בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 67686-06-18 מדינת ישראל נ' אבו קטיפאן ואח'

לפני

כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר

בעניין:

מדינת ישראל ע"י עו"ד כרמית כהן מתביעות ירושלים

המאשימה

נגד

1.עבד אבו קטיפאן 

2.איהב אבו קטיפאן    שניהם ע"י ב"כ עו"ד רמי עותמאן

הנאשמים

גזר דין

כתב האישום

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות ובעובדות המנויות בכתב אישום מתוקן ללא הסדר עונשי.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 19.6.2018, בשעה 15:00 לערך, בתחנת דלק "דור אלון" לטרון, מכרו הנאשמים, בצוותא חדא, לסוכן משטרתי (להלן - הסוכן) 740 גרם קנביס (להלן - העסקה). במהלך הימים אשר קדמו לעסקה נוצר קשר בין נאשם 1 לבין הסוכן המשטרתי באמצעות שיחות הטלפון, במהלכן סיכמו השניים, כי נאשם 1 ימכור לסוכן 2 ק"ג סם בתמורה ל - 34,000 ₪. ביום 17.6.2018 תיאמו נאשם 1 והסוכן להיפגש יומיים לאחר מכן לביצוע העסקה. ביום 19.6.2018 הגיעו הנאשמים למקום העסקה ברכבו של נאשם 1, כאשר נאשם 2 נוהג ברכב ונאשם 1 יושב לידו. הסוכן הגיע למקום ברכב משטרה סמוי מלווה בשוטר נוסף. נאשם 1 ירד מהרכב, הסוכן ניגש אליו, והשניים נכנסו אל תוך הרכב, תוך שהסוכן מבחין בשקית אשר הכילה את הסם. הסוכן הריח את הסם ואישר קבלתו, אז פנה נאשם 2 לסוכן ואמר: "אם יהיה לך כסף טוב ותשלום טוב, אז אין בעיה לעשות מחיר בכמות שאתה רוצה". מיד ובסמוך ביקש נאשם 1 מהסוכן את התשלום, אשר השיב, כי יש בידיו רק חצי מהסכום ואילו החצי השני נמצא אצל חברו ברכב. בשלב זה נעצרו הנאשמים. בחיפוש שנערך ברכב, נמצא סם מסוג קנבוס בשקל 740 גרם נטו בתוך שקית פלסטיק שקופה עם שסתום וואקום. בגין מעשים אלו הורשעו הנאשמים בעבירה של ניסיון סחר בסמים בצוותא , לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 + סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (החוק) + סעיף 25 לחוק.

מהלך הדיון

ביום 28.6.2018 הוגש כתב אישום נגד הנאשמים עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. הנאשמים שוחררו למעצר בית מלא ביום 17.7.2018 ומעת לעת הקלתי בתנאי מעצר הבית. ביום 7.8.2019 ביטלתי את תנאי מעצר הבית של נאשם 2. ביום 7.10.2019 ביטלתי את תנאי מעצר הבית של נאשם 1.

