1

1.     מחר קבוע דיון הוכחות שנקבע עוד בחודש יולי.

2.     אתמול ביקשה הסניגורית את דחיית מועד הדיון, כשמן הבקשה עולה כי הנאשם ואשתו חלו, ולאחר שהנאשם החלים, הוא סועד את אשתו, שמצבה הבריאותי אינו שפיר (נטען כי קיימים מסמכים רפואיים בידי הסניגורית, אך הם לא צורפו בשל צנעת הפרט). מעבר לכך, חל נתק ממושך, בשל נסיבות אלו ואחרות, בין הנאשם לבאת-כוחו, והאחרונה ציינה, כי לא ניתן יהיה לקיים את מועד ההוכחות ללא מעורבות הנאשם ובהיעדרו.

3.     המאשימה מתנגדת מכל וכל נוכח הימשכות ההליכים, עוד משנת 2014, ונוכח דחיות חוזרות ונשנות מצד הנאשם וסניגוריו (הוחלפו 3 סניגורים). המאשימה זימנה את העדים הנדרשים לדיון, ואין מקום לשוב ולבטל את זימונם מחשש לאובדן האמון במערכת.

2

4.     לאחר ששקלתי בדבר, מצאתי שאין ברירה, אלא לבטל את מועד ההוכחות, כשהסיבה העיקרית לכך היא הנסיבות הרפואיות שפירטה הסניגורית בבקשתה. אינני מוצא מקום לפקפק בטענות הסניגורית ומצופה כי תציג אסמכתאות רפואיות לגיבוי הדברים.

5.     אני ער להימשכות ההליכים, ואף אני אינני שבע רצון מעובדה זו ומהתנהלות הנאשם, המקשה עד מאוד לקיים את המשפט כסדרו. לצד זאת, לא מצאתי שניתן לקיים את מועד ההוכחות במועדו בנסיבות שנוצרו, מחשש לפגיעה ביכולת הנאשם לנהל את הגנתו כראוי. מעבר לדרוש אציין כי לטעמי, הנאשם הוא הנפגע העיקרי מהדחיות החוזרות ונשנות, שבסופו של דבר, מקשות על עשיית הצדק, שנדרש כי ייעשה בפרק זמן סביר. הנאשם לא יוכל להישמע בכל טענה הנוגעת להימשכות ההליכים נגדו.

6.     לפיכך, קובע כך:

א.    דיון ההוכחות למחר מבוטל - המאשימה אחראית לביטול זימון עדיה.

ב.     מחייב את הסניגורית להגיש לתיק מסמכים רפואיים המגבים את טענותיה - ממילא מסמכים מסוג זה אינם חשופים לעין הציבור, אלא לעיני בית המשפט וב"כ הצדדים בלבד - עליה לעשות כן עד ליום 26.12.2021;

ג.      קובע מועד לסיום שמיעת ההוכחות ולסיכומים בעל-פה ליום ה', 10.2.2022 החל מהשעה 09:00 ועד לסיום. במועד זה יישמעו עדי תביעה 1 ו-2, הנאשם ועדי ההגנה מטעמו, ידידיה אלוש, נתן ברונשטיין ומר יוסי יונה וכן העדה המומחית, ד"ר גלעדית אופיר עקיבא. בסיום שמיעת העדויות יישמעו סיכומים בעל-פה;

ד.     המאשימה אחראית לזימון עדיה והסניגורית לזימון עדיה ההגנה - על הצדדים להגיש הודעה בעניין זה עד ליום 6.2.2022;

ה.    היה ותוגש בקשת דחיה ע"י הסניגורית, ויימצא שאינה מוצדקת, אחייב את הנאשם בהוצאות לאוצר המדינה בסך 2,500 ₪ ואשקול להוציא נגדו צו הבאה.

ו.      המזכירות תשלח בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ב, 20 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.