1

 

 

 

 

א. כתבי-האישום:

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בשלושה כתבי-אישום, כדלקמן:

 

במסגרת ת"פ 52701-03-20 בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

 

בתאריך 1.12.19 איים הנאשם על מדריך שיקום בעמותת אנוש שבה היה מטופל אביו, בכך שהניף את ידו המאוגרפת לעברו ואמר לו כי "יתפוס אותו ברחוב ויכה אותו", כמפורט בעובדות.

 

במסגרת ת"פ 50174-10-20 בעבירה של איומים לפי הסעיף הנ"ל.

 

בתאריך 23.3.20 על הרקע המתואר העובדות, איים הנאשם על שכנו במילים: "אני אהרוג אותך, אתה תראה", אחר גידף אותו ואיים עליו מחלון ביתו, הכל כמתואר העובדות.

 

2

במסגרת ת"פ 24468-12-20 בעבירות של ניסיון תקיפה לפי סעיפים 379 + 25 לחוק הנ"ל וניסיון פציעה לפי סעיפים 334 + 25 לחוק הנ"ל.

 

בתאריך 8.12.20 הגיע הנאשם אל סניף הדואר בלוד, לאחר מכן עזב את המקום ושב אליו בשנית - הוא קרב אל מאבטח של סניף הדואר, כשהוא אוחז בידו האחת בחפץ חד (מברג) ובידו השנייה פחית שתייה, המאבטח החל לברוח ממנו, ואז הנאשם ניסה לתקוף אותו בכך שהשליך לעברו את פחית השתייה שאחז בידו, ובהמשך ניסה לדקור אותו באמצעות אותו חפץ חד, שאחז בידו.

 

ב. מתחמי ענישה:

 

(1). ביחס לשני כתבי-האישום הראשונים דלעיל:

 

הערכים המוגנים אחר עבירות האיומים אותן ביצע הנאשם הם ההגנה על ביטחונם, שלומם ושלוות נפשם של המתלוננים.

 

נוכח עקרון ההלימה, התכלית העומדת אחר עבירות האיומים, פסיקה הנוהגת בתחום, מצבו התפקודי הגבולי, שיתואר בהמשך, נוכח האמור בסעיף 40 ט' (א) (9) לחוק הנ"ל, אני קובע שמתחם הענישה ביחס לעבירות האיום במתוארות באישומים הללו, נע בין מאסר צופה פני עתיד עד מספר חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה בעניין זה, בשינויים המחויבים, לפסקי-הדין הבאים, שאמנם מתייחסים לעבירות אלימות כלפי בן זוג, אך יש בהם כדי ללמד על ממד מסוים של ענישה:

 

רע"פ 2564/11 קטנור נגד מדינת ישראל (4.4.11): הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירת איומים, בשל כך שהוא שלח לזוגתו מספר הודעות SMS ובהן כתב לה דברי איום, בין השאר שירצח אותה והבהיר: "...אלו לא איומים אלא הודעה מפורשת מה יקרה לך מחר", נדון לחודש מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

3

עפ"ג (מחוזי מרכז) 52083-12-10 קפש נגד מדינת ישראל (2/2/11): נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות, בכך שאיים על גרושתו, פנים אל פנים שיגמור את חייה, אמר לה שיבצע את זה (אירוע בודד) בעל עבר פלילי רלוונטי, בין השאר בעבירת איומים כלפי אותה מתלוננת, נדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 7032-05-16 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נגד מושקוביץ (31/5/16): נאשם שהורשע בעבירת איומים אחת כלפי זוגתו, שירצח אותה, נעדר עבר פלילי, היה עצור כחודש, נדון למאסר מותנה ול- 5,000 ש"ח קנס.

 

רע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (10.1.19) - עפ"ג (מחוזי מרכז) 44239-10-18 פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (18/12/18): נאשם הורשע בריבוי עבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, בית-המשפט המחוזי קבע כי מדובר באיומים בוטים בפגיעה במתלוננת, ברציחתה, בפגיעה ברכושה. עיון בכתב-האישום המתוקן לימדני, כי בשמונה אישומים, ובהם עשרות רבות של מעשי איומים והטרדות, הוגש תסקיר שאינו חיובי, דובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד ביותר, נקבע מתחם שבין חודש עד 15 חודשי מאסר בפועל, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 3255/14 ביטון נגד מדינת ישראל (16/3/15): הנאשם זוכה מעבירת ההצתה ונדון ביחס לעבירת איומים לחודשיים מאסר על תנאי.

