1

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע 11 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 117(א)(6)לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: החוק)ובעבירה של הפרת החובה לתשלום המגיע לתקופת הדו"ח התקופתי עם הגשתו לפי סעיף 118 לחוק בצירוף סעיף 88(א) לחוק ותקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף (להלן: התקנות) והכל כמפורט בכתב האישום שיובא כאן.

כתב האישום

1.                    על פי הרקע הכללי לכתב האישום המתוקן, נאשמת 1 (להלן: הנאשמת) היא חברה פרטית אשר נרשמה כ"עוסק מורשה" מס' 515159804 לעניין החוק. בין השנים 2018-2020 (להלן: התקופה הרלוונטית) נאשם 2 (להלן: הנאשם) שימש כמנהלה הפעיל של הנאשמת. מתוקף היותה "עוסק מורשה" חויבה הנאשמת, באמצעות הנאשם (להלן יקראו יחד: הנאשמים), להגיש דו"חות תקופתיים ולשלם את המס הנובע מהם במועד ובדרך שנקבעו בחוק ובתקנות.

על פי האישום הראשון, הנאשמים לא הגישו במועד, במודע, וכנדרש על פי החוק והתקנות את הדוחות תקופתיים במועדים הבאים: 2/18; 4/18; 6/18; 8/18; 10/18; 2/19; 4/19; 6/19; 8/19; 12/19; 1/20. כמו כן לא צירפו הנאשמים את מלוא תשלום המס לחלק הדוחות התקופתיים בחודשים 4/19; 6/19; 8/19; 12/19; 1/20 כנדרש על פי החוק והתקנות. סכום המחדל נאמד בלא פחות מ- 265,072 ₪.

2

על פי האישום השני, הנאשמים הגישו במועד, במודע, דוח תקופתי לחודש 10/19, ללא צירוף תשלום כנדרש על פי החוק והתקנות. סכום המחדל הוא 70,331 ₪.

טיעוני הצדדים לעונש

2.                    ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על הפגיעה בערכים המוגנים וביניהם, פגיעה בקופת המדינה, פגיעה בשיווין חלוקת נטל תשלום המס, אפקטיביות מערכת המס ופגיעה ביכולתן של רשויות המס לתכנן את ולפקח על הליכי הגבייה. הודגש כי מדיניות הענישה הנהוגה אותה התווה בית המשפט העליון היא מחמירה, ונקבע לא אחת שיש למצות את הדין עם העבריינים בענישה מוחשית וממשית שתלווה בקנס כספי תוך מתן משקל בכורה לשיקולי הרתעה והעדפתם על נסיבות אישיות או מצוקה כלכלית.

חומרה יתרה ביקשה המאשימה לראות במעשיו של הנאשם, בביצוע עבירות המס בתקופה שבין חודש פברואר 2018 ועד ינואר 2020, אשר הביאו לחסר בקופת המדינה העומד לכל הפחות על 303,000 ₪ עוד הודגש כי חרף הזדמנויות שניתנו לנאשם, הדו"חות בסעיפים 10 ו-11 המנויים בטבלה הראשונה בכתב האישום לא הוגשו, ומכאן שקיים קושי לאמוד את סכום המחדל במלואו. עוד הפנתה המאשימה לכך שלנאשם הייתה הזדמנות להימנע ממעשיו, אך בחר הוא להמשיך לבסס את פעילותו הכספית על כספים שאינם שייכים לו. המאשימה ציינה בהגינותה הרבה כי אילו לא היו מבוצעות עבירות נוספות החל מאפריל 2019 והלאה, לא היה מוגש כתב אישום ביחס לשישה הדוחות השונים ובמקום זאת הייתה המאשימה מטילה קנס מנהלי זאת בהתאם לחוק ובסכום הקבוע בתקנות. לסיום הפנתה לעובדה כי חרף הזדמנויות שניתנו לנאשם וחלוף הזמן המחדלים לא הוסרו.

מכאן עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש כולל הנע בין ארבעה ועד לתשעה חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. ב"כ המאשימה ביקשה כי יושת על הנאשם עונש ממשי ומוחשי ברף העליון של מתחם הענישה ועל הנאשמת יושת קנס. לתמיכה בעמדתה הוצגה פסיקה.

