1

1.         היום הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, עבירות לחוק עבודת נוער ותקנה 7 לתוספת הרביעית לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) תשנ"ו 1995.

2.         על פי כתב האישום במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הנאשמת 1, שותפות רשומה, הפעילה וניהלה מפעל לעיבוד עופות באשדוד. הנאשם 2 והנאשם 3 היו שותפים ומנהלים בנאשמת, כאשר הנאשם 2 היה גם מנכ"ל בנאשמת. בביקורת שנערכה על ידי מפקחי משרד העבודה ביום 19.12.18 נמצא שהנאשמת העסיקה במפעל 9 נערים מתחת גיל 18 בעבודות לילה בין השעות 20:00 ועד 08:00. בכתב האישום צורפה טבלה עם שמות הנערים ותאריך הלידה שלהם.

2

3.         על פי כתב האישום, תשעת הנערים הועסקו בעבודה של המתת העוף על ידי שחיטתו, מריטת הנוצות, הוצאת האיברים ממנו ופעולות נלוות כגון פירוק הבשר לנתחים וחלקים, אריזתו, קירורו והקפאתו, אשר עלולה לסכן את התפתחותם הגופנית, הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק. במעשים אלו הפרו הנאשמים את חובתם לפקח ולעשות כל שניתן למניעת המעשים המפורטים בכתב האישום, ובכך עברו כל אחד מהנאשמים תשע עבירות על כל אחת מהוראות חוק הנוער שהופרו.

4.         הרשעתי את הנאשמת בעבירה של איסור העסקת נערים בשעות הלילה, עבירה לפי סעיף 24 + 33א(2) לחוק עבודת הנוער, תשי"ג - 1953 ואיסור עבודה במקומות מסוימים, עבירה לפי סעיפים 5 ועוד 6 ועוד 33(א) לחוק עבודת נוער + תקנה 7 לתוספת הרביעית לתקנות עבודות הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) תשנ"ו - 1995. את הנאשמים 2 ו-3 הרשעתי בהפרת חובת הפיקוח, עבירה לפי סעיפים 24 + 33(א)(2) + 5 + 6 + 33(א) + 38(א) לחוק עבודת הנוער, תשי"ג - 1953.

5.         הנאשמים הודו בפתח דיון ההוכחות והצדדים טענו באופן פתוח לעניין העונש.

6.         בא כוח המאשימה הפנה לתיקון 113 לחוק העונשין ולסעיף 40א לחוק. בטיעוניו הפנה לתכלית חוק עבודת נוער שמטרתו להבטיח ולהגן על נוער מפני העסקה במקומות שהחברה סבורה שלא ראוי שיימצאו שם וכן לדינים שהבטיחו סביבת עבודה בטוחה לנערים ועל כן המחוקק הוציא מחוץ לתחום מקומות בהם הוא סבור שעבודת נוער במקומות אלה עשויה לפגוע בבריאותם הנפשית והגופנית. לטענת המאשימה, העיסוק של הנערים בעבודות כמפורט בכתב האישום זה עיסוק שעלול לסכן את התפתחותם הגופנית, הנפשית או החינוכית. בא כוח המאשימה ביקש לגזור על הנאשמים בין 30 ל-50 אחוז מגובה הקנס המקסימלי לכל יחידת עבירה, וזאת בהתחשב בנסיבות החיצוניות לעבירה כפי שפירטו הנאשמים שהנאשמת סיימה את פעילותה לפני כ-3 שנים והם העסיקו את העובדים לא באופן ישיר אלא באמצעות קבלני כח אדם. המאשימה הסכימה להסתפק בקנס של 50% מגובה הקנס המקסימלי לכל עבירה המפורטת בכתב האישום, במכפלות של 2 יחידות עבירה ולא של 9 לאור מצבם של הנאשמים. כן ביקשה המאשימה שהנאשמים יתחייבו להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו למשך 3 שנים מהיום.

7.         הקנס המקסימלי לעבירה של איסור העסקה בלילה הוא 58,400 ₪. הקנס המקסימלי ביחס להעסקה במקום מסוכן הוא 43,800 ₪. הקנס המקסימלי ביחס להפרת חובת הפיקוח הוא 43,800 ₪.