 

עפ"ג (מחוזי ירושלים) 40105-03-16, מדינת ישראל נגד אלבליה (8/5/17): שתי עבירות איומים, בעל עבר פלילי, 4 ימי מאסר יחד עם ענישה צופה פני עתיד.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 59211-02-20 צרויה נגד מדינת ישראל (10.8.20): נאשם אשר השמיע איומים חריפים כלפי אמו, גם באוזני שוטרים,  שידקור אותה, שיחתוך לה את הידיים, בעל עבר פלילי, שכולל הרשעה קודמת בתקיפה ואיומים של אמו שירצח אותה, תסקיר שלילי, ללא אופק שיקומי, נדון ל - 3 חודשי מאסר ויום.

 

4

ע"פ 28636-10-20 (מחוזי מרכז) קוזנצוב נגד מדינת ישראל (10.11.20): נוכח הסכמת המדינה להעמיד את עונשו של הנאשם על תקופת מאסרו הוא שוחרר בו במקום. דובר בנאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים, לאחר שהתקשר למוקד 100 של משטרת ישראל והשמיע משפטי איום, כגון שהוא הולך לדקור את זוגתו. לחובתו עבר פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, כולל עבירות איומים, תקיפת בן זוג שבגינן נדון לעונשי מאסר. הוא לא השתלב בהליך שיקומי, למרות שבית המשפט אפשר לו זאת. בבית-משפט השלום הוא נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל. כאמור, בבית-משפט המחוזי הועמד עונשו בהסכמת המאשימה על תקופת מאסרו, שהיה אז מיום 31.5.20 - 10.11.20, כלומר: חמישה חודשים ועשרה ימים.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 27225-12-20 שוורץ נגד מדינת ישראל (21.2.21): 7 חודשי מאסר בגין אמירת איומים, לבעל עבר פלילי, וכן הופעלו 3 חודשי מאסר מותנים, סה"כ 10 חודשי מאסר בפועל.

 

(2). ביחס לכתב-האישום השלישי דלעיל:

 

נוכח הערכים המוגנים אחר עבירות האלימות, שאותן ניסה הנאשם לבצע, שהם השמירה על גופו, בריאותו וביטחונו של המתלונן, עקרון ההלימה, מצבו התפקודי שיתואר הנ"ל ושיתואר בהמשך, ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע כי מתחם הענישה ביחס לאירוע זה נע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 14 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה אל פסקי-הדין הבאים שאותם יש לאבחן לקולה או לחומרה:

 

רע"פ 489/21 ישראל ביטאו נגד מדינת ישראל (26.1.21): הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכך שפצע את המתלונן, לאחר שהמתלונן דחף אותו, הפילו ארצה, בתגובה אחז הנאשם בחפץ חד, התקדם לעבור ודקר אותו בבטנו פעמיים. כתוצאה מכך נגרמו לו שני פצעי דקירה בבטנו, אחד בעומק 5 ס"מ. הנאשם בעל 2 הרשעות קודמות. נמסר תסקיר הממליץ על ענישה שיקומית, אשר מסר כי הנאשם ערך שינוי בחייו. בבית משפט השלום נקבע מתחם שבין 8 - 20 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בבכרו את שיקולי השיקום. בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור, קבע כי הרף התחתון של המתחם ראוי להיות 12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור של הנאשם נדחתה.

