1

 

 

 

 

זוהי בקשת המבקשים שהם הנאשמים בתיק, לביטול הכרעת הדין שניתנה ביום 13.07.15, בעניינם של האחרונים.

 

רקע

 

1.            כנגד המבקשים הוגש כתב אישום, בו יוחסו להם עבירות של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, בניגוד לסעיף 218 רישא לחוק העונשין, תשל"ז 1977, שיווק ביצים שלא כדין, בניגוד לתקנות 2,4,6,7,9 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), תשנ"ד 1994, יחד עם סעיפים 22 ו-23 לפקודת בריאות הציבור (מזון)(נוסח חדש) תשמ"ג -1983, הובלת והחזקת ביצי מאכל שאינן חתומות, וללא תעודת משלוח, בניגוד לכלל 15(ה) ו- 45 לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח 1968, ביחד עם סעיף 69 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963.

2

 

2.            המבקשים כפרו בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. בתאריך 13.07.15, לאחר שמיעת הראיות בתיק, הורשעו המבקשים בעובדות כתב האישום, והתיק נדחה לשמיעת הטיעונים לעונש ליום 04.11.15.

 

 

 

עיקר טענות המבקשים

 

3.            בבקשתם זו עותרים המבקשים לביטול הכרעת הדין בעניינם. לטענתם, במהלך הדיון בפני בית המשפט טענו האחרונים כי הם חסרי אמצעים, אין ידם משגת, ואין ביכולתם לשכור שירותיו של סניגור פרטי שייצגם. הוסיפו המבקשים וטענו כי, על בקשתם למינוי סניגור חזרו מספר פעמים במהלך הדיונים בפני בית המשפט, כך לדוגמא בישיבת ההוכחות בה פנתה המבקשת 1 לבית המשפט כי ימונה לה סנגור מטעם בית המשפט.

 

4.            עוד טענו המבקשים כי, אי יכולתם לנהל את ההליך הפלילי והצורך בייצוג מקצועי של עורך דין, לא נעלמה מעיני בית המשפט, אשר עם תום מועד ההוכחות פנה למבקשים ואפשר להם הגשת בקשה למינוי סנגור מטעם הסניגוריה הציבורית לצורך ייצוגם בדיון להשמעת הכרעת הדין.

 

5.            המבקשים הדגישו כי הזכות לייצוג בפלילים, הינה זכות חשובה, שבאה להבטיח כי יקוים הליך הוגן, כאשר האחרונים מפנים לפסיקה בעניין הזכות לייצוג.

 

6.            כן טענו המבקשים כי, בחינת חומר הראיות בתיק מעלה כי בידם מספר טענות אשר במידה והיו נבחנות בעיניים מקצועיות של עורך דין, והיו מועלות בפני בית המשפט, היה בדבר להביא לשינוי תוצאת הכרעת הדין.

 

7.            בעניין זה טענו המבקשים לפגמים בעניין החיפוש שבוצע ברכב המבקשים, לפגמים בשרשרת המוצגים, פגמים בשמירה על זכויות חשודים טרם ובמהלך החקירה וכן לקיומם של מחדלי חקירה. לטענת המבקשים, אם היה מתאפשר ייצוגם על ידי עו"ד, הרי היה בהעלאת טענות בדבר הכשלים והפגמים שנפלו במהלך הדיון בפני בית המשפט, להביא לשינוי התוצאה הסופית.

3

 

8.            המבקשים עותרים לביטול הכרעת הדין המרשיעה ולהשיב את הדיון לשלב ההקראה.

 

עיקר תגובת המשיבה

 

9.            המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה לבקשה מציינת המשיבה כי, לא ברור מהו מקור הסמכות של בית המשפט להורות על ביטול הכרעת הדין לאחר שנשמעו הראיות בתיק. בעניין זה טוענת המשיבה כי, הכרעת הדין ניתנה בתום בירור האשמה, ולאחר שבית המשפט קיבל את חומר הראיות ועיין בו.