תסקיר שירות המבחן - נאשם 1

מהתסקיר שהוגש עלה כי הנאשם, כבן 25, נשוי ואב לילדה כבת חודש, ללא עבר פלילי. אביו נרצח בהיותו בן 7 ומשפחתו נקלעה למצוקה כלכלית. הנאשם גדל בלוד בסביבת מגורים בה נחשף לחברה שולית, עבריינית ואלימה. הנאשם סיפר כי בגיל שנתיים נכווה בכל חלקי גופו, בעת משחק עם בן דודו, אשר נפטר מפצעיו, ומאז הוא עובר שיקום וניתוחים פלסטיים, כאשר רוב הכוויות הן בפלג גופו העליון (הדבר אכן ניכר בפניו ובידיו של הנאשם). הנאשם מסר, כי על אף מצבו הרפואי והמשפחתי, סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה. החל מגיל 16 עבד עם דודו בתחום השיפוצים. בסיום לימודיו המשיך לעבוד אצל דודו כנהג, אך בשל עבירות תעבורה רבות, נשלל רישיונו והוא השתלב בעבודה כסדרן בסופרמרקט. כיום חזר לעבוד בתחום השיפוצים עם דודו. שירות המבחן מסר, כי הנאשם שלל שימוש באלכוהול ובסמים ובדיקות לשרידי סם שמסר נמצאו נקיות. הנאשם קיבל אחריות למעשיו והביע חרטה, ושירות המבחן התרשם, כי ההליך המשפטי ושהותו הממושכת במעצר בתנאים מגבילים, היוו עבורו גורם מרתיע ומציב גבול. לנוכח האמור, שירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה בשירותו ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 250 שעות. שירות המבחן אף התייחס לסוגיית אי הרשעתו בדין והמליץ להותיר את ההרשעה על כנה, זאת משום שלא הוצגה אינדיקציה לפגיעה קונקרטית.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

הממונה מצא כי הנאשם מתאים לעבודות שירות והומלץ על השמתו במרכז יום לקשיש בנס ציונה, החל מיום 3.1.2023.

תסקירי שירות המבחן - נאשם 2

בעניינו של נאשם 2 הוגשו מספר תסקירים.

מהתסקיר שהוגש ביום 7.11.2019 עלה, כי הנאשם כבן 32, נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים. הנאשם מתגורר בלוד עם אשתו וילדיו. לדברי הנאשם סיים 12 שנות לימוד, כאשר לאחר סיום לימודיו החל לעבוד בשטיפת כלי רכב לצד עבודות מזדמנות נוספות בתחום השיפוצים. לאחר מכן, במשך 6 שנים, עבד כנהג מלגזה בעסק של אביו. בחודש יוני 2019 עבר תאונת דרכים ושהה בחופשת מחלה. לנאשם הרשעה אחת משנת 2012 בגין עבירות של הדחת קטין לסמים והחזקת סמים לצריכה עצמית בגינה נידון למאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם התקשה לקבל אחריות על מעשיו כאשר תיאר, כי תפקידו התמצה בסיוע לבן דודו - נאשם 1 - בעקבות בקשתו לנהוג עבורו ברכב, וכי לא היה שותף לביצוע התכנון ומכירת הסמים לסוכן. יחד עם זאת, שירות המבחן סבר, כי הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו וביטא נכונות לכפר עליהם. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון מסוים לביצוע עבירות בעתיד, לכן סבר כי השתתפותו בטיפול יכולה להפחית סיכון זה וביקש דחיה של מספר חודשים על מנת למצות את ההליך הטיפולי.

מהתסקיר שהוגש ביום 23.2.2020 עלה, כי בתקופת הדחיה שולב הנאשם בקבוצת הכנה לטיפול במסגרת השירות. שירות המבחן דיווח, כי הנאשם התמיד להגיע באופן סדיר למפגשים ולקח חלק פעיל בהם. לדברי הנאשם, כיום הוא מבין בצורה טובה יותר את הנסיבות אשר הביאו אותו לביצוע העבירות, אך עדיין מרחיק עצמו ממעורבות בביצוע העבירות. בנוסף, שירות המבחן ציין כי בתקופת הדחיה, זומן הנאשם ל - 5 בדיקות שתן, כאשר הגיע רק לבדיקה האחרונה, אשר העידה על שימוש בסמים מסוג קנבוס. שירות המבחן התרשם כי הנאשם ביטא נכונות לטיפול, מתוך מניעים חיצוניים וחשש מענישה, לפיכך לא נוצר בסיס להמלצה שיקומית בעניינו. באשר לעונש, סבר שירות המבחן, כי יש להטיל על הנאשם ענישה קונקרטית ומציבת גבול.