 

רע"פ 5128/07 דניאל רוזן נגד מדינת ישראל (10.7.07): על רקע וויכוח בין הנאשם לבין המתלונן הגיע המתלונן אל בית הנאשם, וחבט בשער ביתו בצורה מאיימת. בתגובה, יצא הנאשם מביתו והכה את המתלונן בראשו באמצעות מוט ברזל, גרם לו לחבלות בפנים, אל המקום הגיעו שוטרים, הנאשם התנגד למעצרו, נדון ל - 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

5

רע"פ 2298/20 יצחק עזרא נגד מדינת ישראל (5.4.20): הנאשם הורשע לאחר הליך שמיעת ראיות בכך שעל רקע וויכוח של כריתת עצים, הוא תקף את המתלונן, יליד 1954, הפילו ארצה, תקף אותו בבעיטות ובאגרופים, גרם לו לשברים בצלעות אשר חייבו טיפול רפואי, נעדר עבר פלילי, תסקיר לא הציג שיקום מלא, נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 9543/16 אחמד מוחמר נגד מדינת ישראל (12.3.17): לאחר שמיעת ראיות, הורשע הנאשם, נעדר עבר פלילי, בכך שבעקבות וויכוח, הוא תקף את שני המתלוננים, תחילה ניסה לתקוף את אחד מהם במכת אגרוף בפניו, את השני תקף באמצעות שפכטל בפניו, חנק אותו באמצעות חולצה. הכה את הראשון מכת אגרוף בפניו, איים על שניהם, נמסר תסקיר ללא אופק שיקומי, נדון ל - 24 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 4747/17 אהרון צדיק נגד מדינת ישראל (21.6.17): הנאשם תקף מאבטח של לשכת התעסוקה במכות אגרוף בפניו, כתב-האישום הוגש בשיהוי ניכר, נאשם נעדר עבר פלילי, נדון לענישה צופה פני עתיד.

 

רע"פ 8388/19 עומר שלאעטה נגד מדינת ישראל (18.12.19): בין הנאשם, אשר נהג בפסילה, לבין נהג אחר התגלע וויכוח דרך, הוא ניגש אל רכבו של הנהג האחר, משך אותו החוצה מרכבו, הכה בראשו במכות אגרוף, דחף אותו, הפילו ארצה ובעט בו, בעל עבר פלילי הכולל מאסר מותנה, נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 7377/18 חולדוקוב נגד מדינת ישראל (15.11.18): הנאשם עבד כמאבטח בפאב, ובמסגרת זו תקף יחד עם אחר שני מבלים שלא נענו לדרישתם, במכות ובעיטות, נגרמו להם לחבלות, ושברים, בעל עבר פלילי, תסקיר חיובי, נדון ל - 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

רע"פ 1851/19 אלגרינאווי נגד מדינת ישראל (20.3.19): הנאשם ובנו תקפו את המתלונן כשהם מצוידים במוט ברזל בראשו ובגבו וגרמו לו לשבר בכף ידו ולחבלות נוספות, העדר עבר פלילי, נדון ל - 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

6

ע"פ 9147/17 אבו עביד נגד מדינת ישראל (20.9.18): דקירה בלחי באמצעות חפץ חד, אשר הובילה לטיפול רפואי ולניתוח, הוצג הסדר טיעון שבמסגרתו המאשימה הגבילה את עצמה ל - 24 חודשי מאסר, עבר נקי, הסכם סולחה, צעיר, תסקיר חיובי, אשר הציג תמונה שיקומית, בית-המשפט העליון הקל בעונש מ - 12 חודשי מאסר בפועל ל - 6 חודשי מאסר שניתנים לריצוי בעבודות שירות.

 

רע"פ 6844/15 גלבוע נגד מדינת ישראל (16.7.15): הנאשם, נהג מונית, אשר הורשע בתקיפת זקן, בכך שעל רקע תשלום עבור דמי הנסיעה, משך מכיסו של המתלונן טלפון סלולארי, דחף אות לאחור, הפילו ארצה וגרם לו לחבלות, נדון ל - 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 52628-12-20 רמי שעבאן מדינת ישראל (15.3.21): הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירה של חבלה חמורה והיזק לרכב, בכך שתקף את המתלונן, יליד 1946 עם מוט ברזל, המתלונן הגן על עצמו, המוט פגע בידו אשר נשברה. נמסרה תסקיר שלא כלל המלצה שיקומית. הנאשם נעדר עבר פלילי. נדון ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ג. שיקולי ענישה:

 

(1). חומרת העבירות:

 

עבירות האיומים שאותן ביצע הנאשם חמורות בהשמיעו כלפי שני המתלוננים השונים משפטי איום חריפים שבכוחם לעורר פחד ואימה.