3.                    מנגד לטענת ב"כ הנאשמים מתחם העונש לו עתרה המאשימה מחמיר יתר על המידה וכאשר לטעמה יש לקבוע מתחם הענישה אשר הרף התחתון שלו מתחיל ממאסר מותנה ועד לשבעה חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים.

3

באת כוח הנאשם עמדה על נסיבות ביצוע העבירה כאשר הנאשם צעיר ושאפתן ניהל עסק לניקיון בתים אשר היה פעיל בגלגולים שונים, ניהל מבנה מגורים והעסיק 40 עובדים. העסק נקלע לקשיים כלכליים, התדרדר וכיום נמצא בפירוק. הודגש כי לא מדובר בעבירות שבוצעו בתחכום או בתכנון מוקדם מתווך כוונה להונות את רשויות המס או להתחמק משלום המס, אלא עבירות שנבעו מהסתבכות כלכלית של הנאשמים אשר הובילו להליכי פירוק של הנאשמת. עוד ביקשה בא כוח הנאשם כי יינתן משקל לכך שחלק מהעבירות הן עבירות טכניות הממוקמות ברף הנמוך במנעד עבירות המס.

בטיעוניה הוסיפה באת כוח הנאשם ועמדה על נסיבותיו האישיות של הנאשם. צעיר לימים, נשוי ואב לארבעה כאשר ביתו הקטנה בת שנה ובנו הגדול בן 7, הנאשם ומשפחתו מתגוררים במושב ומהלך חייו לא היו פשוט. הורי של הנאשם התגרשו כאשר היה צעיר, אביו מקבל קצבת ביטוח לאומי בגין 100 אחוזי נכות (נ/2), אחיו של הנאשם התאבד כאשר הנאשם היה בן 17 והנאשם מטפל באמו החולה מפאת גילה. ב"כ הנאשם הדגישה כי על אף החוויות הקשות אותן עבר הנאשם בחייו, האחרון התגייס ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים והתנדב במספר עמותות שונות וביניהן, עמותת "ידידים" ועמותת "רץ כצבי".

עוד פירטה אודות הקשיים הכלכליים עימם מתמודד הנאשם, הוצגו דו"ח הוצל"פ (נ/1) ונטען כי אשתו של הנאשם עורכת דין במקצועה, חתמה על ערבויות והלוואות שונות בעבור עסקיו של הנאשם והיא עשויה לאבד את רישיונה כתוצאה מהקשיים הכלכליים אליהם נקלעו וכאשר השניים עומדים בפני פשיטת רגל. באת כוח הנאשם ביקשה להפנות את תשומת הלב לכך שהקושי בהסרת המחדל נעוץ בקשיים הכלכליים של הנאשם והחובות העומדים לנאשם, כעולה מדוח ההוצל"פ. בהקשר לכך נטען כי לו היה הנאשם מסיר המחדלים אזי אפשר היה להסתפק בהשתת עונש הרתעתי. לסיום מסרה כי לאחרונה החל הנאשם לעבוד כסמנכ"ל תפעול בחברת "מדיקל-קאר בע"מ", דבר אשר עשוי לסייע בכלכלת משפחתו של הנאשם והחזרת החובות העומדים לו אשר בכוונתו לכסות.

מכאן סברה באת כוח הנאשם כי מתקיימות לטעמה במקרה מיוחד זה, שלל של נסיבות ושיקולים כבדי משקל המצדיקים את מיקומו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם ולכן עתרה להשית על הנאשם עונש מתון. לתמיכה בעמדתה הפנתה לפסיקה.

4

4.                    מטעם הנאשם העיד מר ירון קראוס (להלן: ירון), אשר תיאר את היכרותו רבת השנים עם הנאשם ומשפחתו, היכרות אשר החלה בזמן עבודתה של אמו בחברה בבעלותו של ירון. ירון העיד על מידותיו הטובות של הנאשם, אדם ישר, הגון, איש חיובי וחרוץ אשר לא היסס לעבוד קשה יותר על מנת לכסות פערי עלויות בחברה הנוגעים לכוח אדם. לצד זאת הדגיש כי חסרונו העיקרי של הנאשם הוא חוסר הידע וההבנה בניהול חברה ובפעילות עסקית. עוד העיד כי הנאשם הלווה כספים ממנו ומאמו של הנאשם ואף פנה אליו על מנת להתייעץ עמו לגבי ניהול הנאשמת, אך ללא הצלחה.