בחודש מאי 2020 הוגש תסקיר נוסף. מהתסקיר עלה כי הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, לא הגיע לאף בדיקת שתן אליה זומן, השליך את האחריות על סיבות שאינן רלבנטיות ובשורה התחתונה, הוביל למסקנת שירות המבחן כי הוא אינו מעוניין בטיפול. ברקע הדברים יצוין, כי הנאשם סובל מבעיות במערכת העיכול, והדבר משפיע על תפקודו, ואף היה ברקע לחלק ממחדליו.

בחודש ספטמבר 2020 הוגש התסקיר האחרון. עולה כי בתקופה הדחיה מסר הנאשם 5 מתוך 9 בדיקות שתן שאמר היה למסור. מתוכן נמצאו 4 נקיות משרידי סם, ואחת ובה שרידי אופיאטים והירואין. הנאשם טען בהקשר זה, כי הדבר נובע מהטיפולים התרופתיים אותם נוטל בשל מצבו הרפואי, אך לא המציא על כך אסמכתא. שירות המבחן סבר כי הנאשם עודו נוטל אחריות חלקית למעשים ואינו מסוגל להתחייב לטיפול ארוך טווח. שירות המבחן חזר על המלצתו וסבר כי אין מקום להמלצה טיפולית.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

לאחר מתן הזדמנויות רבות הואיל הנאשם להתייצב לפני הממונה, שמצא אותו כשיר לבצע עבודות שירות במרכז יום לקשיש רזיאל ברמלה, החל מיום 27.12.2022.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה עתרה להטלת מאסר שבין 10 ל-14 חודשי מאסר על נאשם 1 ונאשם 2 (בהתאמה) על בסיס מתחם שבין 10 ל-24 חודשי מאסר וענישה נלווית, לרבות עתירה לחילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה. מאידך, הסניגור סבר כי במכלול הנסיבות, ניתן להסתפק בשל"ץ בהיקף נרחב לשני הנאשמים. כל צד היפנה לפסיקה התומכת בעמדתו.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - סחר בסמים פוגע בערכים המוגנים של בריאות הציבור וביטחונו. ברע"פ 3343/07 מכאוי נ' מ"י (מיום 26.7.2017) נאמר: " כאשר מדובר בסחר בסמים השיקול העיקרי אינו שיקומו של העבריין, אלא הצורך המובהק במתן עונש מרתיע בדמותם של מאסרים ממושכים בפועל. סוחרי הסמים גורמים להרס חייהם של רבים ובעיקר צעירים הנופלים למעגל של מסכנות וצער הגורמים אומללו למשפחותיהם". בענייננו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: ראשית, הלכה היא כי בהערכת חומרת נסיבות ביצוע העבירה, יש לשקול את סוג הסם וכמותו. הגם שהנאשמים ניסו לסחור והחזיקו בסם מסוג קנאביס, אשר איננו מן הסמים "הקשים" בפקודת הסמים המסוכנים, הרי שמדובר בכמות גדולה שיש בה להעצים את חומרת מעשיהם. שנית, ממכלול הנסיבות ניתן לומר כי המעשים בוצעו תוך תכנון מוקדם זאת, בין היתר, בשל יצירת קשר עם הסוכן, הגעה למקום המפגש וניסיון מכירת הסמים, מתוך בצע כסף ותו לא; הואיל ומדובר בסוכן משטרתי לא נגרם נזק בפועל, אם כי העובדה שהנאשמים היו מוכנים למכור את הסמים לכל אדם, ממחישה את הנזק הפוטנציאלי הרב שיכול להיגרם מעבירת סחר, מה גם ששניהם גילו ידע ומקצועיות באופן התנהלותם מול הסוכן; הנאשמים אנשים בוגרים, יכלו להימנע מן המעשים בהבינם את הפסול בהם; ניתן לומר באופן מובהק, כי חלקו של נאשם 2 בביצוע העבירות הוא פחות דומיננטי וכי ביצע את העבירות בעיקר כדי לסייע לבן דודו, נאשם 1.

