1

נוכחים:

ב"כ התביעה מתמחה לימור בן עמי

ב"כ הנאשמת עו"ד שמרית צור

הנאשמת

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.      הנאשמת הורשעה, בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 יחד עם סעיף 335(א)(1) ו- (ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז -1977, שביצעה כלפי גרושה (להלן - המתלונן), עמו מתגוררת ב----- יחד עם ילדיהם המשותפים.

2

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, עובר לביצוע העבירה, במספר הזדמנויות, על רקע ויכוחים ביניהם, איים המתלונן על הנאשמת ואף בחלק מהמקרים תקף אותה.

ביום 23.5.14, בסמוך לשעה 08:00, על רקע ויכוח בקשר לשעת חזרתה של הנאשמת ממסיבה בלילה הקודם, גידף המתלונן את הנאשמת, חבט בחוזקה בחפצים בדירה, עקר שולחן מטבח שהיה מחובר לרצפה ותקף את הנאשמת בכך שבעט ברגלה והכה אותה בגופה. בתגובה, נטלה הנאשמת סכין מטבח, דקרה את המתלונן בזרועו השמאלית והניחה את הסכין מידה. בהמשך, אחז המתלונן בידה של הנאשמת ובתגובה נטלה האחרונה את הסכין ודקרה אותו בבטנו. כתוצאה ממעשיה של הנאשמת, נגרמו למתלונן חתך בידו ופצע דקירה בכבד והוא אושפז בבית חולים וולפסון במחלקה לטיפול נמרץ.

תסקיר שירות המבחן

2.      במסגרת תסקיר שירות מבחן מיום 26.5.15 פורטו בהרחבה נסיבות חייה ומורכבותה של מערכת היחסים בין המתלונן לנאשמת, שהיא כבת 41, גרושה, המתגוררת כיום בדירה שכורה עם אמה וילדיה ועובדת בחברת סיעוד כמטפלת בקשישים. עוד עולה מהתסקיר, כי במסגרת ההליך הנוכחי, הועמדה הנאשמת בצו פיקוח מעצר, במסגרתו השתלבה בטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה וגורמי הטיפול מדווחים כי הנאשמת מתמידה בטיפול וכי ניכרת אצלה מוטיבציה, נכונות ומחויבות להעמיק התייחסותה בבעיותיה בכל תחומי החיים. בתום האבחון ולאחר בחינת גורמי סיכון וסיכוי, התרשם השירות מהחשיבות הרבה בהמשך התהליך הטיפולי שהחלה הנאשמת בין השאר כדי לצמצם הסיכון במצבה להישנות התנהגות עוברת חוק. לפיכך, סבור השירות כי יש לנקוט בעניינה של הנאשמת בענישה שיקומית בדמות צו מבחן וצו של"צ, לצד מאסר מותנה.

טענות הצדדים לעונש

3.      ב"כ המאשימה הפנה בטיעוניו לתמונות מזירת האירוע (ת/1), לתמונות המתלונן בעת ששהה בבית החולים (ת/2) ולתעודות הרפואיות בקשר לפציעה (ת/3). לגישת התובע, בהתחשב בחומרת העבירה בה הורשעה הנאשמת ובתוצאה הקשה, יש לגזור על הנאשמת עונש מאסר למשך 6 חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות.

3

4.      ב"כ הנאשמת הדגישה את האלימות שהפעיל המתלונן כלפי הנאשמת הן במהלך האירוע הנדון והן קודם לכן ואת מערכת היחסים המורכבת ששררה ביניהם. נטען בהקשר זה, כי יש להביא בחשבון כי מעשיה של הנאשמת היוו תגובה ספונטאנית לחשש ולפחד בהם הייתה נתונה. ההגנה הוסיפה והדגישה את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, המגדלת ארבעה ילדים ואחראית לפרנסתם, כמו גם את שיתוף הפעולה שלה עם שירות המבחן והטיפול בו נטלה חלק במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה. בהקשר האחרון, הגישה ההגנה דו"ח מטעם האגף לשירותים חברתיים המעיד על תרומתו של הקשר הטיפולי לנאשמת ועל החשיבות בחזרתה של הנאשמת לתפקד כאם לילדיה (נ/1). עוד נטען, כי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, כפי שמבקשת התביעה, "יטיל עליה חורבן כלכלי וחורבן אישי", וזאת בין השאר בשל השתלבותה בעת האחרונה בעבודה בטיפול בקשישים (נ/2) ובעבודה נוספת, ועל כן ראוי להימנע מכך. בתום טיעוניה, הפנתה הסנגורית לפסיקה במסגרתה ניכר כי בתי המשפט התחשבו בנאשמים שהורשעו בעבירת אלימות כלפי בן זוג, כאשר קדמה לכך אלימות או התעללות מצידו של האחרון (ת"פ (מחוזי חיפה) 38996-11-13; ת"פ (קרית גת) 1893/02; ע"פ (מחוזי מרכז) 460-09-09)). לאור המכלול, סבורה ההגנה כי יש מקום לסיים את עניינה של הנאשמת בהתאם להמלצת שירות המבחן תוך הסתפקות בתקופה בה הייתה עצורה.