5.                    הנאשם בדברו האחרון נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה מעומק ליבו. באנלוגיה שביצע לעולם החקלאות ממנו צמח בהיותו נער, ציין כי "בעולם של חקלאות כשאתה רוצה לצאת (מהבוץ) יש שלב שאתה לא מפסיק לעבוד, הגלגל נע כל הזמן ובאיזה שהוא שלב יש אבן וס"מ אחרי ס"מ אתה מתחיל לצאת, מצאתי עכשיו עבודה ואני התחלתי להתקדם ואני ממש מבקש שתתנו לי לצאת מהבוץ" (עמוד 9 שורות 26-23). בדבריו הבהיר הנאשם כי אינו מבקש לתרץ את מעשי העבירות ברקע הנסיבות הקשות אשר צוינו לעיל, אלא שמבקש ליטול אחריות על מעשיו ובהתאם פנה לבית המשפט בבקשה לאפשר לו להחזיר את חובותיו ולפרנס את משפחתו במקביל למילוי חובו כלפי החברה וריצוי עונשו. וכלשונו "הם צודקים, עברתי על החוק. אני לא אתרץ את זה בכך שהחיים שלי היו עונש במשך שנתיים...אני מודע לזה שמגיע לי עונש וצריך לשלם את חובי לחברה ולמרות שירדתי מנכסיי אשמח מאד אם המדינה, בית המשפט ייתן לי להחזיר...בהתנדבות או איזה שהוא מודל שאמשיך לתפקד ולפרנס את המשפחה..." (עמוד 9 שורות 30-28).

דיוןוהכרעה

מתחםהעונשההולם

6.                    הנאשמים הורשעו באחד עשר עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד והעברת תשלום המס הנובע מהם בחלק מהדוחות התקופתיים, ובעבירה אחת של הפרת חובה חקוקה לתשלום מס. מדובר בעבירות דומות, שבוצעו על רקע הסתבכות כלכלית של הנאשמת בפרק זמן שאינו ארוך, ומכאן, שלפי מבחן הקשר ההדוק, יש לקבוע מתחם עונש אחד בגין מכלול העבירות.בהקשר זה, אפנה לפסיקת בית המשפט העליון שם נקבע כי מספר עבירות של אי הגשת דו"חות מס הכנסה עשויות להוות אירוע אחד. ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל  (17.3.16); ע"פ 4527/14 פרינץ נ' מדינת ישראל (4.2.16); ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (29.12.15) בפסקאות 103 - 104 לפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן.

5

7.                    קביעת מתחם העונש ההולם נעשית על פי עיקרון ההלימה תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות ביצוע העבירה.

8.                    שורה של ערכים חברתיים מוגנים נפגעו בעקבות מעשיהם של הנאשמים, וביניהם פגיעה בקופת הציבור, פגיעה בשווין בנטל תשלום המיסים, פגיעה בשיטת הגבייה וביכולת פיקוח הרשות לצד אמון הניתן בנישומים בהתאם לשיטת המס הנוהגת. ככל שעסקינן בתשלום המע"מ, משמש העוסק כצינור להעברת סכום המס לרשות. התייחסות סלחנית לאי-קיום הוראות החוק עלולה להביא אף להיעדר המוטיבציה של כלל ציבור משלמי המסים לדווח ולשלם מס כנדרש. הגם שעבירות הנוגעות לאי דיווח נקראות "עבירות טכניות", והן מהעבירות החמורות פחות על פי חוק מע"מ, פעמים רבות הנזק אשר נגרם מביצוען אינו טכני כלל ועיקר, ומביא לחסר של ממש בקופת המדינה.

