1

 

 

העובדות

1.      הנאשמים הורשעו על פי הודאת הנאשם 1 בשמו ובשם החברה הנאשמת, בעובדות כתב אישום הכולל שני אישומים.

2.      בהתאם לחלק הכללי, הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") נרשמה כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף"). הנאשם 1 (להלן: "הנאשם"), הינו המנהל הפעיל של הנאשמת והיה כן בין השנים 2018-2020.

מתוקף היותה עוסק מורשה, היתה חייבת הנאשמת להגיש באמצעות הנאשם, דוחו"ת תקופתיים ולשלם את המס הנובע מהם, במועד ובדרך שנקבעו בחוק מס ערך מוסף ובתקנות מס ערך מוסף, תשל"ז-1976 (להלן: "תקנות מס ערך מוסף").

 

3.      במסגרת האישום הראשון, הורשעו הנאשמים ב- 9 עבירות על סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, כאשר לא הגישו במועד את הדוחות התקופתיים לתקופות 10/2018, 01/2019, 02/2019, 03/2019, 10/2019, 11/2019, 12/2019, 01/2020, 02/2020, ולא צירפו את התשלום כנדרש. הסדר תשלומים שנערך עבור חלק מהתקופות לא כובד על ידי הנאשמים. סך היתרה לתשלום הינה 171,154 ₪.

 

2

4.      במסגרת האישום השני, הורשעו הנאשמים ב- 6 עבירות על סעיף 118 לחוק מס ערך מוסף בצירוף סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, כאשר הגישו את הדוחות התקופתיים לתקופות 08/2018, 09/2018, 11/2018, 12/2018, 04/2019, 05/2019, ללא צירוף מלוא התשלום כנדרש. הסדר תשלומים באשר לחלק מהתקופות לא כובד על ידי הנאשמים וסך היתרה לתשלום הינה 69,977 ₪.

 

רישום פלילי

5.      אין לחובת הנאשם עבירות קודמות בפלילים .

 

הממונה על עבודות השירות

6.      בחוות הדעת מיום 7.6.22 נמצא הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

הסכמת הצדדים

7.      בין הצדדים גובשה הסכמה לפיה עתרו במשותף לעונש של ארבעה חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה קנס והתחייבות, כאשר לא גובשה הסכמה ביחס לסכום הקנס והצדדים טענו לעניין זה.

 

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

8.      במסגרת עתירתה לקבלת ההסדר, ציינה המאשימה כי בבסיסו נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם תוך שקילת יתר שיקולי הענישה. עוד ציינה המאשימה כי התחשבה בהודאת הנאשם במיוחס לו ובהיעדר עבר הפלילי, לצד שקילת חומרת העבירה והיקפה. כמו כן ציינה כי הסכמה מגלמת אף את אי הסרת המחדל.

לטענת המאשימה משעונש המאסר בעבודות שירות חורג לקולה ממדיניות הענישה הראויה, יש להעמיד את עונשי המאסר המותנה, הקנס וההתחייבות על הרף הגבוה וביקשה כי יוטל קנס בין 12,000 ₪ ל- 24,000 ₪, מאסר מותנה במתחם הנע בין חודשיים לשמונה חודשים וכן התחייבות למשך שנתיים להימנע מביצוע עבירות. המאשימה הפנתה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על היקף הקנסות המוטלים בעבירות מסוג זה.

 

3

 

 

טיעוני ההגנה

9.      בטיעוניה הדגישה ההגנה את הנסיבות החריגות המהוות בסיס להסדר הטיעון שגובש וכן ציין הסנגור את התחייבויותיו הכלכליות של הנאשם ובכלל זה חובת הנאשם לשלם מזונות (נ/1), הצו שניתן לשיקום כלכלי בהתאם לחוק חדלות פירעון (נ/2,נ/3) והעובדה כי החברה - הנאשמת קרסה בעקבות משבר כלכלי וכעת היא בהליכי פירוק. ההגנה עמדה על כך כי יש לקבוע את סכום הקנס בהתאם ליכולותיו הכלכליות של הנאשם.

 

כעולה מטיעוני ההגנה, מדובר בחברה שנוהלה ללא רבב במשך למעלה מארבע שנים, ועד לחודש אוגוסט 2018 הוגשו ושולמו כל הדוחות במועדם. ההגנה הדגישה כי אין המדובר בעבירות שבוצעו בתחכום או בתכנון מוקדם תוך כוונה לרמות את רשויות המס או להתחמק מתשלום המס אלא נבעו מהסתבכות כלכלית של הנאשם שהיה אז רק בן 28 והתנהלותו הובילה להפסקת פעילות הנאשמת. ההגנה ביקשה להתחשב בכך שהעבירות בהן הואשם הנאשם הן עבירות טכניות הממוקמות ברף הנמוך במנעד עבירות המס.

