. אמנם הרשעה בעבירה אינה מחייבת שיהיה זה ארגון טרור מוכרז, אולם יש להבחין בין ארגון טרור מוכרז, דוגמת החמאס, לבין קבוצת צעירים ממזרח ירושלים אשר יצרה התארגנות מסוימת, שאף שונה באופן מהותי מהפעילות של ארגון "תג מחיר", שפעל באופן מאורגן או מפעילות במסגרת "החזית העממית", שנדונה בפסיקה שאליה הפנתה המאשימה. בא-כוח הנאשם טען אפוא, כי לא מספיק לבחון את הפעילות בארגון טרור באופן פורמאלי, אלא יש לבחון זאת באופן מהותי. בנסיבות הנדונות, מדובר בהתארגנות מקומית שפעלה בתוך השכונה, ולכן יש לבחון זאת באופן שונה.

19. בעניין נסיבות העבירות ובעניין מתחם הענישה ההולם לכל אחד מהאישומים, טען בא-כוח הנאשמים כי האישום הראשון אינו עוסק בארגון טרור, אלא כאמור, בהתארגנות מקומית, למשך תקופה מוגבלת שהסתיימה ולא נמשכה מעבר לאותה תקופה. אף לא דובר בארגון שלחבריו היו כרטיסי חבר, שנשבעו למשהו וכדומה. לפיכך טען כי על מתחם העונש להיות לכל היותר בין 6 ל-16 חודשי מאסר בפועל וכי יש להעמיד את עונשם של הנאשמים 5-1 לכל היותר על 8 חודשי מאסר בפועל. בעניין שאר האישומים טען, כי רוב העבירות נעברו מכוח ביצוע בצוותא, המעשים נעשו במרחק רב מאנשי כוחות הביטחון, איש לא נפגע ואף לא נגרם כל נזק.

בעניין מדיניות הענישה הנוהגת הפנה בא-כוח הנאשמים אל מספר פסקי דין, שיידונו בהמשך הדברים במסגרת הדיון בעניין זה.

לנוכח האמור טען בא-כוח הנאשמים כי על מתחם העונש בשל כל העבירות להיות כלהלן: בעניין הנאשמים 5-1 בין 12 ל-26 חודשי מאסר בפועל וכי יש להעמידו על 22 חודשי מאסר בפועל. לגבי מי שיש לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה, יש להפעילו כך שחלקו יופעל בחופף לעונש שיושת. בעניין הנאשמים 7-6 טען, כי יש להעמיד את עונשם לכל היותר על 12 חודשי מאסר בפועל.

בא-כוח הנאשמים טען כי לא ניתן להפעיל את המאסרים המותנים בעניין הנאשמים 3 ו-7, מאחר שהרשעתם הקודמת היא בעבירה לפי סעיף 497 בחוק וכי בניגוד לטענת המאשימה, כתבי האישום בעניין אותן עבירות אינם כוללים תיאור של הכנת בקבוק תבערה.

20. בעניין נסיבותיהם של כל אחד מהנאשמים ובעניין הענישה שיש להשית עליהם טען בא-כוח הנאשמים כי יש לשקול את היות הנאשמים צעירים, כולם בנים למשפחות נורמטיביות תושבות שכונת עיסאוויה בירושלים. הם הודו בהזדמנות הראשונה והכירו באחריותם למעשיי העבירות. אף יש לבחון את האירועים לגופם ולא בהכרח כפעילות של ארגון טרור. כן טען כי יש לתת להם הזדמנות לשוב אל מעגל חייהם וכן לשקול כי ענישה מחמירה בנסיבות הנדונות אינה מגנה על האינטרס הציבורי. כמו כן, לנוכח ההסבר שהובא לעיל והעובדה שספק אם היה בתסקירי שירות המבחן כדי להועיל, יש לגלות הבנה לוויתור הנאשמים על הגשתם.

בעניין נסיבותיו של כל אחד מהנאשמים הוסיף בא-כוחם מעט מידע, כלהלן: הנאשם 1, מחמד ראזם - רווק, עד מעצרו עבד באלומיניום, אביו העיד במסגרת הראיות לעונש; הנאשם 2, אחמד אבו עסב - עד מעצרו עבד בהרכבת דלתות, הוא בן יחיד, אמו העידה במסגרת הראיות לעונש; הנאשם 3, מוחמד מוסטפא - לאביו יש מוסך הרשום על שמו ועד מעצרו עבד עם אביו במוסך. קודם למעצרו נרשם ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטה העברית; הנאשם 4, אסמעיל מחיסן - עד מעצרו עבד באלומיניום, אביו עובד בחברת האוטובוסים הישראלית 'סופרבוס'; הנאשם 5, חאלד מחיסן - קודם למעצרו עבד באלומיניום, אביו נהג מונית; הנאשם 6, עבדאללה אבו ריאלה - תכנן ללמוד וכדי לממן את לימודיו עבד עד מעצרו בחנות 'איקאה' סניף ראשון לציון; הנאשם 7, קאסם דרבאס - תכנן ללמוד בחו"ל. עד מעצרו עבד בעבודות אלומיניום.