 

10.        עוד טוענת המשיבה כי, לבקשה אין כל בסיס בדין, כאשר לטענתה המבקשים לא הצביעו על מקור חוקי המסמיך את בית המשט לקבל את הבקשה, ודי בכך כדי לדחותה.

 

11.        באשר לטענת העדר ייצוג שהעלו המבקשים טענה המשיבה כי אינה חולקת על זכותו של כל נאשם להיות מיוצג. יחד עם זאת, הוסיפה כי זכות זו לא נשללה מהמבקשים, כאשר בית המשפט אפשר לאחרונים לפנות לקבלת ייצוג, הגם שהמשיבה לא עתרה לעונשים המחייבים שהמבקשים יהיו מיוצגים, ככל ולא עתרה למאסר בפועל.

 

12.        טוענת המשיבה כי בית המשפט הבהיר ואפשר למבקשים להיות מיוצגים, אך אלו בחרו שלא לפנות לעורך דין מטעמם, כאשר לא ברורה הטענה של המבקשים כי בקשתם לייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית נדחתה על ידי בית המשפט.

 

13.        באשר לטענה לפגמים בחומר הראיות טענה המשיבה כי, בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו, ולא ברור מה הוא המקור עליו נסמכים המבקשים עת העלו טענותיהם בעניין זה. טוענת המשיבה כי הכרעת הדין ניתנה לאחר שבית המשפט בחן את חומר הראיות שהובא לפניו, והחליט בסופו של יום כי המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה.

 

14.        המשיבה מבקשת להורות על דחיית הבקשה, ולחייב את המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

 

המסגרת הנורמטיבית

 

4

15.        במצב בו מתייצב נאשם לדיון בהליך פלילי ואין הוא מיוצג על ידי עורך דין "נושא בית-המשפט ב"חובה מוגברת" של "מתן הסבר, הנחיה ושמירה על זכויות כלפי אותו נאשם" (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ח-1998, חלק שני (ספר ראשון), עמוד 688) (להלן: "קדמי"); ע"פ (י-ם) 1362/99 רפאלי נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין רפאלי). זאת בנוסף על החובה ה"רגילה" הקיימת כלפי כל נאשם - מיוצג או שאינו מיוצג - לפי הוראות סעיף 145 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן : "החסד"פ), שלפיה "במהלך המשפט יסביר בית-המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו".

 

16.        לצד החובה, מוטל על בית המשפט לשפוט בעניין באופן אובייקטיבי וללא כל פניות: "...לנאשם אשר אינו מיוצג על-ידי עורך-דין אין בבית-משפט זכויות עדיפות על כל מתדיין, אך מקובל הוא על השופטים להדריך נאשם כזה על-מנת שיתמצא בסבך סדרי הדין". (ראה לעניין זה ע"פ 11/76 בן שלמה נ' מדינת ישראל, 831 (28.6.1976)).

 

17.        בפסיקה ובספרות, הוצעו דרכים מספר לביטוי החובה המוגברת דלעיל. בין היתר נקבע כי ההסבר שאותו נותן בית-המשפט לנאשם יהיה ממשי, ענייני ויעיל, תוך הדגשת הסיכונים שעל הנאשם להציב לנגד עיניו כאשר הוא נדרש לקבל החלטה בעקבות ההסבר (ראה קדמי לעיל, שם, בעמ' 488); עניין רפאלי לעיל, בעמ' 719).

 

18.        יודגש, כי אין בקיומו של פגם פלוני, בכדי להביא למסקנה כי הופרה "חובתו המוגברת" של בית המשפט כלפי נאשם שאינו מיוצג, ובסופו של יום, ניצבת שאלת עיוות-הדין - האם יש בהצטברותם של הפגמים דלעיל לגרום למערער עיוות-דין כלשהו (ע"פ 307/72 עמיאל נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(1), 632 (1974); ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793, בעמ' 805 (1989); עניין רפאלי לעיל, בעמ' 719).