 

בהתייחס לנסיבות הנאשם עצמו ציינה ההגנה כי מדובר במי שמנהל אורח חיים נורמטיבי, כיום בן 32, אב לקטינה בת 5 שנים, אשר נטל אחריות על מעשיו, הודה וחסך בזמן שיפוטי. חרטת הנאשם כנה משמדובר במי שניסה להגיע להסדר עם הרשויות ולהסיר את המחדלים ואולם בשל מצבו הכלכלי הקשה אליו נקלע, לא עלה בידו לעמוד בהסדר שנקבע . כיום הנאשם שכיר ומשכורתו עומדת על כ-7,000 ₪ (נ/5).

 

ההגנה הוסיפה וציינה כי הקריסה הכלכלית הובילה לקריסה בחייו האישיים מתוך קושי לנהל תא משפחתי באופן תקין. ניהול ההליך הפלילי בנוסף לקריסתו הכלכלית ופירוק התא המשפחתי פגעו בבריאותו (נ/4). ההגנה המציאה אישור רפואי המצביע על התרופה אותה נוטל הנאשם לטיפול במצבו (נ/6).

בשים לב לכל האמור עתרה ההגנה כי לכל היותר יוטל קנס סמלי, והפנתה לפסיקה בעניין זה.

 

דיון והכרעה

4

10.  בבסיס הסדר הטיעון אמנם ניתן משקל גם לחומרת המעשים והיקף המחדלים, אך מנגד עומדות נסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם ובכלל זה היעדר עברו הפלילי, לצד נטילת האחריות, החרטה שהביע, ללא צורך בשמיעת ראיות תוך חסכון בזמנם של עדי התביעה. 

 

11.  אבהיר כי אין להקל ראש בעבירות שביצע הנאשם, וברי כי ברמת העיקרון מצווים בתי המשפט לשדר מסר חד וברור כנגד עבריינות המס ופגיעה בהכנסות המדינה ממסים. המדובר בעבירות חמורות שיש בהן פגיעה בערך השוויון שבין משלמי המיסים וכן גורמות לנזקים לכלכלת המדינה וביכולתה לספק שירותים לאזרחיה. "נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל". (ר' אתרע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מ"י (31.12.18).

 

12.  יחד עם זאת, לאחר שנתתי דעתי לנימוקים העומדים בבסיס הסדר הטיעון, לרבות העובדה כי בעניין זה קיימות נסיבות אישיות חריגות, מדובר בעבירות שנעברו לפני כשנתיים ומאז לא נעברו עבירות נוספות, ניכר כי הנאשם שינה דרכיו, והוא עושה כל מאמץ לשלם את מלוא חובותיו ולאור הכלל המצמצם התערבות בתי המשפט בהסדרי טיעון, באתי לכלל מסקנה כי ההסכם אליו הגיעו הצדדים מאזן בצורה ראויה בין האינטרס הציבורי לבין טובת ההנאה המוענקת לנאשם, וכי ניתן ליישבו עם מתחם העונש ההולם, כפי שזה יוצג בהמשך דבריי.

 

13.  באשר לסכום הקנס אציין כי מדובר בעבירות כלכליות שבוצעו למשך תקופה ממושכת ומבלי שהמחדל הוסר בסופו של דבר, כאשר לא ניתן להסתפק בקנס סמלי ועל הקנס לשקף את חומרת העבירות שבוצעו.

 

5

14.  אזכיר כי במהלך כשנתיים לא הגישו הנאשמים במועד 9 דוחות תקופתיים ולא צירפו את התשלום כנדרש, כאשר סך היתרה לתשלום הינה 171,154 ₪. בנוסף הגישו 6 דוחות תקופתיים ללא צירוף מלוא התשלום כנדרש, כאשר סך היתרה לתשלום הינה 69,977 ₪. מעשים אלו בוצעו באחריותו המלאה של הנאשם במשך תקופה לא מבוטלת, פגעו באופן מוחשי בערכים המוגנים, והובילו לנזק לקופת המדינה. מידת הפגיעה בערכים המוגנים עומדת על הרף נמוך- בינוני בשים לב לריבוי העבירות המיוחסות ונראה כי אין המדובר במעידה חד פעמית ולא מתוכננת. זאת ועוד, המחדל לא הוסר כך שלא ניתן לזכות את הנאשם בהקלה מסוימת נוספת בענישה משיש בהסרת המחדל ללמד הן על חרטה כנה ונטילת אחריות והן יש בכך לגלם את תיקון הנזק והטבת הנפגע - בענייננו, המדינה והציבור (רע"פ 7851/13 עודה נ' מ"י (25.10.2015) בפסקה 14).

