1.         משתוקן כתב האישום בתום פרשת ראיות ממושכת, הודו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן.

 

            כעולה מעובדות גיליון האישום המתוקן, הנאשם מספר 1, לואי מוחסן, תכנן לבצע שוד בסופרמרקט דוחא בעיר טמרה, ביחד עם אחרים.

 

            ביום הארוע, 29/6/19, התכוננו הנאשם ואחרים לבצע את השוד ולצורך כך הצטיידו בלבוש כהה, כיסויי פנים, קסדות, כפפות וכלי נשק. סמוך לשעה 21:00, יצאו הנאשם 1 ואחרים לביצוע השוד, תוך שהם אוספים נוספים שישתתפו עימם בשוד. בהגיעם סמוך לזירת השוד, ירדו מכלי הרכב ששה אנשים רעולי פנים, אשר אחזו בנשק. צויין כי הנאשם 1 לא אחז בנשק. השודדים נכנסו לסופרמרקט כשכלי הנשק שבידם היו שלופים וטעונים. חלק מהשודדים דרשו מהקופאיות, באיומי הנשק, את הכסף שהיה בקופות וחלק פנו לחדר פנימי, שם נכח מנהל הסופר ודרשו גם ממנו, באיומי נשק, את הפדיון שהחזיקו במקום.

 

            במהלך השוד נורו מספר יריות בתוך הסופר על ידי השודדים, זאת כדי להרתיע את הנוכחים ולמנוע התנגדות למהלך השוד.

 

 

 

 

2

            לאחר שסיימו את איסוף הכסף, יצאו השודדים בריצה וחלק מהם, בנוכחות הנאשם 1, ירו מספר יריות לעבר רכב שחנה במקום כדי להרתיע את נהגו מלהתערב בנעשה. השודדים נמלטו מהמקום באמצעות כלי הרכב שהביאו אותם למקום, ועם שללם - סך של 140,000 ₪.

 

            על פי הנטען, הנאשם 1 יזם את השוד, נכח במהלכו והשתתף בו אקטיבית, אך לא אחז בנשק, ואילו הנאשמים האחרים סייעו לביצוע השוד בהשגת כלי הרכב בהם השתמשו השודדים; רכב פרטי וקטנוע, וכן בהכנתם לביצוע השוד, בדרך של פירוק לוחיות הזיהוי ומכסי גלגלי הרכב. הנאשמים 2 ו-3 אף נכחו במקום התארגנות השודדים טרם יציאתם לביצועו.

 

2.         בגין מכלול המעשים, כאמור, הורשע הנאשם 1 בעבירות שעניינן שוד בנסיבות מחמירות ונשיאת והובלת נשק; הנאשם 2 הורשע בסיוע לשוד בנסיבות מחמירות וכן בנהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, והנאשם 3 הורשע בעבירה שעניינה סיוע לשוד בנסיבות מחמירות.

 

3.         הצדדים הציגו מסמך הסדר טיעון ובו הסכמות עונשיות חלקיות; כך לעניין הנאשם 1, המאשימה תבקש להטיל עליו עונש מאסר בן 4 שנים, לצד מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה; לגבי הנאשם 3 סוכם כי יוטל עליו עונש מאסר החופף את ימי מעצרו, משך כשלושה חודשים, וכן תעתור המאשימה לעונש מאסר על תנאי והטלת חובת פיצוי לנפגע העבירה, ואילו בעניינו של הנאשם 2, סוכם כי יוטלו עונשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לנפגע העבירה, כשלעניין מישכו של המאסר, יטענו הצדדים באופן חופשי.

 

4.         בעוד שלחובת הנאשם 1 עבר פלילי הכולל הרשעה בת"פ 43105-04-17, הרשעה שגוררת עמה מאסר על תנאי בן 10 חודשים הבשל להפעלה כאן, עברם הפלילי של הנאשמים 2 ו-3 נקי.