הנאשמת, בדברה האחרון, הביעה חרטה וציינה כי "רוצה להמשיך הלאה".

דיון והכרעה

5.      בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, יש לגזור את דינה של הנאשמת תוך צעידה במסלול המדורג, שתחילתו בקביעת מתחם העונש ההולם בקשר לאירוע בגינו הורשעה הנאשמת במיוחס לה, וסופו בקביעת העונש המתאים. בקביעת מתחם הענישה, יש להביא בחשבון כי מדובר במי שדקרה את גרושה בזרועו ובבטנו באמצעות סכין מטבח וכי האחרון הובהל לבית החולים לאחר שנגרמו לו חתך בידו ופצע דקירה בכבד והוא אושפז בבית החולים מספר ימים, תחילה במחלקה לטיפול נמרץ (ת/3). דומני, כי אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים ונראה כי רק בנס לא נגרמה תוצאה קשה יותר. יתר על כן, יש לזכור כי בבסיס העבירה בה הורשעה הנאשמת ניצב ערך חברתי שעניינו הגנה על בטחונו ושלומו של הזולת וכי מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים בדרך כלל כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים. לו מעשים אלה היו עומדים לבדם, דומה כי לא ניתן היה להימנע מקביעת מתחם עונש שהרף התחתון של עומד על מאסר לתקופה ממושכת, שלא ניתן לרצותה בדרך של עבודות שירות.

4

עם זאת, במקרה הנדון לא ניתן לנתק את המעשים ממציאות חייה של הנאשמת, שספגה אלימות מצד המתלונן הן בתקופה שקדמה לאירוע, שכללה איומים ותקיפה, והן במהלך האירוע הנדון, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי בסמוך לפני הדקירה בזרוע גידף המתלונן את הנאשמת, חבט בחוזקה בחפצים בדירה, עקר שולחן מטבח מהרצפה, בעט ברגלה של הנאשמת והכה אותה בגופה, ולאחר מכן, לפני הדקירה השנייה בבטן, אחז בידה פעם נוספת. נסיבות אלה, כידוע, משליכות על מתחם העונש ההולם, הן לאור הוראות סעיף 40ט(א)(5) לחוק העונשין הדן ב"סיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה" והן, או בעיקר, לאור סעיף 40ט(א)(8) הקובע כי "מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה" מהווה נסיבה לקולא בקביעת מתחם העונש ההולם. לאור כל האמור, הגעתי למסקנה כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם עומד על מאסר למשך מספר חודשים, אף לתקופה שניתן לרצותה בדרך של עבודות שירות, ואילו הרף העליון עומד על מאסר למשך 18 חודשים.

6.      בהינתן המתחם שנקבע, יש לקבוע את העונש המתאים תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות ובהן נטילת האחריות, היעדר הרשעות קודמות ונסיבות חייה המורכבות של הנאשמת, שפורטו בתסקיר והיוו כאמור רקע למעשים. עוד יש להביא בחשבון את מצבה הנוכחי של הנאשמת, המגדלת כיום ארבעה ילדים, לרבות השתלבותה לאחרונה בעבודה חדשה (נ/2; נ/3). בנוסף, גם ההליך הטיפולי בו נטלה הנאשמת חלק במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה ועמדת שירות המבחן בדבר החשיבות בהמשכו בין השאר כדי לצמצם הסיכון נלקחים בחשבון בעת קביעת העונש המתאים.

7.      מקבץ הנסיבות הנ"ל הביאני למסקנה כי ראוי לגזור על הנאשמת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, וזאת לצד העמדתה במבחן למשך שנה כהמלצת שירות המבחן. בדרך זו, יינתן ביטוי מתאים לעקרון ההלימה, שהוא כידוע העיקרון המנחה בגזירת הדין, ולאינטרס השיקומי- אישי של הנאשמת.

8.      אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.      מאסר למשך ארבעה חודשים. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרה של הנאשמת מיום 23.5.15 ועד 3.7.15. התקופה שנותרה תרוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 2.7.15. עבודות השירות תבוצענה במשקם, רחוב המלאכה 26, חולון, ותחלנה ביום 24.8.15. הנאשמת תתייצב במועד הנ"ל עד השעה 08:00 בפני הממונה על עבודות שירות.

5

ב.      צו מבחן למשך שנה. הובהר לנאשמת, כי הפרת הצו או ביצוע עבירה במהלכו עלולים להביא להפקעתו ולגזירת הדין מחדש.

ג.        6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא לעבור עבירה בה הורשעה או כל עבירת אלימות אחרת כלפי בן משפחה.

9.      ניתן צו כללי למוצגים.

10.  המזכירות וההגנה ישלחו העתק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.

11.  ככל שהופקדו ערבויות בתיק ובהיעדר מניעה על-פי דין, יש להחזירן לידי הנאשמת.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ה, 20/07/2015 במעמד הנוכחים.