 

15.  על מנת לעמוד על טווחי הקנסות המקובלים בעבירות דומות אציג בתמצית את מקצתם של פסקי הדין, אשר להם ערך מנחה רלבנטי לענייננו.

 

15.1          רע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל (10.7.2019), הורשע המבקש בביצוע 17 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סכום המחדל עמד על 303,688 ₪, הוא הוסר באופן חלקי ובמועד גזר הדין עמד חוב המס על סך של 112,429 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 2-12 חודשי מאסר, מתחם הקנס נע בין 7,000 ועד ל-30,000 ש"ח ובשים לב למצבו הרפואי הקשה גזר על הנאשם 100 ימי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 ₪ וענישה נלווית. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש.

 

15.2     רע"פ 5389/15 אבנר יצחק נ' מ"י ( 10.08.2015) הורשע המבקש בביצוע 20 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ - 18 מהם לא הוגשו כלל ושניים הוגשו באיחור. בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, וקנס בסך 25,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו. ערעורו למחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה אף היא.

 

15.3     עפ"ג (באר שבע) 23647-05-19 שקאר גאבר נ' מ"י (25.9.19). המערער הורשע בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד. סכום המס הנובע מדוחות אלו עמד על 458,861 ₪.  המערער לא הסיר את המחדל. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-9 חודשי מאסר וענישה נלווית וגזר על המערער 7 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 35,000 ₪ וענישה נלווית. הערעור נדחה.

 

6

15.4     עפ"ג 59091-02-16 עזאם נ' מ"י (19.5.16) הורשע המערער בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, לפי סעיף 117(א)(6) ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר וקנס בסך 40,000. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והתייחס לכך שהמחדל לא הוסר.

 

15.5     בת"פ (שלום קריות) 11833-11-20 מ"י נ' ליאור זאק צחר (27.6.22) הורשעו הנאשם והנאשמת על פי הודאתם בעבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים (10 עבירות). בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הוא בעל המניות והמנהל הרשום והפעיל של הנאשמת העוסקת בעבודות עפר ואבן. בין השנים 2017-2018 לא הגיש הנאשם במועד 10 דוחות תקופתיים. סכום המס הכולל, כמצוין בכתב האישום המתוקן, בסך של 201,288 ₪ לא שולם.  הנאשמת 2 מצויה בחדלות פירעון. בסופו של יום, בשים לב להסרת כ- 75% מגובה המחדל, מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ונסיבותיו המשפחתיות והאישיות נגזרו על הנאשם מאסר מותנה וקנס בסך 20,000 ₪.

 

15.6     ת"פ (שלום ב"ש) 10857-03-19 מ"י נ' עליזה קיטרינג בשרי בע"מ (13.07.2022) הורשעה הנאשמת 1 בביצוע  5 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, הנאשמת 2 הורשעה בביצוע 8 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, הנאשמת 3 הורשעה בביצוע 2 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד. הנאשם 4 שהוא מנהלן של נאשמות 1-3 הורשע מכח אחריותו כמנהל לכלל העבירות- קרי בביצוע  15 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד. היקף הפגיעה בקופה הציבורית עמד על 378,440 ₪. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר מותנה למשך 4 חודשים בשים לב להסרת המחדל במלואו ולמצבו המשפחתי והאישי וקנס בסך של 20,000 ₪.

 

16.  בשים לב לכל המפורט לעיל, תוך שקילת הפסיקה הנהוגה, הערך החברתי בו פגע הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה וכן נוכח הוראות סעיף 40ח לחוק העונשין המחייב התחשבות ביכולתו הכלכלית של הנאשם בקביעת מתחם הקנס אני קובעת כי מתחם הקנס הראוי נע בין 10,000 ועד 30,000 ₪.

 

17.  כפי שציינתי, הסכמות הצדדים בהסדר הטיעון ביחס לתקופת המאסר ואופן ריצויה, עולות בקנה אחד עם מתחם העונש ההולם.

7

 

18.  באשר לגובה הקנס אציין כי שקלתי את טענות הנאשם למצוקה אישית כפי שזו פורטה בפניי על ידי ההגנה, במסגרת הדיון ושלא באה לידי ביטוי בפרוטוקול, כמו גם שקלתי את המצוקה הכלכלית והרפואית ועיינתי במסמכי ההגנה שצורפו (נ/1-נ/6).