דברי הנאשמים

21. בתום שמיעת הטיעונים לעונש, הוסיפו הנאשמים את הדברים הבאים.

הנאשם 1, מוחמד ראזם: "אני מקווה שתראו אותי בשתי עיניים... אני רוצה להשתחרר ולהמשיך את החיים שלי, ללמוד, להתחתן, לעבוד".

הנאשם 2, אחמד אבו עסב: "אני רוצה להשתחרר, להמשיך בחיים שלי ולעזור להורים שלי. אני הבן היחיד שלהם. אני מקווה שתעזרו לי".

הנאשם 3, מוחמד מוסטפא: "אנחנו הצעירים יש לנו את ההתחייבויות שלנו. אני עובד עם אבא שלי במוסך, יש לו את הלקוחות שלו ויש לי גם לימודים".

הנאשם 4, איסמעיל מחסין: "אני רוצה להשתחרר, לעבוד וללמוד ולהתחתן. אני מצפה שתעזרו לי".

הנאשם 5, חאלד מחסין: "אני רוצה להשתחרר כדי שאני אמשיך בלימודים ובעבודה שלי, לעבוד ולעזור להורים שלי. אני מקווה שתעזרו לי. לא אחזור על המעשים".

הנאשם 6, עבדאללה אבו ריאלה: "אני רוצה לחזור לחיים שלי, להמשיך בלימודים ובעבודה ולעזור להורים שלי. להמשיך בלימודים הכי חשוב לי. אני מתחיל את החיים שלי ואני רוצה להתחתן".

הנאשם 7, קאסם דרבאס: "אני מקווה שאשתחרר בקרוב. אנחנו אנשים שעובדים ולומדים ומחכים כדי להמשיך בלימודים שלנו. אנחנו עובדים כדי ללמוד, להמשיך בלימודים. הייתה לי תכנית בחודש מאי שתיפתח האוניברסיטה אני אוכל ללמוד".

ז. דיון והכרעה

(1) קביעת מתחם העונש ההולם

מספר מתחמי הענישה

22. כתב האישום מחזיק חמישה אישומים. האישום הראשון מתאר את עבירת חברות פעילה בארגון טרור, שהנאשמים 5-1 הורשעו בה ואילו ארבעת האישומים הנוספים עוסקים, כאמור באישום הראשון, במעשים שנעשו במסגרת פעילותו של הארגון. בנסיבות אלו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד לאישום הראשון.

בעניין ארבעת האישומים הנוספים ייקבע מתחם עונש אחד נוסף, אשר ייקבע לגבי כל אחד מהנאשמים בהתאם לאישומים שלפיהם הואשם ולעבירות שבהן הורשע. זאת בהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק", שעל-פיו אם יש בנסיבות העובדתיות כדי להצביע על קשר הדוק בין העבירות שנעברו, ייקבע לגביהן מתחם עונש אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (כבוד השופטת ד' ברק ארז, פסקה 5; כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 2). בנסיבות הנדונות נמצא כי מבחן זה מתקיים, כפי שאף עולה ממבחני העזר שנקבעו לשם יישומו של המבחן האמור. על-פי אותם מבחנים, אשר מתקיימים בנסיבות הנדונות, ייקבע מתחם עונש אחד אם מדובר במסכת עובדתית אחת, המעשים נעשו בסמיכות זמנים, במסגרת תכנון אחד ואף ישנה שיטתיות במעשים (שם. ראו גם: ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל (3.9.2015), כבוד השופט נ' סולברג, פסקה 22).

הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בערכים מוגנים אלו

23. הערכים המוגנים אשר נפגעו מהעבירות הנדונות הם שלום הציבור, שלמות הגוף, שלטון החוק והסדר הציבורי. לא אחת נקבע כי בהשלכת בקבוקי תבערה, ביידוי אבנים ובירי זיקוקים גלומה סכנה רבה ולפיכך יש לראות מעשים אלו בחומרה, אפילו לא נגרם נזק בפועל. כך במיוחד אם העבירות נעברו על רקע אידאולוגי תוך ניסיון לפגיעה בכוחות הביטחון. "בית משפט זה עמד לא אחת על הסכנה הגלומה במעשים מעין אלה, העלולים לגרום לנזק רב ואף לגבות קורבנות בנפש. לפיכך נפסק כי יש להתייחס בחומרה גם למקרים שבהם לא נגרם נזק בפועל מעבירות אלו (...). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר העבירות האמורות מבוצעות על רקע אידיאולוגי, תוך ניסיון לפגוע בכוחות הביטחון (...)" (ע"פ 2390/17 מרזיק נ' מדינת ישראל (28.12.2017), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 11 ופסקי הדין הנזכרים שם (להלן - עניין מרזיק)).