9.                    בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לא אחת כי אופיין של עבירות המס מחייב נקיטת יד קשה כלפי מבצעיהן, ובכלל זאת הטלת עונש מאסר בפועל לצד קנסות כבדים וזאת כדי להרתיע מפני ביצוע עבירות אלה בעתיד וליתן ביטוי לגמול ההולם על הנזק הרב שהן מסבות. הדברים נכונים במיוחד כאשר מחדלי כתב האישום לא הוסרו. סכום המס שלא הועבר לרשויות, שיטתיות בביצוע עבירות, היקף הנזק שנגרם ונסיבות נוספות יובאו בחשבון בשיקולי הענישה.

10.                בהקשר זה, אני מוצאת להפנות לדבריו של כבוד השופט שהם ברע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל (30.7.2013):

6

"עבירות המס, בהן הורשע המבקש, חותרות תחת ערך השוויון, הן גוזלות כספים מהקופה הציבורית ופוגעות במישרין ביכולותיה הכלכליות של המדינה ובאיתנותה הפיננסית. אין צריך לומר, כי פגיעה זו ניכרת, בעקיפין, בכיסם של כל אחת ואחד ממשלמי המיסים בישראל (ראו, למשל: רע"פ 3385/13דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.2013); רע"פ 2638/13עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013); רע"פ 5906/12עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012)). על יסוד טעמים אלו, השתרשה בפסיקה העמדה, לפיה יש להשית על עברייני המס עונשי מאסר לריצוי בפועל וקנסות משמעותיים, תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה והגמול והעדפתם על-פני נסיבותיו האישיות של העבריין (ראו, למשל, רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013); רע"פ674/13ליטווק נ' מדינת ישראל (28.1.2013); רע"פ 5906/12עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012))".

11.                הפגיעה בערכים המוגנים בעקבות ביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים, היא נמוכה -בינונית. כאשרהנזק הכספי שנגרם לקופת המדינה מביצוע עבירות המע"מ במאוחד עומד על לכל הפחות על 335,000 ₪. כאשר מתוכו, סכום שלא הועבר למע"מ עומד על 70,331 ₪, כאשר יש לקחת בחשבון כי קיים קושי לאמוד במדויק את סכום המחדל שכן הנאשמים לא הגישו את הדוחות התקופתיים לחודשים 12/19 ו-1/20. עם זאת יש לתת את הדעת כי אילו לא היו מבוצעות עבירות נוספות החל מאפריל 2019 והלאה, לא היה מוגש כתב אישום ביחס לשישה הדו"חות הראשונים אשר סכום המס בגינם שולם במלואו ובמקום זאת הייתה המאשימה מטילה קנס מנהלי בהתאם לחוק ובסכום הקבוע בתקנות. עוד לקחתי בחשבון כי העבירות בוצעו על פני תקופה שאינה ארוכה באופן יחסי כתוצאה מקריסה כלכלית וללא כוונת זדון וכאשר לא קדם תכנון או תחכום לביצוען של העבירות. אמנם בהקשר לכך צודקת המאשימה כי לפרט אין זכות לבסס פעילותו העסקית על כספים שאינם שלו הגם שמדובר בנסיבות של קושי כלכלי (ראו רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל(9.3.2014)), ואולם יש בדברים אלו כדי למתן במקצת את חומרת נסיבות ביצוע העבירות.

12.                על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של אי-הגשת דוח במועד למע"מ אפשר ללמוד משורה של פסקי דין בערכאות השונות, מטבע הדברים, אין מקרה אחד בפסיקה דומה למשנהו. חלק מהמקרים שיובאו להלן עולים בחומרתם על המקרה כאן וכוללים אף עבירות מס הכנסה וחלקם נופלים מחומרת מעשיו של הנאשם כך למשל בחלק מהמקרים מספר הדו"חות שונה ובחלקם סכום המס שונה. עם זאת, מדיניות הענישה במקרים אלו, בהחלט יכולה לשמש לצורך התוויות גבולות המתחם בהתאם לנסיבות. ובהקשר לכך, צודקת באת כוח הנאשם כי ליבת הפסיקה היא עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.