ראשית אזכיר את שנפסק "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם" (ר' את רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013)).

 

19.  מנגד, יש לתת את הדעת לפסיקת בית המשפט העליון לפיה "כאשר בית המשפט גוזר דינו של נאשם לקנס בכלל, ולקנס ומאסר תחתיו בפרט, עליו לקחת בחשבון את יכולתו הכלכלית של הנאשם לעמוד בקנס ולפרוס מראש את הקנס לתשלומים סבירים שהנאשם יוכל לעמוד בנטל פרעונם ... זאת, על מנת לשפר סיכויי הגבייה, על מנת ליתן לנאשם הזדמנות הוגנת לעמוד בנטל פרעון הקנס, ועל מנת שלא לפגוע בסיכויי השיקום של הנאשם ... קנס בלתי מידתי עלול לפגוע בשיקומו של הנאשם, שהרי הקנס לא נועד להשית עונש נוסף, בדמות חדלות פרעון... בקביעת תקופת המח"ק על בית המשפט לקחת בחשבון כי הנאשם אכן ירצה את תקופת המאסר אם לא יעמוד בתשלום הקנס" (ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מ"י (6.3.17).

 

20.  אבהיר כי ערה אני לכך כי הנאשם מצוי בהליכי חדלות פירעון והוצא בעניינו "צו לשיקום כלכלי" במסגרת אותם ההליכים ואולם, כאמור, אין בכך כדי לאיין את עונש הקנס לחלוטין כי אם להתאימו ליכולת הכלכלית של הנאשם.

 

 

21.  ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון בעניין אזולאי הנ"ל בפסקה 57 :

8

"צו הפטר לא יפטור פושט רגל מתשלום קנס. בכך איזן המחוקק בין הרצון לאפשר פושט הרגל לפתוח פרק חדש בחייו לבין שמירת תכליות הענישה הפלילית. מסעיף זה עולה כי חובת תשלום הקנס גוברת, שאם לא כן, הליכי פשיטת רגל ישמשו מקלט מפני אחריות פלילית ותיווצר אפליה באכיפת הדין בין מי שנידון לקנס והוא פושט רגל לבין אחרים ... אף בגדרי ההליך הפלילי עצמו, עצם היות החייב בהליכי פשיטת רגל לא הביא לעיכוב מועד תשלום הקנס."

 

22.  כאמור, אין בהליכי חדלות פירעון משום מתן פטור מתשלום קנס הן כאשר מדובר בקנסות שהוטלו בעבר, עוד קודם הליכי חדלות הפירעון, והן כאשר מדובר בבקשה לעיכוב מועד תשלום הקנס. הליכי חדלות פירעון אינם חזות הכל (ר' לעניין זה גם את רע"פ 2396/16 ‏ ‏מאיר שבת נ' מ"י (27.3.16) שם בית משפט השלום קבע כי אין בעובדת היותו של הנאשם פושט רגל כדי להצדיק הימנעות מהטלת קנס אך יש בה להקטין את גובה הקנס. ביהמ"ש המחוזי קיבל עמדה זו והקל עוד במעט בגובה הקנס, ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור).

 

23.  יחד עם זאת, מדובר בנסיבות אישיות חריגות של הנאשם שיש מקום להתחשב בהן בקביעת סכום הקנס.

 

סוף דבר

24.  לאור כל האמור, הנני מקבלת את הסכמת הצדדים וגוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם

        א.        מאסר למשך 4 חודשים.

עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר ביום 29.12.22 בשעה 08:00 ביחידת עבודות השירות, מפקדת מחוז מרכז, רמלה. הובהר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו, וכי מדובר בתנאי העסקה קפדניים כאשר כל חריגה מכללים אלה יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות והמשך ריצוי העונש מאחורי סורג ובריח.

 

         ב.         מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום שחרורו מהמאסר כל עבירה על חוק מע"מ או תקנות מע"מ.         

 

          ג.         קנס בסך 7,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

9

הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.12.22 וב-1 לחודש שלאחריו. אם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט לקבל הנחיות לגבי התשלום.

 

         ד.         הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה לפי חוק מע"מ או תקנות מע"מ, ישלם 20,000 ₪. לא יצהיר, יאסר למשך 30 יום.

 

על הנאשמת

מאחר ומדובר בחברה שאינה פעילה- קנס בסך של 1 ₪.

 

זכות ערעור כחוק.

 

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ג, 26 אוקטובר 2022, בנוכחות הצדדים.