התובעים הגישו נגד הנתבע ונגד אחותו גב' ציפורה אמיר, תביעה לפינוי נכס מקרקעין למגורים, ברחוב הרב עוזיאל 72/1 בשלומי, הידוע כגוש 18538 חלקה 26 תת חלקה 1 (להלן: "המושכר").

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע שכר מהתובעים את המושכר, באמצעות אחותו, לפי הסכם שכירות שנערך בחודש אוקטובר 2021. הסכם השכירות הסתיים ביום 30.9.2022. בראשית חודש אוגוסט 2022 שלחו התובעים לנתבע ולאחותו מכתבי התראה בהם הודיעו כי על הנתבע לפנות את המושכר במועד סיום ההסכם. בהיעדר תגובה, יזם התובע 1 שיחת טלפון עם אחותו של הנתבע והיא מסרה לו כי אין בכוונתם להחזיר לתובעים את החזקה במושכר.

לטענת התובעים, הנתבע ממשיך להחזיק במושכר מבלי לשלם דמי שכירות כלל.

ביום 27.11.22 הוריתי לתובעים להמציא את העתק כתב התביעה לידי הנתבעים. ביום 28.12.22 הגישה אחותו של הנתבע כתב הגנה מטעמה, וביום 18.1.2023 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהוגש לאישור בית המשפט, בינה לבין התובעים.

ביום 18.1.2023 הגישו התובעים אישור על מסירה של כתב התביעה כדין לנתבע ביום 1.12.22 ובצידו בקשה למתן פסק דין, בהעדר הגנה של הנתבע.

נוכח התנהלות הנתבע, כמתואר לעיל, ולאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בהעדר כתב הגנה (על אף שכתב התביעה נמסר לנתבע כדין) - אני נעתר לתביעה ומורה לנתבע לפנות את הנכס המושכר, תוך 14 יום מיום שיומצא לו פסק הדין, ולהחזירו לידי התובעים כשהוא פנוי מכל אדם או חפץ של הנתבע.

עוד אני מחייב את הנתבע בסך של 3,500 ₪, כהוצאות תביעה זו, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק. הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לצדדים. בנוסף, ימציאו התובעים את העתק פסק הדין לנתבע בתוך 30 יום מהיום, ויגישו לתיק בית המשפט אישור המצאה כדין, בתוך 45 יום מהיום.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ב' שבט תשפ"ג, 24 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.