כן נקבע לא אחת, כי ההחמרה בענישה מתחייבת במיוחד אם העבירות הן בגדר מעשה טרור על-פי חוק המאבק בטרור, הקובע כפל ענישה (בסעיף 37). "התפיסה שביסוד החמרת הענישה, היא שהיותה של עבירה מסוימת 'מעשה טרור', כהגדרתו בחוק, הריהי 'נסיבה מחמירה אינהרנטית'... המחוקק הורה על החמרת הענישה ועל עליית מדרגה במאבק בטרור במישור הפלילי. ואם זוהי מצוות המחוקק, הרי שתפקידו של בית המשפט - ליישמה" (ההדגשה במקור) (ע"פ 1466/20 מדינת ישראל נ' פלוני (22.7.2020), כבוד השופט נ' סולברג, פסקאות 12-11).

עם זאת, חרף חומרת המעשים והעובדה שנעשו באופן מאורגן ומתוך מניע לאומני-אידיאולוגי, ניתן משקל לכך שיידוי בקבוקי התבערה והאבנים וירי הזיקוקים נעשו ממרחק ובפועל לא נגרם כל נזק לאדם או לרכוש ולפיכך מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בעוצמה בינונית-גבוהה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת

24. פסקי הדין שהוגשו מטעם המאשימה:

(1) ע"פ 6873/16 עטיה נ' מדינת ישראל (27.8.2017) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת חברות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 3 בפקודה למניעת טרור, בשל חברותו ב"חזית העממית לשחרור פלסטין" ובשורה של עבירות נוספות ובהן הצתה, ניסיון הצתה, ייצור נשק, נשיאת נשק, התפרעות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וחבלה בכוונה מחמירה. העבירות נעברו במספר אירועים שבאחד מהם דובר ביידוי בקבוק תבערה אל עבר בית כנסת, אשר כתוצאה מכך קירותיו החיצוניים ואחד החלונות התלקחו. בעניין חברות בארגון טרור נקבע מתחם עונש בין 14 ל-28 חודש ובעניין שאר העבירות נקבע מתחם עונש בין 5 ל-9 שנים. בהתחשב בין השאר, בגילו הצעיר של המערער, בהודאתו, בתסקיר החיובי ובכך שלא היו לחובתו הרשעות קודמות, הושתו עליו 78 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פיצוי לניזוק בסך 2,500 ₪ וקנס בסך 8,000 ₪. הערעור נדחה.

(2) ת"פ (מחוזי ירושלים) 48638-03-20 מדינת ישראל נ' אבו סנינה (11.3.2021) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת מגע עם סוכן חוץ, חברות בארגון טרור, פעולה ברכוש טרור וקשר לפשע. לחובתו מספר הרשעות קודמות, הוא נשא בעבר בעונשי מאסר והעבירות נעברו בעת שתלויים נגדו שני עונשי מאסר מותנה. נקבע מתחם עונש בין 25 ל-45 חודשי מאסר בפועל. עונשו הועמד על 36 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר מותנה. כמו כן הופעלו בחופף שני עונשי המאסר המותנה, למשך 12 חודש ולמשך 4 חודשים.

(3) ע"פ 3793/18 פלוני נ' מדינת ישראל (3.5.2020) - ערעוריהם של חמישה מערערים, חלקם קטינים, אשר הורשעו במסגרת שניים-עשר אישומים, חלקם רק בחלק מהאישומים, בעניין חברות בארגון טרור "תג מחיר" ועבירות חמורות אשר נעברו כלפי פלסטינים שכללו פגיעה פיזית, הצתת רכוש, כלי רכב ומבנים, ריסוס כתובות ועוד פעולות אשר נעשו בשטחי יהודה ושומרון. חלק מהמערערים הורשעו לאחר שמיעת הוכחות מלאות וחלקם הודו לאחר שמיעת חלק מהראיות. הושתו עליהם עונשי מאסר בפועל לתקופות שונות, כל אחד על-פי חלקו ונסיבותיו: 54 חודש, 32 חודש, 60 חודש, 48 חודש ו-12 חודש לצד עונשי מאסר מותנים. הערעורים, לרבות אלו שהוגשו על הכרעת הדין, נדחו, למעט לגבי אחד מהם שעונשו הופחת מ-48 חודש ל-42 חודש.