 

 

3

5.         על רקע גילם של הנאשמים 1 ו-3 בעת ביצוע העבירות, הוגש בעניינם תסקיר שירות המבחן. לגבי הנאשם 1, צוין, כי הושפע מהאחרים עת החליט להצטרף למעשה השוד וכי עשה כן כדי להשיג "כסף קל". בשים לב לגרסתו זו בפני קצינת המבחן, שבתי ובררתי עמו את טיב הודאתו והוא אישר את הודאתו המלאה בכל פרטי כתב האישום, עובדות שאינן מתיישבות עם גרסתו המצומצמת בפני שירות המבחן.

 

            שירות המבחן התרשם כי הנאשם 1 הינו אימפולסיבי ואלים באישיותו, ובשים לב לקשייו ליטול אחריות מלאה על מעשיו, סבר שירות המבחן כי קיים בעניינו סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד, בדרגת חומרה גבוהה. לפיכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה לענישה שיקומית בעניינו.

 

            באשר לנאשם 3, הגיש שירות המבחן תסקיר תמציתי שלא בא בהמלצה עונשית כלשהי.

 

דיון והכרעה:

 

6.         שוד מזויין, המתוכנן לפרטיו ומבוצע תוך שימוש בכלי נשק בחנות הומה אדם ונטילת סך כספי גבוה, הינו מעשה ברף החומרה הגבוה של עבירת השוד בנסיבות מחמירות, ומצדיק, ברגיל, הטלת ענישה מרתיעה הכוללת רכיב של מאסר ממושך. מעשי הנאשמים פגעו בשלום הציבור ובטחונו, ופגיעה בזכות להגנה על הקניין, כאמור, פגיעה שהיא ברף הגבוה.

 

            נפסק כי לעבירת השוד בנסיבות מחמירות פנים רבות, ומשכך הענישה בגינה היא מגוונת "בשל השוני במידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמאפיינים הנסיבתיים של המקרים השונים, ובכלל זה שימוש בנשק וסוג הנשק; מידת האלימות שהופעלה ותוצאותיה; חומרת הפציעה של הקרבן; זהות הקרבן כמשתייך לקבוצות הטעונות הגנה יתרה כמו למשל קשישים; ... מידת התכנון; הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם, וכיוצא באה היבטים המשמשים שיקולים בקביעת מתחם העונש ההולם" (ע"פ 4442/19 מדינת ישראל נ' דניאל אלחנדרו (פורסם בנבו, 13/11/19). שיקולים אלה מצביעים, כאמור, על כי נסיבות העבירות כאן כוללות פגיעה ברף הגבוה באינטרסים החברתיים המוגנים.

 

4

7.         לצד אלה, הציגו הצדדים הסדר טיעון ולפיו תחמה המאשימה את עתירתה העונשית בעניינו של הנאשם העיקרי שבפניי, וממילא יהא בכך להשפיע אף על העונשים של מי שנכלל במעגל המשני לעבירות - הנאשמים 2 ו-3. נכונותה של המאשימה להגביל עצמה, נבעה משקלול קשיים ראייתיים ממשיים, שצפו ועלו במהלך שמיעת פרשת הראיות, הן בשים לב לעדותו של עד התביעה העיקרי שידעה גרסאות שונות, והן נוכח כך שלא כל המופללים על ידי אותו העד הובאו אכן לדין על ידי המאשימה.

 

            ההנמקה להיקף המועמדים לדין מתוך כלל המופללים על ידי עד התביעה העיקרי, אף היא הוטלה בספק לגבי מופלל אחד, שלא הועמד לדין.

 

            בשל אלה הלכה המאשימה כברת דרך משמעותית לעבר הנאשמים, הן בתיקון משמעותי של עובדות כתב האישום והן בתיאור חלקם של הנאשמים במעשה העבירה העיקרי.