 

יחד עם זאת, ומבלי להקל ראש, בשני המקרים אין המדובר באיומים שנלווה אליהם מעשה ממשי מעבר להנפת יד, ומשפטי האיום נותרו בתחום המלל בלבד.

 

שוב, מבלי להקל ראש בחומרת כתבי-האישום הדנים בעבירות איומים, הרי שעיקר הדגש סב ביחס לכתב-האישום השלישי, הדן בניסיון התקיפה והפציעה, כאשר הנאשם התקרב אל מאבטח של אותו סניף דואר, כשהוא מצויד במברג (ראו צילום - במ/3) ובפחית שתייה - הוא השליך אותה לעברו וניסה לדקור אותו באמצעות המברג.

 

7

יחד עם זאת, ולמרות שדינו העונשי העקרוני של המנסה לעבור עבירה כדינו של המבצע העיקרי, הרי שביחס לאותו מאבטח לא התרחשה תוצאה בדמות חבלה לגופו וההתרחשות נותרה בתחום הניסיון בלבד.

 

(2). עבר פלילי:

 

לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה קודמת אחת, אולם בריבוי עבירות (במ/1).

 

בחודש דצמבר 2016 הורשע הנאשם בגין ריבוי עבירות, שאותן ביצע בשנים 2010 - 2016, בין השאר בעבירות אלימות רבות, אחת מהן פציעה, ועבירות איומים רבות - ממש כעבירות שביחס אליהן הוא נותן את הדין עתה.

 

הנאשם נדון בגין צירוף תיקים אלו ל - 26 חודשי מאסר בפועל.

 

בנוסף, תיק זה מצמיח לחובת הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה בן 3 חודשים (במ/2).

 

כלומר, זהו נאשם שביצע בעברו עבירות אלימות ואיומים, נדון לענישה מאחורי סורג ובריח ולמאסר מותנה, ואלו לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבריינות בעלת קווים דומים.

 

(3). התסקירים:

 

תחילה ביקש שירות המבחן לדחות את הדיון כדי להציג תסקיר סופי, אך נוכח בקשת הדחייה, הנאשם בחר לוותר על כך ולטעון לעונש כפי מצב הדברים הקיים.

 

8

מן התסקיר הראשון ללמוד על נסיבות חייו, על משפחתו, על הרקע המשפחתי המורכב שלו, הוא בעל בעיות התפתחויות מהן סבל מאז ילדותו, התנהלותו בלתי יציבה, בלתי מאורגנת, ניהל אורח חיים שולי, התמכרותי, היה כפוף לאשפוזים פסיכיאטריים, גילה קושי להיענות לגבולות ולסמכות, קושי להסתגל למסגרות שונות, מסר התייחסות שטחית וקונקרטית לאישומים, שלל בעייתיות בהתנהגותו - למרות הקושי שלו לווסת את התנהגותו האלימה, הינו בעל נטייה להתנהגות מניפולטיבית ומעוררת פרובוקציה.

 

ההערכה היא שקיים סיכון להישנות עבריינות.

 

בסופו של יום, ביקש שירות המבחן דחייה כדי לבחון את האפשרות לרתום אותו להליך טיפולי, אך כאמור הנאשם ביקש לטעון לעונש במצב הדברים הקיים ומשמעות הדבר כי בפניי תסקיר שאינו בא בהמלצה טיפולית.

 

ועדיין, לקראת מסירת גזר-הדין התקבל תסקיר סופי ממנו ניתן ללמוד כי תמונת המצב לא השתנתה ולפיה לא נמסרה המלצה שיקומית.

 

(4). חוות הדעת הפסיכיאטרית ושל ועדת האבחון:

 

חוות הדעת הפסיכיאטרית, תארה את אשפוזיו השונים, את בדיקותיו השונות, בין השאר נמסר חשד למניפולציה בעניין זה (עמוד 2 פסקה 3, עמוד 4 סוף פסקה ראשונה), נמסר שאין פגיעה בבוחן המציאות, שהוא אינו הלוצינארי, ללא עדות למצב פסיכוטי או אפקטיבי מז'ורי, אלא בעל דפוסי התנהגות אלימים וחוות הדעת שהוא כשיר לעמוד לדין וכן בעת ביצוע המעשים מבחינה זו.