7

רע"פ 4173/15 אבו הלאל נ' מדינת ישראל (29.6.2015) - המבקשים הורשעו על יסוד הודאתם בשני כתבי אישום ב-10 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק ואי הגשת 16 דו"חות תקופתיים במודע לפי תקנה 20 לתקנות. קרן המס המגיעה בגין הדו"חות עמדה על 400,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שנע בין שלושה חודשי מאסר על תנאי לעשרה חודשי מאסר ועד לעשרה חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים וגזר על הנאשמים שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך של 20,000 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, כך גם בקשת רשות לערער;

רע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל (10.7.2019) - המבקש הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע 17 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק. בית המשפט השלום קבע את מתחם הענישה כנע בין חודשיים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד לשנת מאסר וכן קנס הנע בין 7,000 ₪ ועד 30,000 ₪. על הנאשם נגזר עונש מאסר בן 100 ימים, מאסר מותנה וקנס בסך 15,000 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, כך גם בקשת רשות לערער;

בעפ"ג 16811-10-16 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' מצלאוי (19.3.2017) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשלושים עבירות של אי הגשת דוחות למע"מ כאשר סכום המס בסך 1,366,671 ₪ ובעבירות ניכויים בסך 166,242 ₪ (רק חלק מהמחדלים הוסרו). בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר מותנה ועד לשבעה חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים, והנאשם נידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 120,000 ₪ ורכיבי ענישה נוספים. בית המשפט המחוזי לא התערב בעונש המאסר בעבודות שירות שהוטל על הנאשם, אך עמד על חשיבות הסרת המחדלים וניסיונות לעשות כן אף אם אינם מסתייעים באופן מלא;

בעפ"ג 38717-12-20 (מחוזי מרכז) קפלינסקי נ' מדינת ישראל (21.2.2021) - המערער הורשע בגין 3 עבירות אי-הגשת דוחות מע"מ במועד, 3 עבירות אי-הגשת דוחות למס הכנסה ו-10 עבירות ניכויים בסך 1,086,656 ₪ ונידון לתשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים. בית המשפט המחוזי מצא להקל בגובה הקנס שנקבע אך לא התערב בעונש המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות שהוטל על הנאשם;

עפ"ג (מרכז) 11815-03-13 לוי נ' מע"מ רמלה (21.5.13) - הנאשם הורשע לפי הודאתו בביצוע 18 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד. המס המגיע מהם עמד על סכום של 76,722 ₪. בית המשפט גזר על הנאשם שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסכום של 15,000 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה;

8

בת"פ 43155-11-18 מע"מ רחובות נ' ז.ח עולם (19.9.2019) - הנאשמים הורשעו לפי הודאתם בביצוע 11 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק וסכום המחדל עמד על 229,431 ₪. נקבע כי מתחם העונש העולם נע בין מאסר מותנה ועד שמונה חודשי מאסר בפועל, שיעור הקנס נע בין סכום של 2,000 ₪ ועד 12,000 ₪, ועל הנאשם נגזר עונש מאסר בן שלושה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים. על הנאשמת נגזר קנס סימלי;

ת"פ 28014-05-17 מע"מ רחובות נ' קנייב (29.5.2019) - הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בביצוע 20 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפ סעיף 117(א)(6) לחוק- סכום המחדל המגיע מהדוחות עמד על 216,392 ש"ח ובארבע עבירות של הפרת חובה לתשלום מס כאשר סכום המגיע מהדוחות נאמד ב-145,775 ₪. נקבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. על הנאשם נגזר עונש מאסר בן ארבעה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים;

בת"פ (רחובות) 2361-11-16 מע"מ רחובות נ' פלדמן חזן (17.2.2019) - הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. סכום הנזק עמד על 114,098 ₪. בית המשפט גזר על הנאשמת עונש מאסר בן חודש ימים לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסכום של 1,000 ₪ והתחייבות בסכום של 4,000 ₪;

בת"פ (רמלה) 20860-05-17 מדינת ישראל נ' קסטרו (2.12.2018) - הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע 11 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד, סכום המחדל עמד על 87,060 ש"ח. בית המשפט קבע מתחם עונש שנע בין מאסר מותנה ועד שמונה חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים, וגזר על הנאשמת מאסר מותנה וקנס בסכום של 8,000 ₪;

