1.      לפנינו בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב-1982 (להלן: החוק), להורות למאשימה למסור להגנה את החומרים הבאים:

א. תיעוד של ישיבות בעניין "ערעור ניר חפץ", ככל שהתקיימו.

ב. כל פנייה עדכנית של ניר חפץ למח"ש/משטרה/פרקליטות הנוגעת לחקירתו ו/או למעצרו.

ג. הודעת סמס שנשלחה מטעם ניר חפץ לחוקר מר ניר שוורץ וכן מענה, ככל שישנו.

ד. פרוטוקול כתוב, ככל שישנו, המתעד את ידיעת המאשימה על מהלך החקירה שנערך למר חפץ שכלל את הפגשתו עם דמות המקורבת לו, וכן כל חומר רלוונטי נוסף בנושא זה.

2.      לגבי סעיף א', השיבה המאשימה כי לא אותר פרוטוקול שכותרתו או עניינו הוא "ערעור ניר חפץ".

לגבי סעיף ב', השיבה המאשימה כי מהמשטרה וממח"ש נמסר שלא אותרה פנייה של מר חפץ או בא כוחו.

לגבי סעיף ג', המאשימה ציינה כי התכתובת המבוקשת אינה בידה. בעקבות תגובת המאשימה הוגשה בקשה לפי סעיף 108 לחוק, והתכתובת הועברה לצדדים באמצעות מר חפץ.

אשר לסעיף ד' - המאשימה ציינה בתגובתה לבקשה כי קיבלה מהמשטרה פרוטוקול של ישיבת סטטוס פנימית רבת משתתפים, והיא מתנגדת להעברת הפרוטוקול להגנה, בטענה כי מדובר בתרשומת פנימית שאיננה חומר חקירה. עם זאת מסרה כי "במסגרת ישיבת סטטוס בסוף יום 20.2.18 על כלל פעולות החקירה שבוצעו ביום זה וכן על פעולות החקירה הצפויות בתיק, דווח לנוכחים בישיבה, ובהם גורמי הפרקליטות המלווה שנכחו בישיבה, על הכוונה לבצע למחרת חיפוש אצל מקורבת לחפץ וכן על כוונה לחקור אותה ולבצע הפגשה 'אקראית' בינה לבין חפץ".

חלק זה של הבקשה נותר להכרעה.

3.      נאשמים 1, 2 ו-3 טוענים כי החומר המבוקש אינו חומר פנימי ויש להעבירו לעיונה של ההגנה.

לטענת הנאשמים, בעבר, כאשר נטען כי הופעלו על מר חפץ לחצים פסולים על מנת שיחתום על הסכם עד מדינה, התפרסמה תגובה של משרד המשפטים לפיה "היועמ"ש לא אישר אף אחת מהפעולות הנטענות בשאילתה. אין באמור לאשר את אמיתות הטענות". לטענתם, עמדה זו עומדת בסתירה לעמדת המאשימה בתגובתה לבקשה.

לטענת הנאשמים, בנסיבות אלה, ונוכח השאלות שבמחלוקת הדורשות בירור, יש להעביר לעיונם את הפרוטוקול האמור. עוד נטען כי עיון בפרוטוקול ישמש לצורך חקירת החוקרים, שצפויים להעיד בתיק, וכי יש בתרגיל החקירה גם כדי לשפוך אור על הטענה בדבר השפעת התרגיל על הפיכתו של מר חפץ לעד מדינה.

עוד טוענים הנאשמים כי הפרוטוקול דרוש להם לשם ניהול הגנתם, וכי יש מקום להורות על העברתו לידיהם "נוכח נגיעתה הישירה של התרשומת לשאלות שבמחלוקת להליך זה, ובשל הצורך... לברר היטב את מה שהוצג בדיון, את זהות המשתתפים בדיון, את הטעמים לקבלת ההחלטה, הסתייגויות אם היו וכן הלאה...".

לטענת הנאשמים, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון "יש לנהוג בפירוש מרחיב למונח 'חומר חקירה', כך שיהא זה 'כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך המשפט'"; גם תרשומת פנימית עשויה להיות "חומר חקירה"; וזהו המקרה המתאים להורות על העברת חומר מסוג זה, גם אם יסווג כתרשומת פנימית.

4.      בהסכמת הצדדים ולצורך מתן החלטה בבקשה, עיינו בפרוטוקול הישיבה.

עיון בפרוטוקול מעלה כי מדובר בתרשומת פנימית, כפי שטוענת המאשימה.

בחינת תוכן הדברים הנוגעים ל"מקורבת" מעלה כי אין בפרוטוקול יותר ממה שנרשם בפרפרזה המופיעה בסעיף 6 לתגובת המאשימה.

בנסיבות אלה, לא מדובר במקרה חריג המצדיק מסירת תרשומת פנימית של גורמי החקירה לידי הנאשמים.

5.      אשר לזהות המשתתפים בדיון - עד ליום 25.1.2023 תודיע המאשימה עמדתה לגבי העברת פרטי המשתתפים בישיבה. יצוין כי נמסר על ידי המאשימה שמר יואב תלם, שאמור להעיד בדיון הקרוב, נכח בישיבה האמורה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה בטבת תשפ"ג, 18 בינואר 2023, בהעדר הצדדים.