 

5

19.        באשר לפרשנותו של המונח "עיוות דין" נקבע, כי מדובר במבחן אובייקטיבי, "הבוחן האם קיים חשש סביר כי הפגיעה בזכויות הנאשם השפיעה על שיקול הדעת השיפוטי במובן זה שעקב הפגם גדלה הסבירות להרשעת-שווא (ראו: מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 563 (1999); ע"פ 1253/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.3.2006)). למעשה מדובר ב"מבחן הסתברותי-תוצאתי הבוחן את היחס בין הפגם לבין אפשרות של שינוי בתוצאת המשפט" (ראו: ע"פ 5889/01 נחום נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.2.2005))." ע"פ 3468/07 חנוך עצמון נ' מדינת ישראל (14.7.2010) (להלן -"עניין עצמון").

 

מן הכלל אל הפרט

 

טענת העדר ייצוג

 

20.        בנסיבות המקרה שלפנינו, איני סבורה כי למבקשים נגרם עיוות דין כתוצאה מהעדר ייצוג. בישיבת ההקראה שנערכה בפניי ביום 30.11.14, העלתה המבקשת 1 טענות בדבר מצבה הכלכלי המונע ממנה שכירת שירותיו של עו"ד (עמ' 5 ש' 4-5), כאשר מנגד, במהלך תשובתו לאישום, ציין המבקש 2 בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אינו מעוניין בשירותיו של עו"ד (עמ' 5 ש' 11-12).

 

21.        למותר לציין כי המבקשים לא טענו בישיבת ההקראה הנ"ל, ברחל בתך הקטנה, כי הם מעוניינים בשירותיו של עו"ד אך מצבם הכלכלי אינו מאפשר כן, וכי מבקשים מבית המשפט שיורה על מינוי עו"ד מטעם הסניגוריה. בעניין זה אדגיש כי לאור העבירות בהם הורשעו המבקשים, אין חובה למנות סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית, וככל שהמבקשים סברו שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשכור שירותיו של עו"ד פרטי, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה לסניגוריה הציבורית או לבית המשפט עם אסמכתאות התומכות בטענתם, מה שלא עשו טרם קיום ישיבת ההוכחות.

 

22.        יחד עם זאת, בתום הישיבה הנ"ל שנערכה בתאריך 30.11.14 ובהחלטת בית המשפט שקבעה מועד לשמיעת הראיות בתיק לתאריך 19.04.15, ניתנה למבקשים הזדמנות לשכור שירותיו של עו"ד, אלא שהמבקשים בחרו מסיבותיהם, לא לעשות כן.

 

23.        בנוסף, הגם שבישיבת ההוכחות שנערכה ביום 19.04.15 העלתה המבקשת 1 טענות כאלו ואחרות בדבר פניות לעורכת דין לשם ייצוגה (עמ' 8 ש' 24-25 , עמ' 12 ש' 3-4), אלא שעד למועד ישיבת ההוכחות הנ"ל, לא הוגשה כל הודעה על ידי אותה עו"ד בעניין ייצוגם של המבקשים, ואף לא הוגשה כל בקשה מתאימה על ידי המבקשים לבית המשפט, לצורך מינוי סנגור ציבורי, ככל ולא היה באפשרות המבקשים לעשות כן באופן פרטי, על אף החלטת בית המשפט מחודש 11/2014, על זכותם של המבקשים לעשות כן.

 

6

24.        הדבר מקבל חיזוק לאור טענתה של המבקשת בישיבת ההוכחות כי, הגם שידועה לה זהותה של עו"ד אשר ייצגה את המבקש 2 בעבר, אלא שלשיטתה אותה עו"ד אמרה לה כי על בית המשפט לפנות לאותה עורכת דין ולא כך הוא הדבר, שכן כאמור לעיל אין בתיק חובת מינוי מטעם הסניגוריה בשים לב לסוג העבירות בהם הורשעו המבקשים. למבקשים ניתנה הזדמנות לשכור שירותיו של עו"ד אך בחרו לא לעשות כן.