ת"פ 67587-03-19 מע"מ רחובות נ' דויד ומיה אחזקות בע"מ (19.5.2020) - הנאשמים הורשעו בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד, הנזק לקופת המדינה עמד על סכום של 104,950 ₪. מחדלים לא הוסרו. נקבע מתחם עונש הולם נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר לתקופה של 7 חודשים, ושיעור הקנס נע בין סכום של 1,000 ₪ ועד 10,000 ₪, ובנוגע לנאשמת בין סכום של 0 ₪ ועד 1,000 ₪. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר מותנה, קנס בסכום 2,000 ₪ צו מבחן למשך שנה, צו של"צ וכן התחייבות להימנע מעבירה. על הנאשמת הוטל קנס סמלי;

9

בת"פ 3294-10-18 מע"מ פתח תקווה נ' בילדער (13.9.2020) - הנאשמים הורשעו בביצוע 3 עבירות של אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים לפי סעיף 117(א)(6) לחוק בצירוף סעיף 67 לחוק ותקנה 20 לתקנות. המחדל הועמד על סך של 100,000 ₪. מתחם הענישה אשר הוסכם על הצדדים נע בין מאסר על תנאי ועד 7 חודשי מאסר בפועל אותם ניתן לבצע בדרך של עבודות שירות. מתחם הענישה בדבר הקנס הכספי נע בין 1,000 ₪ ל-7,000 ₪. בית המשפט קבע כי יש למקם את הנאשמים בתחתית המתחמים וגזר על נאשמת 1 קנס סמלי בסך 100 ₪. על הנאשמים גזר בית המשפט 200 שעות של"צ; מאסר מותנה, וקנס בסך 1,500 ₪;

בת"פ 16367-03-16 (שלוםרחובות) מע"מ נ' בוזו (9.7.2018)- הנאשמים הורשעובהתאם להודאתם בשניתיקיםפלילייםבביצועעבירותשלאי-הגשתדוחותלמסהכנסהבמחזוריםניכרים (מעל 8 מיליון₪בשנהאחתומעל 12 מיליון₪בשנהנוספת), באי-העברתניכוייםבסך 39,000 ש"חובאי-הגשתדוחותלמע"מבסך 302,645 ₪. מחדלימסהכנסההוסרו. עלהנאשמיםנגזרו ארבעהחודשימאסרלריצויבדרך של עבודותשירות, מאסר מותנה וקנסבסך 15,000 ₪;

ת"פ 25583-05-20 מע"מ פתח תקווה נ' גראנד טק - מערכות בטיחות ומתח נמוך בע"מ (9.3.2021) - הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב האישום המתוקן בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ושתי עבירות של הפרת חובה לתשלום המס, המחדל הכולל עמד על 93,811 ₪. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה הנע ממאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל ומתחם קנס שנע בין 1,500 ₪ ועד 6,000 ₪. הנאשם הוצב בתחתית המתחם והושת עליו מאסר מותנה, 150 שעות של"צ וקנס בסך 1,500 ₪. על הנאשמת גזר בית המשפט קנס סמלי בסך של 100 ₪;

בת"פ52650-09-19 מע"מ רחובות נ' אתיקה אופנה בע"מ (14.6.2020)-הורשעוהנאשמיםבעבירותשעניינןאי-הגשתדו"חותלמסהכנסהוב-39 עבירותשעניינןאי-הגשתדוחותלמע"מ. סכום המחדל עמד על 276,674 ₪. הנאשםנידוןל-8 חודשימאסרלריצויבעבודותשירותלצדרכיביענישהנוספים.

13.                נוכח המפורט, תוך שנתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת, לערכים החברתיים שבהם פגעו הנאשמים, לנסיבות ביצוע העבירות ובהתאם לסעיף 40יג בחוק העונשין מצאתי לקבוע מתחם העונש ההולם בנוגע לשני האישומים במאוחד הנע בין מאסר מותנה ועד ל-9 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

10

באשר לשיעור הקנס, כידוע, בסוג זה של עבירות נודעת חשיבות ממשית לענישה כספית הולמת אשר תלמד כי אין אף תועלת כלכלית בצד ביצוען של העבירות. קביעת שיעור הקנס מושפעת מהסכומים מושא כתב האישום ומהשיטתיות שבביצוע העבירות, אך לא רק שכן בעת קביעת המתחם יש להידרש אף ליכולתו הכלכלית של הנאשם אשר חב למעלה מחצי מיליון לנושים בהליכי הוצאה לפועל. בנסיבות העניין מצאתי לקבוע כי מתחם הקנס נע בין 1,000 ₪ ל-7,000 ₪.