(4) ע"פ 292/22 מדינת ישראל נ' חליל (29.5.2022) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשלוש עבירות התפרעות, שלוש עבירות הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בנסיבות מחמירות, שתי עבירות מעשה פזיזות ורשלנות, ייצור נשק והחזקת נשק. דובר בהתפרעויות, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ובירי זיקוקים, בין השאר, אל עבר שוטרים, בעיר עכו ובמקומות סמוכים בתקופת מבצע "שומר חומות". על הנאשם הושתו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 15,000 ₪. ערעורו נדחה ואילו ערעורה של המדינה התקבל, תוך החמרת המאסר ל-32 חודש.

(5) ע"פ 18/22 אבו זינה נ' מדינת ישראל (27.7.2022) - המערער הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות, פעולה בנשק למטרות טרור ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. העבירות נעברו במסגרת התפרעויות בשכונת בית חנינה בירושלים בתקופת מבצע "שומר חומות". בהתחשב בין השאר, בגילו הצעיר ובכך שהוא נעדר הרשעות קודמות, הושתו עליו 30 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. הערעור נדחה.

25. פסקי הדין שהוגשו מטעם ההגנה:

(1) ת"פ (מחוזי ירושלים) 32585-03-21 מדינת ישראל נ' קוואסמה (10.11.2021) - שלושה נאשמים, שניים קטינים, הורשעו על-פי הודאותיהם במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות שנעברו במסגרת שני אישומים שעניינם שני אירועי התפרעויות והפרות סדר בכניסה למחנה הפליטים שועפאט. בכלל זה עבירות התפרעות, מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, פעולה בנשק למטרות טרור בצוותא, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. משך המאסר בפועל שהושת על שני הקטינים נקבע בהסכמה, כך שעל הנאשם 2 שהיה מעורב בשני אירועים הושתו 17 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם 3 שהיה מעורב באירוע אחד הושתו 12 חודשי מאסר בפועל. בעניין הנאשם 1, הבגיר, שלחובתו היו הרשעות קודמות ושני מאסרים מותנים, נקבע כי עונשו יהיה למשך 16 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת שני עונשי המאסר המותנה, חלקם בחופף, כך שסך הכול עונש המאסר הועמד על 21 חודש.

בעת קביעת עונשו של הנאשם 1 נקבע כי יש להתאימו אל עונשי המאסר שנקבעו באותה פרשה בעניינם של שמונה נאשמים, אשר הורשעו בקשר לשבעה אירועים, אשר רובם נקבעו בהסכמה (ת"פ (מחוזי ירושלים) 56020-02-21). נכון לאותו מועד הושתו בהליך המקביל עונשי מאסר כלהלן: על הנאשם 1, 54 חודש בקשר לשבעה אירועים; על הנאשם 2, 10 חודשים בקשר לאירוע אחד; על הנאשם 3, 33 חודש בקשר לשני אירועים; על הנאשם 4, 22 חודש בקשר לשני אירועים; על הנאשם 5, 22 חודש מאסר בקשר לשני אירועים; על הנאשם 8, 27 חודש בקשר לשני אירועים ולעבירות בהליך שצורף.

(2) ת"פ (מחוזי ירושלים) 58496-09-20 מדינת ישראל נ' פלוני (20.1.2022) - דובר בארבעה נאשמים, שניים בגירים ושניים קטינים, אשר הורשעו בריבוי עבירות שנעברו בצוותא בקשר לתשעה אירועים (תשעה אישומים), אך כל אחד היה מעורב רק בחלקם. בכלל זה הורשעו בעבירות ניסיון הצתה, יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בנסיבות מחמירות וייצור נשק. הנאשמים, למעט אחד, היו נעדרי הרשעות קודמות. הושתו עליהם עונשי מאסר בפועל כלהלן: על הנאשם 1, קטין שהורשע בקשר לשישה אישומים, 44 חודש; על הנאשם 2, בגיר שהורשע בקשר לשמונה אישומים, 30 חודש; על הנאשם 3, קטין שהורשע בקשר לחמישה אישומים, 30 חודש; על הנאשם 4, בגיר שלחובתו הרשעה קודמת, שהורשע בקשר לחמישה אישומים, 30 חודש. כן הושתו על ארבעתם עונשי מאסר מותנה.