 

8.         בנסיבות שבפניי, יש ליתן את הדעת גם לעובדה שרק הנאשם 1 הועמד בסופו של דבר לדין כמבצע עיקרי של מעשה השוד ומשתתף בו, ביודענו כי בזירה עצמה השתתפו שבעה שודדים: ששה נכנסו לתוככי הסופרמרקט ואחד המתין כנהג ממלט מחוץ לחנות. אינני סבור כי עניין לנו במקרה של "אכיפה בררנית", שכן בשיקולי המאשימה בקביעת גדר המואשמים אין למצוא כל דופי, וגם אם החלטה לעניין מעורב אחד נוסף שלא הועמד לדין יכולה להיות מוטלת בספק, אין בכך בכדי להכליל את המקרה דנן בגדרי ההגנה מן הצדק.

 

9.         לאור חלקו של הנאשם 1 שלא אחז בעצמו בנשק באירוע, אך היה הוגה התכנית ונוכח יתרת האמור, אני סבור כי מתחם הענישה ההולם כאן בגין מכלול האישומים שיוחסו לו, שיש לראותם כארוע אחד, נע בין 42 חודשי מאסר ממשי ברף התחתון ועד 6 שנות מאסר בתקרתו, זאת לצד עונשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירה.

 

 

 

 

5

            בענינו של הנאשם 2, מתחם העונש ההולם בגין מכלול העבירות בהן הורשע, שיש לראותם כאירוע אחד, בשים לב לחלקו כמסייע שלא השתתף במעשה השוד עצמו, ולא נכח בזירה, נע בין 18 חודשי מאסר ממשי ברף התחתון ועד 3 שנות מאסר ממשי בתקרתו, לצד עונש מאסר על תנאי, פיצוי לנפגע העבירה וכן פסילת רישיון הנהיגה בפועל.

 

            בעניינו של הנאשם 3, משעתרו הצדדים לענישה מוסכמת, מתייתר הצורך בקביעת מתחם ענישה הולם. ברם, ראיתי לציין כי השוני בעתירת המאשימה לעונש, בין הנאשם 2 לבין הנאשם 3, נעוץ בשוני במסד הראיות שהובא בעניין כל אחד מהם, ועל כן, חרף הדמיון בתרומתם למעשה השוד כעבירה העיקרית, נאשם 3 זכה להקלה מפליגה נוכח קשיים ראייתיים היחודיים לעניינו, ושלא היו מנת חלקו של הנאשם 2.

 

10.       לא הוצגה כל הצדקה לסטייה ממתחם הענישה, לקולא או לחומרה, בהעדר מתווה שיקומי לגבי מי מהנאשמים ובהעדר נסיבות חומרה יחודיות.

 

11.       בקביעת עונשם של הנאשמים בתוככי המתחם, נתתי דעתי לנסיבות הנאשמים כפי שהובאו בפניי בתסקירים ובסיכומי ההגנה, לנטילת האחריות מצידם בתיק מורכב ראייתית, והבעת החרטה. כן נתתי דעתי להתמשכות ההליך המשפטי שכלל תקופה ממושכת של הגבלת חירות בעוצמות משתנות,

 

            לאחר כל האמור, על הנאשמים נגזרים העונשים הבאים:

 

            הנאשם 1:

            לנוכח עברו הפלילי ולאור הודאתו בסופו של דבר, והסכם הסולחה שנערך, עונשו ייגזר ברף הנמוך של המתחם, אך לא בקצהו התחתון. לפיכך, נגזרים עליו 45 (ארבעים וחמישה) חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל, ומניינם מיום מעצרו בתיק זה - 7/11/21.

 

            מתקופת המאסר בפועל ינוכו ימי מעצר ממשי בהם שהה בתיק זה בין התאריכים 28/7/19 ועד 1/12/20.

6

            לצד עונש זה ובנוסף, אני דן את הנאשם ל-15 (חמישה עשר) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ישוב ויעבור עבירה שעניינה שוד או עבירות בנשק.