3

8.         הנאשמים ביקשו לגזור עליהם קנס ברמה נמוכה. לטענתם הנאשמת נסגרה עקב המצב של העובדים מאחר שלא היו יכולים להעסיק פועלים אחרים, שכאמור הועסקו באמצעות חברות כוח אדם ולא באופן ישיר על ידי הנאשמים. הנאשמים ביקשו להתחשב בעובדה שכיום הנאשמת לא פעילה, אין ממנה רווחים וביקשו לפרוס את הקנס לתשלומים. בתום הדיון הנאשמים התחייבו בפניי להימנע מביצוע עבירות.

9.         על חשיבות חוק עבודת הנוער, כתב השופט הבכיר (בדימוס) יצחק לובוצקי בת"פ (אזורי ת"א) 52548-07-15 מדינת ישראל - ל.מ. שירותי כ"א (נבו 18.2.2019) "תכליתן של הוראות חוק עבודת הנוער הנוגעות להגבלת העסקתם של ילדים בכלל ושל נערים בשעות הלילה, היא שלא לפגוע בגידולם, בבריאותם או ברווחתם של הילדים והנערים; ולהתאים את חיי העבודה לגיל ולבשלות הילד, תוך הבטחת תנאי עבודה הוגנים. זאת ועוד, הוראות החוק, מטרתן להביא לאיזון בין רצונם של הנערים לכלכל את עצמם מחד, לבין שמירה מפני ניצול הילדים והנערים מצד המעסיקים וההורים. בעבירות של פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים ככלל ושל נערים בפרט, הרי שבמסגרת קביעת מתחם הענישה, בשקילת הערכים החברתיים, יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה, ומחובתו של בית הדין למנוע ניצולם לרעה".

10.       הנאשמים בחרו להודות בפתח דיו ההוכחות ובכך חסכו זמן שיפוטי. הנאשמת כבר לא פעילה, היא הפסיקה את פעילותה לפני כ-3 שנים. הנאשמים כיום שכירים ולכן הסיכוי שיחזרו על העבירות בהן הורשעו אינו גבוה.

11.       פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה שרף הענישה העליון בגין העבירות לפי חוק עבודת הנוער בהן הורשעו הנאשמים היא 50% מהקנס המקסימלי (ראו למשל ת"פ (אזורי ב"ש) 25178-09-13 מדינת ישראל - שמעון חדאד (נבו 24.7.2019) מפי הנשיאה (בדימוס) אורלי סלע; ת"פ (אזורי ת"א) 63735-02-19 מדינת ישראל - טל הל יסכה בע"מ (נבו 30.8.2021) מפי השופט אורן שגב; ת"פ (אזורי ב"ש) 30587-04-14 מדינת ישראל - ש.ש.ח אירועים בע"מ (נבו 1.11.2015) מפי הנשיאה (בדימוס) אורלי סלע.

4

לאחר שבחנתי את רמת הענישה ובהתחשב בנסיבות הייחודיות של תיק זה החלטתי לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 30% בלבד מגובה הקנס המקסימלי לכל יחידת עבירה ובסך הכל 30,660 ₪. החלטתי לראות בכל אחת מההפרות כיחידת עבירה אחת בלבד, בין היתר מהסיבה שהביקורת הייתה באותו מועד. לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשמת סיימה את פעולתה, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, את ההודאה בפתח דיון ההוכחות ואת נסיבות ביצוע העבירה כפי שתיארו הנאשמים במסגרת הטיעונים לעונש, נסיבות שהביאו לסיום פעילות הנאשמת.

12.       אשר לנאשמים 2 ו-3 - הנאשמים הורשעו בהפרת חובת הפיקוח בכל אחת מהעבירות. החלטתי לראות בהפרת חובת הפיקוח כעבירה אחת לכל נאשם לגבי הפרת חובת הפיקוח לכל הוראת חוק לפי חוק עבודת הנוער ולהטיל קנס בשיעור של 30% בלבד מגובה הקנס המקסימלי בגין הפרת חובה של כל אחד מהחוקים ובסך כולל של 26,280 ₪ לכל נאשם.

13.       לבקשת הנאשמים, אני מאפשר לכל אחד מהנאשמים 2 ו-3 לשלם את הקנס ב-60 תשלומים שווים של 438 ₪ כל אחד. התשלום הראשון החל ביום 1.1.22 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מידי. הנאשמת רשאית לשלם את הקנס ב-60 תשלומים שווים של 511 ₪ כל אחד. התשלום הראשון החל ביום 1.1.22 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מידי.

14.       זכות ערעור כדין.

15.       הנאשמים מופנים למזכירות בית הדין לקבלת שוברי התשלום.

16.       המזכירות תשלח את גזר הדין לנאשמים שתוודא קבלת גזר הדין גם באמצעות הטלפון.

ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

5