(3) ת"פ (מחוזי ירושלים) 43314-02-21 מדינת ישראל נ' פלוני (1.12.2021) בעניין הנאשמים 5 ו-6 (בגירים) - הרשעה על-פי הודאה במסגרת הסדר טיעון. הנאשם 5 הורשע במסגרת אישום אחד במעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא ובפעולה בנשק למטרת טרור. הנאשם 6 הורשע במסגרת חמישה אישומים במספר עבירות מעשה טרור של ניסיון הצתה בצוותא, פעולה בנשק למטרות טרור, סיוע למעשה טרור של ניסיון הצתה ופעולה בנשק למטרות טרור. בכל האישומים דובר ביידוי בקבוקי תבערה אל עבר בתי יהודים מאוכלסים בשכונת ג'באל מוכבר ובעבירות לפי חוק המאבק בטרור. בעניין הנאשם 5 נקבע מתחם עונש בין 20 ל-30 חודשי מאסר והושתו עליו 22 חודשי מאסר בפועל. בעניין הנאשם 6 נקבע מתחם עונש בין 50 ל-100 חודשי מאסר והושתו עליו 52 חודשי מאסר. זאת לצד מאסרים מותנים ופיצויים לנפגעת. ערעורם של הנאשמים נדחה.

(4) ת"פ (מחוזי ירושלים) 17823-02-19 מדינת ישראל נ' אבו אלהווא (8.1.2020) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשלוש עבירות התפרעות, בשתי עבירות הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, שתי עבירות ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות, ניסיון היזק מיוחד ושתי עבירות הצתה. דובר בשלושה אישומים שעניינם יידוי אבנים מגגות בתים אל עבר שוטרים ורכבי משטרה ומצלמות מב"ט והצתת ארונות תקשורת של מצלמות. נקבעו שני מתחמי ענישה, בין 12 ל-36 חודשי מאסר ובין 12 ל-30 חודש. הושתו 26 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. לא הוגש ערעור.

(5) ת"פ (מחוזי ירושלים) 66152-06-20 מדינת ישראל נ' אבו סכראן (7.3.2021) - שני הנאשמים הורשעו על-פי הודאותיהם במסגרת הסדר טיעון בעבירות אשר נעברו בארבעה אירועים (ארבעה אישומים). בהן, מעשה טרור של הצתה ושתי עבירות מעשה טרור של ניסיון להיזק בזדון. אחד הנאשמים הורשע גם במעשה טרור של מעשה פזיזות ורשלנות. דובר ביידוי בקבוקי תבערה וירי זיקוקים אל עבר בתי מגורים של משפחות יהודיות בשכונת נוף ציון הסמוכה לג'בל מוכבר ולעבר כלי רכב של יהודים. בעניין הנאשם 1, שהורשע בקשר לארבעת האירועים נקבע מתחם עונש בין 20 ל-40 חודשי מאסר והושתו עליו 26 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪. בעניין הנאשם 2, שהורשע בקשר לשלושה אירועים, נקבע מתחם עונש בין 15 ל-30 חודשי מאסר והושתו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 7,000 ₪. לא הוגש ערעור.

(6) ת"פ (מחוזי ירושלים) 30932-05-21 מדינת ישראל נ' יאזן (24.5.2022)‏‏ - הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות שנעברו בארבעה אירועים (ארבעה אישומים) שעניינם התפרעויות, יידוי בקבוקי תבערה וזיקוקים אל עבר כוחות הביטחון בשכונת עיסאוויה. בין השאר, עבירות התפרעות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, מעשה פזיזות ורשלנות, ניסיון מעשה טרור של ניסיון הצתה, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. נקבע מתחם עונש בין 3 ל-7 שנות מאסר. על הנאשם, צעיר נעדר הרשעות קודמות, הושתו 40 חודשי מאסר ומאסר מותנה.

26. סיכום מדיניות הענישה הנוהגת הוא אפוא, כי "בעבירות מהסוג הנדון... קיים מנעד רחב של עונשים בהתאם לטיבו של המעשה ולנסיבותיו האישיות של העושה, כשהמגמה בשנים האחרונות היא לעבר החמרה בענישה (...)" (עניין מרזיק, פסקה 11).

עם זאת, חשוב להדגיש כי פסקי הדין שאליהם הפנה בא-כוחם של הנאשמים, רובם מהעת האחרונה, משקפים נכונה את רמת הענישה הנהוגה והמקובלת. ספק אם ישנה הצדקה לחרוג לחומרה באופן כה קיצוני מרמת הענישה המקובלת, כפי שמבקשת המאשימה. אפילו היה נטען כי יש מקום לשקול החמרה בענישה, היה מקום לעשות כן באופן הדרגתי. בוודאי לא נמצאה הצדקה לחריגה כה משמעותית מרמת הענישה המקובלת והנהוגה, אשר למרבה הצער, בשל ריבוי מקרים ועבירות מהסוג הנדון, מוכרת היטב לשופטי בית משפט זה. פסקי הדין שהוגשו מטעם בא-כוח המאשימה ואלו הנזכרים בהם במסגרת הדיונים ברמת הענישה הנהוגה, הם רק דוגמה לכך.