 

            עונש המאסר המותנה מתיק ת"פ 43105-04-17 שמשכו 10 (עשרה) חודשים, יופעל כך שמחציתו תצטבר לעונש המאסר בתיק זה ויתרתו תופעל בחופף לה.

 

            בענין אופן המאסר המותנה, נתתי דעתי למישכה הכולל של תקופות המאסר שתוטל וכן לקבלת האחריות על ידי הנאשם בתיק העיקרי.

 

            העולה מהאמור הוא, שהנאשם 1 יירצה בסך הכל 50 (חמישים) חודשי מאסר שמניינם מיום 7/11/21, ובניכוי ימי המעצר מיום 28/7/19 ועד 1/12/20.

 

            אני מורה, חרף הסכם הסולחה שלא פירט סכומי פיצוי כלל, כי הנאשם 1 יפצה את בעליו של סופרמרקט דוחא, מר סעיד סלאח, בסך של 15,000 ₪, שישולמו עד ליום 16/2/22.

            ב"כ המאשימה יעדכן את הזכאי על זכותו לפי פסק דין זה.

 

            מאחר והנאשם 1 לא אחז בנשק בעצמו ולא ביצע ירי, לא ראיתי לחייבו בפיצוי בעל כלי הרכב שנפגע מירי של מעורבים אחרים.

 

הנאשם 2:

            על נאשם זה ראיתי לגזור עונש בתחתית מתחם הענישה שנקבע, בשים לב להודאתו, חלקו והסכם הסולחה שנחתם, ואני דן אותו ל-18 (שמונה עשר) חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל. מתקופת המאסר בפועל ינוכו ימי מעצרו בין התאריכים 4/8/19 ועד 11/8/20.

 

            הנאשם 2 יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 23/1/22 עד השעה 09:00 בבית מעצר קישון.

            לנאשם עומדת האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים:
 08-9787377, 08-9787336, מס' פקס: 08-9193314.

7

            בנוסף, אני גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים ישוב ויעבור עבירה שעניינה שוד או נגזרותיה של עבירה זו או עבירה בנשק.

 

            בשים לב לעובדה כי הנאשם 2 לא הגיע לזירה ואף לא הובאו ראיות על רווח שצמח לו בשל מעשיו, החלטתי לחייבו בפיצוי בסכום נמוך יחסית, גם נוכח טעמיי בעניין הנאשם 1, ואני מחייבו לפצות את המתלונן בעל הסופר, כאמור, מר סעיד סלאח, בסך של 5,000 ₪, שישולמו עד ליום 1/6/22.

 

            ב"כ המאשימה יעדכן את הזוכה בזכייתו מטעם הנאשם 2, כאמור.

 

            בנוסף לכך, אני פוסל את הנאשם 2 מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, פסילה בפועל שמשכה 3 חודשים ומניינה מהיום.

 

הנאשם 3:

            על נאשם 3 נגזר עונש מאסר ממשי, על פי הסכמת הצדדים, החופף את ימי מעצרו בתיק זה, בין המועדים 28/7/19 ועד 28/10/19, באופן שהנאשם כבר ריצה עונש זה.

 

            לצד עונש זה ובנוסף, אני דן את הנאשם ל-6 (ששה) חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מהיום ישוב ויעבור עבירה שעניינה שוד או עבירות בנשק.

 

            נוכח הקשיים הראייתיים הממשיים בעניינו של נאשם זה, החלטתי שלא לחייבו בפיצוי למי מנפגעי העבירה.

 

זכות ערעור הודעה כחוק.

 

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021, בנוכחות ב"כ המאשימה - עו"ד אבי אור; ב"כ הנאשמים 1 ו-3: עו"ד עלא סלימאן; ב"כ הנאשם 2: עו"ד גב' נטע לב, הנאשמים 2 ו-3 בעצמם והנאשם 1 באמצעות שב"ס.