מדיניות הענישה הנוהגת - הכלל בעבירות סחר בסמים הוא מאסר בפועל, כשלרוב, יש לתת בכורה לשיקולי הרתעה וגמול, על-פני האינטרסים האישיים של נאשם, לרבות שיקומו. ר' בהקשר זה: רע"פ 3343/17 מכאוי נ' מ"י (מיום 26.7.2017); בעפ"ג (חיפה) 23794-09-17 ג'בארין נ' מ"י (מיום 26.10.2017) אושר מתחם שבין חודשים ספורים ועד 18 חודשי מאסר למספר אישומים הנוגעים לסחר בחשיש אל מול סוכן בכמויות משתנות שבין 8 ל-90 גרם. שם הוטלו בין 10 ל-17 חודשי מאסר על נאשמים שונים בהתאם לנסיבותיהם המשתנות; בעפ"ג (י-ם) 10175-02-16 מ"י נ' דייני (מיום 14.6.2016) הסתיים הליך בעונש בעבודות שירות בשל שיקולי שיקום, כשנקבע מתחם שבין 5 ל-15 חודשי מאסר לנסיבות של ריבוי מכירות קנביס בכמות של 4 גרם בכל פעם, כשברקע הדחת קטינים.

הפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה - עפ"ג (ב"ש) 58296-05-19 אלהואשלה נ' מ"י (מיום 10.7.2019) אושר מתחם ענישה שבין 7 ל-18 חודשי מאסר בגין מכירה בודדת של קנביס במשקל 7.3 גרם תמורת 300 ₪, ועונשו של הנאשם הופחת ל-7 חודש מאסר בעבודות שירות. לטעמי מדובר בגישה מחמירה בהשוואה לפסיקה נוהגת אחרת; עפ"ג (ב"ש) 31823-02-19 אבו רקייק נ' מ"י (מיום 13.2.2019) מדובר בנסיבות שאינן רלבנטיות לענייננו, של שתי עסקאות בקוקאין ונהיגה פוחזת; ברע"פ 677/07 טבדידישווילי נ' מ"י (מיום 23.1.2007) לא פורטו הנסיבות המדויקות של שתי עסקאות חשיש, ביחס לכמות הסם ולתמורתו, וכן באותן נסיבות חרג לחומרא בית משפט השלום מהסדר הטיעון, ובמקום 8 חודשי מאסר הטיל על הנאשם 14 חודשי מאסר וענישה נלווית. לטעמי מדובר בפסיקה ישנה שמאז חלו בה תמורות לקולא, במיוחד בכל האמור לסחר בחשיש וקנביס; ברע"פ 6401/18 ספיר נ' מ"י (מיום 17.9.2018) נדון מקרה של ריבוי מקרי סחר בקנביס למספר רב של לקוחות, כך שהנסיבות חמורות יותר. שם נגזרו 12 חודשי מאסר על הנאשם על בסיס מתחם שבין 16 ל-36 חודשים; ברע"פ 4687/15 פלג נ' מ"י (מיום 13.8.2015) נדון עניין שונה בתכלית, של מספר רב של עסקאות סמים.

הפסיקה אליה היפנה הסניגור - ת"פ (י-ם) מ"י נ' ריץ' (מיום 7.7.2019) נדון עניין שהסתיים בחריגה ממתחם הענישה והטלת של"ץ, שיקולים שאינם מתקיימים בענייננו, כך גם בת"פ (קרית שמונה) 4603-02-15 מ"י נ' אלמוג ואח' (מיום 23.11.2016).

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם:

נאשם 1 - הנאשם קיבל אחריות למעשים, היכה על חטאו ושיתף פעולה עם שירות המבחן. אין לו רישום פלילי ונסיבות חייו לא היו פשוטות, ולמרות זאת הגיע להישגים והוכיח יכולות משמעותיות. בנסיבות שכאלה, לא מצאתי לנכון לשלוח אותו למאסר מאחורי סורג ובריח שיהיה עבורו גורם מדרדר לפשיעה.