נסיבות העבירה

27. השיקולים שנשקלו בעניין נסיבות העבירות שעברו הנאשמים הם אלו: ראשית, העבירות נעברו במסגרת ארגון טרור. מעת שהנאשמים הודו בעבירת חברות פעילה בארגון טרור, לא נדרשת הכרעה במחלוקת שהתגלעה בין באי-כוח הצדדים בעניין זה. עם זאת, ניתן משקל לטענותיו של בא-כוח הנאשמים, כי דובר בהתארגנות מקומית, יחסית מצומצמת שפעלה במשך תקופה קצרה ושפעילותה הסתיימה. שנית, העבירות נעברו לאחר תכנון מוקדם, בצוותא ותוך שיתוף פעולה של חברי החוליות בארגון, לרבות אלו שהואשמו בנפרד; שלישית, העבירות נעברו במסגרת התפרעויות והפרות סדר כלפי כוחות הביטחון, בעוד הנאשמים היו רעולי פנים ומתוך מטרה למנוע את כניסת כוחות הביטחון אל שכונת עיסאוויה ומתוך מניע לאומני-אידיאולוגי; רביעית, פוטנציאל הנזק היה רב, אך ניתן משקל לכך שבפועל לא נגרם כל נזק; חמישית, חזקה על הנאשמים כי הבינו היטב את הפסול שבמעשיהם וכי יכולים היו להימנע מהם.

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום

28. בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות שבהן נעברו העבירות, שכפי שאלו פורטו לעיל, מתחמי הענישה הם כלהלן:

בעניין האישום הראשון: במסגרתו הורשעו הנאשמים 5-1 בעבירת חברות פעילה בארגון טרור - בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

בעניין שאר האישומים: לגבי הנאשמים 5-1, אשר כל אחד מהם הורשע במסגרת שלושה אישומים (הנאשם 1 - האישומים הראשון, השני והרביעי; הנאשם 2 - האישומים הראשון, השני והשלישי; הנאשם 3 - האישומים הראשון, השני והחמישי; הנאשם 4 - האישומים הראשון, השני והרביעי; הנאשם 5 - האישומים הראשון, הרביעי והחמישי): בין 30 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

לגבי הנאשמים 6 ו-7, אשר כל אחד מהם הורשע רק במסגרת אישום אחד (האישום השני) - בין 10 ל-16 חודשי מאסר בפועל.

(2) גזירת עונשיהם של הנאשמים

נסיבותיהם של הנאשמים (שאינן קשורות במעשה העבירה)

29. הנאשמים בחרו לא לשתף פעולה עם שירות המבחן ולמנוע הגשת תסקירים בעניינם. בהיעדר תסקירים, המידע בעניינם מועט יחסית ואף עובדה זו וסירובם לשתף פעולה עם שירות המבחן נשקלו.

נוסף לכך, ניתן משקל לנסיבותיהם של הנאשמים, כלהלן: ראשית, כל הנאשמים ילידי שנת 2002, במועד העבירות הם היו כבני 19 (כיום הם כבני 20). בנסיבות אלו, נשקל גילם הצעיר; שנית, למרות גילם הצעיר, נשקלה העובדה שלכל הנאשמים, למעט הנאשם 4, ישנה הרשעה קודמת. עם זאת, ניתן משקל לכך שהעבירה שעבר הנאשם 1 אינה מסוג העבירות הנדונות וכי עניינו הסתיים ללא הרשעה. כן ניתן משקל לכך שהנאשמים 2, 3, 5, 6 ו-7 עברו את העבירות הנדונות בעת שתלוי נגדם מאסר מותנה. שלישית, חרף העובדה שרוב הנאשמים עברו עבירה קודמת ואף נשאו בעונשים, נראה כי כפי שטען בא-כוחם, כולם באים ממשפחות המנהלות אורח חיים נורמטיבי והם בנים להורים העובדים לפרנסתם, לרבות במקומות המעורים בחברה הישראלית, כמפורט לעיל. אף נראה כי הנאשמים עצמם ניהלו אורח חיים נורמטיבי וכי כולם עבדו לפרנסתם במקומות מסודרים. מי מהם אף תכנן להתחיל בלימודים. הנאשם 3 אמור היה להתחיל ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטה העברית והנאשם 7 תכנן ללמוד בחו"ל. כל הנאשמים אף הביעו רצונות ושאיפות לנהל אורח חיים נורמטיבי בעתיד, ללמוד, לעבוד, להינשא ולהקים משפחות. בנסיבות אלו, ניתן משקל לכך שעונש מאסר ובייחוד מאסר ממושך עלול להשליך על עתידם ולהקשות את חזרתם אל מעגל החיים הנורמטיבי; רביעית, נזקפה לזכות הנאשמים העובדה שהם הודו בעובדות כתב האישום והכירו באחריותם לעבירות. חמישית, בעניין הנאשם 2 נשקלה עובדת היותו בן יחיד ובעניין הנאשם 5 ניתן משקל לכך שהוא היחיד שראה לנכון לומר בבית המשפט כי הוא מתחייב לא לחזור על המעשים.