קביעת העונש בתוך המתחם

14.                במקרה שלפניי שוכנעתי כי אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם. הנאשם לא הסיר את המחדלים, ואשר לנסיבותיו האישיות לא אחת נקבע כי בעבירות מסוג זה ניתנת בכורה לשיקולי ההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013) ורע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)). עם זאת העובדה כי מדובר בעבירות מס אינה מייתרת את הצורך בבחינה אינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה בנסיבותיו. בהקשר זה אני מוצאת להפנות לעפ"ג 24721-12-14 (מחוזי חיפה)מדינת ישראל נ'נחמני (29.1.2015) אשר עמד על השפעת תיקון 113 והרלוונטיות שלו לעבירות המס.

15.                בקביעת העונש בתוך מתחם הענישה, שקלתי את הנסיבות שאינן קשורות לעבירה ובפרט את נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם. הנאשם, יליד שנת 1985 נשוי ואב לארבעה קטינים, הקטנה בת שנה והגדול בן 7. הנאשם נעדר עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא בחטיבת הצנחנים. הורי הנאשם התגרשו כאשר היה צעיר, אביו אשר לחם במלחמת יום הכיפורים הלום קרב, מקבל קצבת ביטוח לאומי בגין 100 אחוזי נכות (נ/2) והנאשם מטפל באמו החולה מפאת גילה. הנאשם ומשפחתו חוו במהלך חייהם אובדן ממשי בדמות מותו של אחיו של הנאשם בהיותו בן 17 בלבד ודומה כי אין להכביר מילים בדבר הקושי להתמודד עם האמור, לנאשם ולבני משפחתו.

בנוסף, הנאשם נקלע לקשיים כלכליים והתקשה במציאת עבודה, ורק לאחרונה נפתחה בפניו האפשרות לעבוד בחברת "מדיקל-קאר בע"מ" כסמנכ"ל תפעול. מכאן שיש לתת את הדעת לקושי הממשי, האישי, הכלכלי והרגשי למשפחתו המורחבת של הנאשם, ככל שייגזר עליו עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח כמו גם את ההשפעה של נשיאת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות על המשפחה בכללותה.

11

שקלתי אף את מידותיו הטובות של הנאשם, עליהם העיד ירון ותרומתו לחברה, התנדבותו של הנאשם במספר עמותות שונות וביניהן, עמותת "ידידים" ועמותת "רץ כצבי".

16.                לזכות הנאשם אף עומדת הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי ניכר. לצד זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהמחדלים לא הוסרו. כידוע, המחדל הוא סכום כסף השייך למדינה, ונגזל על-ידי הנאשם מקופת המדינה ומהציבור בכללותו, הסרת המחדל מהווה את תיקון תוצאות העבירה ופיצוי מדינת ישראל על הנזק שנגרם בשל העבירות שביצע הנאשם. נקבע לא אחת כי הסרת מחדלים מעידה על חרטה כנה, ומהווה שיקול משמעותי לקולה.

17.                לנוכח האמור, באיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם לבין הנסיבות העומדות לחובתו של הנאשם מצאתי למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, אך לא בתחתית המתחם וזאת בעיקר לנוכח אי הסרת המחדל.

תוצאה

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      חודשיים מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 10.3.2021 באגודה למען העיוור ברחוב הרב יוסף גמליאל 1 בגדרה. על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 1.9.2021 בשעה 08:00 במפקדת מחוז מרכז בכתובת ת.ד 81 רמלה. מובהר לנאשם כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

ב.      6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת מס ערך מוסף;

ג.       קנס בסך 4,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.2021 וב-10 לכל חודש שלאחריו. אם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי;

ד.      הנאשם ייתן התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע בתוך שנתיים מהיום מביצוע עבירה בה הורשע. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים.

ה.      על הנאשמת אני גוזרת קנס סימלי בסך 100 ₪.

עותק גזר הדין יומצא לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, במעמד הצדדים.