 

25.        מכלל האמור לעיל, אין לומר כי למבקשים לא ניתנה הזדמנות לשכור שירותיו של עו"ד, כאשר במספר הזדמנויות הוסברה להם הזכות לשכור שירותיו של עו"ד ו/או הזכות לפנות לסנגוריה הציבורית לצורך מתן ייצוג משפטי. הגם שהמבקש 2 לא העלה כל טענה בדבר ייצוג משפטי, אלא שלאחר העלאת עניין זה על ידי המבקשת 1, ניתנו למבקשים, על יד בית המשפט, במספר הזדמנויות, כאמור לעיל, הסברים והנחיות הנדרשים עת נאשם בלתי מיוצג מתייצב לפניו, אך יחד עם זאת, המבקשים לא פעלו בשקידה לקבלת ייצוג משפטי, עליו מבססים כעת את בקשתם.

 

26.        חשוב לציין כי, עד לישיבת ההוכחות בחרו המבקשים לא לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ו/או להגיש לבית המשפט בקשה בעניין, על אף ההסברים שניתנו להם כאמור לעיל, כאשר בקשתם למינוי סנגור ציבורי הוגשה לפתחו של בית המשפט רק ביום 15.06.15, בקשה שאושרה, לאחר שהמבקשים תמכו בקשתם במסמכים המתאימים אודות מצבם הכלכלי.

 

27.        מכאן, אין לומר כי העדר ייצוגם של המבקשים, עולה לכדי עיוות דין המעורר חשש להרשעת שווא. עד לישיבת ההוכחות, לא פעלו המבקשים להסדיר את עניין הייצוג, לרבות באמצעות הסנגוריה הציבורית, למרות הסבריו והחלטותיו של בית המשפט בעניין.

 

28.        לא זו אף זו, מעיון בפרוטוקולי הדיון מימים 30/11/14 ו- 19/4/15 אליהם התייצבו המבקשים, ובעיקר בדיון שנתנו תשובה לכתב האישום עולה ברורות כי המבקשים הבינו מהו האישום המופנה נגדם התייחסו אליו ואף כפרו בעובדות והעלו טענות נגד האישום. כך שקשה לומר כי בהעדר ייצוג, הנאשמים לא הבינו את ההליך ובכך בעצם נגרם להם עיוות דין.

 

 

חומר הראיות בתיק

 

7

29.        בנוסף לאמור לעיל אומר כי, הרשעתם של המבקשים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, התבססה על התשתית הראייתית אשר עמדה בפני בית המשפט, אשר היה בה בכדי להרשיע את המבקשים בעבירות בהן הורשעו, בין היתר בהסתמך על עדויותיהם של ארבעת עדי התביעה, והמוצגים שהוגשו . המבקשים נמנעו מחקירת עדי המשיבהמשיקולים שלהם.

 

30.        מכל מקום, אין בפגמים, לכאורה, שהועלו על ידי המבקשים בכדי להצביע על עיוות דין שנגרם להם, ובעניין זה אני מפנה להכרעת הדין. במאמר מוסגר אומר כי המבקש 1 זוכה מכתב אישום נוסף שהוגש יחד עם כתב האישום נשוא החלטה זו, על פי בקשתה של המשיבה, ומשום מה עם עניין זה השלימו המבקשים ולא טענו כי נגרם להם עיוות דין.

 

31.        בקשה זו, כאמור עניינה, בין היתר, בממצאים העובדתיים ובאמון שנתתי בעדויות הצדדים. באם המבקשים אינם מסכימים עם התוצאה אליה הגיע בית המשפט בהכרעת הדין, עומדת להם הזכות לפנות לערכאת הערעור, כאשר הדרך בה בחרו, באמצעות הגשת הבקשה לביטול הכרעת הדין בשל פגמים שנפלו, לטענתם, בחומר הראיות שבתיק, אינה הדרך לתקוף החלטתו של בית המשפט.

 

סוף דבר

 

32.        לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

על אף התוצאה אליה הגעתי, ועל אף בקשתה של המשיבה לחייב את המבקשים בהוצאות , איני עושה צו להוצאות.

 

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ו, 26 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.