שאלת הפעלת המאסר המותנה בעניינם של הנאשמים 3 ו-7

30. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בעניין שאלת האפשרות להפעלת עונשי המאסר המותנה בעניינם של הנאשם 3, מוחמד מוסטפא ושל הנאשם 7, קאסם דרבאס.

על-פי שני גזרי הדין (ת/5ב בעניין הנאשם 3; ת/11ב בעניין הנאשם 7), שניהם הורשעו בכך שעברו עבירת הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, לפי סעיף 497 בחוק העונשין. בעניין שניהם נאמר כי עברו את העבירה בכך שביום 31.1.2020 החזיקו בבית הקברות בשכונת עיסאוויה שני בקבוקי זכוכית, שבהם היה חומר דליק ובד. בהתאם להסדרי טיעון, על שניהם הושתו עונשי מאסר בפועל למשך 45 יום, קנס ומאסר מותנה שעל-פיו יישאו בעונש מאסר בפועל למשך שלושה חודשים, אם תוך עשרים וארבעה חודש יעברו עבירה לפי סעיף 497 בחוק.

בא-כוח הנאשמים טען כי עונשי המאסר המותנה האמורים אינם בני הפעלה בנסיבות הנדונות, מאחר שבניגוד לטענת המאשימה, כתבי האישום לא תיארו הכנת בקבוק תבערה. מנגד טען בא-כוח המאשימה, כי הרשעת הנאשמים עתה בעבירה שעניינה ייצור בקבוקי תבערה או ניסיון הצתה, עומדת במבחן יסודות עבירת התנאי ואף במבחן המהותי על-פי הלכת מסילתי.

31. ראשית, כתבי האישום, שבעובדותיהם הודו הנאשמים 3 ו-7, כללו תיאור שלפיו הם החזיקו בקבוקי זכוכית שהכילו חומר דליק ובד (פסקה 1 בכתבי האישום: ת/5א בעניין הנאשם 3; ת/11א בעניין הנאשם 7). בעניין שניהם אף נאמר כי "במעשיו... החזיק... ביודעין חומר נפץ, או מכונה או מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון" (פסקה 2 בכתבי האישום). כך שאפילו לא נאמר במפורש כי דובר ב"בקבוקי תבערה", לא ניתן לומר כי כתבי האישום לא תיארו בקבוקי תבערה. אם דבר נראה כמו בקבוק תבערה, מתואר כבקבוק תבערה ומוגדר כבעל מאפיינים של בקבוק תבערה ("חומר נפץ... או מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים"), זה בקבוק תבערה.

שנית, כפי שטען בא-כוח המאשימה בצדק, בנסיבות העניין מתקיימים שני המבחנים שנקבעו בהלכת מסילתי. המבחן הראשון הוא המבחן המהותי-ענייני, שלפיו "השאלה אינה אם הנאשם הועמד לדין והורשע בעבירה המפורטת בתנאי (...), אלא השאלה היא אם התנהגותו הפלילית של הנאשם (עליה הועמד לדין והורשע) מקיימת את היסודות של עבירת התנאי" (שם, כבוד השופט (כתוארו אז), א' ברק, פסקה 3). המבחן השני הוא המבחן המהותי "הנסוב על מהות האיסור הפלילי ועל הערך החברתי עליו האיסור בא להגן" (ע"פ 1061/21 פלוני נ' מדינת ישראל (14.4.2022), כבוד השופט א' שטיין, פסקה 24). על-פי מבחן זה, "ההשוואה הראויה אינה בין יסודות עבירת התנאי כפי שהיא מופיעה בספר החוקים, לבין יסודות העבירה בה הורשע הנאשם, כפי שהיא מופיעה בספר החוקים. ההשוואה הראויה היא בין יסודות עבירת התנאי כפי שהיא מופיעה בספר החוקים, לבין היסודות המתקיימים בהתנהגותו של הנאשם, כפי שהורשע עליהם, הלכה למעשה" (עניין מסילתי, שם).

בהליך הנדון הנאשם 3 הורשע בין השאר, בעבירת מעשה טרור של ניסיון הצתה, שיסודותיה כוללים שילוח אש במזיד (סעיף 448 בחוק העונשין) וכן בעבירת פעולה בנשק למטרת טרור, שיסודותיה כוללים ייצור נשק (סעיף 30(א) בחוק המאבק בטרור). הנאשם 7 הורשע בין השאר, בעבירת ניסיון הצתה ובעבירת פעולה בנשק למטרת טרור, שעניינה נשיאת נשק (שם).