נאשם 2 - כפי שציינתי, חלקו של נאשם 2 קטן מזה של נאשם 1, ומכאן גם השוני בקבלת האחריות. לכן אני סבור כי במבחן התוצאה, קיבל הנאשם אחריות למעשיו. הוא שיתף פעולה עם שירות המבחן, בתחילה באופן משביע רצון, ולאחר מכן הרבה פחות מכך. יחד עם זאת, הגם שאינני רופא או פסיכולוג, במו-עיני ראיתי כיצד הנאשם שוקע לדכאון עמוק ולחוסר תפקוד כתוצאה מכך, לאורך תקופה ממושכת, דבר שהביא כמעט לניתוק הקשר עם ההליך הפלילי כליל. בדיון האחרון נדמה היה שהנאשם מתאושש במקצת וחוזר לתפקוד פורה במסגרות חייו השונות לרבות משפחה ועבודה. לחובתו עברו הפלילי הרלבנטי.

המיקום במתחם - עקרון ההלימה מחייב הטלת עונש של מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות, נוכחו חומרת נסיבות ביצוע העבירה. לא מצאתי שיקולים המאפשרים סטייה מן המתחם או כאלו המאפשרים המרת הענישה בשל"ץ, ולוּ של"ץ נרחב. לכן יש למקם את הנאשמים עד למחצית המתחם שקבעתי. בשקלול הנתונים, יש להטיל עליהם עונש זהה, הנובע בין היתר, מהעובדה שלנאשם 2 עבר פלילי רלבנטי.

גזירת הדין

לפיכך מטיל על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א.    5 חודשי מאסר בעבודות שירות. מתקופה זו יש לנכות את ימי מעצרם על-פי חישוב שב"ס שיכריע. הנאשמים הוזהרו כי אי ביצעו עבודות השירות כנדרש, עלול להוביל להפקעתן למאסר בפועל ללא החלטה שיפוטית.

-         נאשם 1 יבצע את העבודות במרכז יום לקשיש בנס ציונה ויתייצב לתחילת ריצוי העבודות ביום 3.1.2023 עד לשעה 08:00 במשרדי הממונה;

-         נאשם 2 יבצע את העבודות במרכז יום לקשיש רזיאל ברמלה ויתייצב לתחילת ריצוי העבודות ביום 27.12.2022 עד לשעה 08:00 במשרדי הממונה;

ב.      חודש מאסר שלא ירוצה, אלא אם יעברו הנאשמים בתוך 3 שנים מסיום עבודות השירות, כל עבירה לפי פקודת הסמים מסוג עוון;

ג.       6 חודשי מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעברו הנאשמים בתוך 3 שנים מסיום עבודות השירות, כל עבירה לפי פקודת הסמים מסוג פשע;

ד.      קנס בסך 3,000 ₪ כל אחד או חודש מאסר תמורתו אם לא ישולם כלל. הקנס ישולם עד ליום 1.2.2023. ניתן לקזז מההפקדה בתיק המעצר על אף כל הודעת עיקול. ככל שתיוותר יתרת זכות ואין עיקולים, ניתן להשיב לנאשמים;

ה.     התחייבות בסך 5,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא יעברו הנאשמים כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים;

ו.       6 חודשי פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 שנים מהיום, שלא יעברו הנאשמים כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים;

ז.       מכריז על הנאשמים סוחרי סמים ומורה על השמדת הסמים וחילוט המוצגים למעט הרכב, שלגביו אני מורה על חילוט סך של 5,000 ₪ מכספי ההפקדה שהופקדו תמורת שחרורו בהליך ה-ה"ת הקשור. יתרה תושב לנאשמים/למפקידים ככל שלא קיימת הודעת עיקול. מורה על הסרת העיקול על הרכב בכפוף לביצוע החילוט האמור.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.