בחינת יסודותיהן של העבירות שבהן הורשעו הנאשמים 3 ו-7 עתה, מעלה כי המבחן הראשון מתקיים בכך שהתנהגותם הפלילית, כפי שהיא מתבטאת בעבירות אלו, מקיימת את יסודותיה של עבירת התנאי. שכן, יסודותיה של העבירה לפי סעיף 497 כוללים החזקה ביודעין של חומר נפץ או דבר מסוכן או מזיק בכוונה לעשות בו פשע או עוון, או לאפשר לאחר לעשות זאת. בהתאם לכך מתקיים אף המבחן השני, הבוחן את מהות האיסור הפלילי. מבחן זה מתקיים מאחר שהשוואת יסודותיה של העבירה לפי סעיף 497 ליסודות התנהגותם של הנאשמים בעבירות שלפיהן הורשעו עתה (ניסיון הצתה וייצוא נשק או החזקתו), תוך בחינת מהות האיסור, שנועד למנוע עיסוק בנשק ובחומרים מסוכנים, מצביע כי יסודות עבירת התנאי מתקיימים בעבירות אלו.

מהטעמים האמורים, נמצא כי עונשי המאסר המותנה שהושתו על הנאשמים 3 ו-7 הם בני הפעלה בנסיבות הנדונות.

גזירת עונשיהם של הנאשמים

32. לאחר שקילת מכלול השיקולים שעליהם עמדנו, לרבות שיקולי הרתעת הרבים ושיקולי הרתעה אישית של הנאשמים וזאת במיוחד בשל העובדה שחמישה מהם כבר הורשעו בעבר בעבירות דומות ולחובתם עונשי מאסר מותנה בר הפעלה. לנוכח מכלול השיקולים, מיקום עונשיהם של הנאשמים בגדרי מתחמי הענישה יהיה כלהלן.

הנאשם 1 (מחמד ראזם): לחובתו רישום בדבר עבירה שעבר שבה לא הורשע שאף אינה מסוג העבירות שבהן הורשע עתה, ולכן עונשו יועמד בחלקו התחתון של מתחמי העונש בעניינו, גם אם לא בתחתיתו ממש ותוך חפיפה מסוימת של שני מתחמי העונש.

הנאשם 2 (אחמד אבו עסב), הנאשם 3 (מוחמד מוסטפא), הנאשם 5 (חאלד מחיסן), הנאשם 6 (עבדאללה אבו ריאלה) והנאשם 7 (קאסם דרבאס): לחובת חמשתם הרשעה קודמת בעבירה מסוגן של העבירות שעברו עתה והם אף עברו את העבירה בעת שמאסר מותנה תלוי ועומד נגדם. לפיכך עונשיהם ימוקמו בחלקו התחתון של השליש האמצעי של מתחמי העונש בעניינם. בעניין הנאשמים 2, 3 ו-5 תהיה חפיפה מסוימת של שני מתחמי העונש.

הנאשם 4 (אסמעיל מחיסן): בהיותו נעדר הרשעות קודמות, עונשו ימוקם בתחתית מתחמי העונש בעניינו, תוך חפיפה מסוימת של שני מתחמי העונש.

33. על כל אחד מהנאשמים יוטל גם מאסר מותנה, שיהיה בו כדי להרתיעו מפני חזרה על המעשים וכן יושת קנס כספי.

עונשי המאסר המותנים בעניינם של הנאשמים 2, 3, 5, 6 ו-7 יופעלו במצטבר לעונשים שיקבעו, וזאת בהתאם לעיקרון שככלל על הענישה להיות מצטברת ולא חופפת (ע"פ 7907/14 ואזנה נ' מדינת ישראל (22.2.2015)‏‏, כבוד השופט מ' מזוז, פסקה 14).

ח. גזר הדין - סיכום

34. לנוכח כל השיקולים שהובאו לעיל, על כל אחד מהנאשמים נגזרים העונשים שלהלן.

35. גזר הדין בעניין הנאשם 1, מחמד ראזם:

א. מאסר בפועל למשך ארבעים חודש, החל מיום מעצרו ביום 21.2.2022 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומי שב"ס).

ב. מאסר מותנה למשך שישה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירה מהעבירות שלפיהן הורשע, למעט עבירת התפרעות או אם יעבור עבירת נשק או עבירת אלימות מסוג פשע או ניסיון לעבור עבירה מעבירות אלו.

ג. מאסר מותנה למשך שלושה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת התפרעות או עבירת אלימות מסוג עוון או ניסיון לעבור עבירה מעבירות אלו.

ד. קנס בסך 2,500 ₪, או 25 ימי מאסר תמורתו.