 

חוות הדעת של ועדת האבחון לאנשים עם מוגבלויות, תיארה את מצבו המשפטי המורכב מאוד, לימדה על הפרעות התנהגות קשות מגיל ילדות, על אשפוזים פסיכיאטריים, על ניסיונות אובדניים, על האירוע המתואר בפסקה השלישית בעמוד 4, תוארו הניסיונות השונים לשלבו במסגרות חוץ ביתיות, נמסר פירוט על התנהלותו השונה משך השנים, תוארו בעיות התנהגות שונות, חוות הדעת העריכה קיומו של סיכון לחוסר שליטה התנהגותי עם אלימות, נמסרו פרטים שונים כגון שעבר מבחני נהיגה לרכב ולאופנוע, הגם שתפקודו האינטלקטואלי מונמך, הוא בעל חשיבה קונקרטית, הוא מתנהל באופן בסיסי, עצמאי, נמסרה המסקנה כי קיימת הנמכה משמעותית בתחום הקוגניטיבי, אך הוא אינו מתפקד ברמה שכלית של מוגבלות, אלא שתפקודו גבולי וכי הוא בר עונשין מבחינה זו.

9

 

אני סבור, כי חוות הדעת של ועדת האבחון בהחלט מאפשרת קביעת מתחם ענישה מקל, כפי שציינתי בסעיף הדן בקביעת המתחם והיא גם נוגעת לנימוקי הענישה.

 

(5). שיקולים מקלים:

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בשלושה תיקים שונים ובדרך זו חסך זמן ציבורי ניכר.

 

זהו נאשם צעיר, יליד 1989, בעלת נסיבות חיים לא פשוטות.

 

נמסר כי במעצרו הנוכחי, הוא חווה אלימות והתנכלויות בתוך כותלי הכלא (עמוד 18 שורה 3 לטיעוני ב"כ).

 

הנאשם היה נתון בתקופות שונות במעצר ממש (ראו הפירוט שנמסר בעמוד 19 שורות 14 - 18), ומתאריך 31.1.21 עד 11.4.21 שהה במעון נעול.

 

לעניין תקופת שהותו במעון נעול, טענה ב"כ כי זוהי תקופה שיש לנכותה מעונש המאסר בפועל, כשם שנוהגים לנכות את תקופה המעצר. בכל הקשור לשאלה זו הבעתי את דעתי במסגרת ת"פ 22490-03-20 (שלום רמלה) מדינת ישראל נגד רחמים (21.3.21) (סעיף 8) בשאלת ניכוי תקופת צו האשפוז הפסיכיאטרי. במסגרת זאת, התייחסתי גם להנחיית פרקליט המדינה שאותה הגישה ב"כ הנאשם והפניתי לע"פ 6736/16 פלוני נגד מדינת ישראל (12.1.07) שם קבע בית-המשפט העליון, כי אין לנכות את באופן אוטומטי את התקופה בה שהה אותו נאשם במעון נעול, אך יש להביאה בחשבון, לקולה, במסגרת כלל שיקולי הענישה. לפיכך, אני מביא תקופה זו בחשבון, כחלק מכלל שיקולי הענישה המקלים, אך לא "אחד לאחד" לצורך ניכוי מתקופת מאסרו.

 

במילותיו האחרונות הביע הנאשם צער וחרטה, הכיר בטעותו והפנה אל תנאי כליאתו (עמוד 19 שורות 21 - 22).

10

 

ד. מסקנה:

 

מכלול השיקולים דלעיל מוביל למסקנה, כי יש לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך מתחמי הענישה בצורה מדתית, אשר תביא בחשבון הן את העבירות המתוארות בשלושת כתבי-האישום - בעיקר בכתב-האישום השלישי, הדן בניסיון לבצע מעשה אלימות חמור, את עברו הפלילי מתחום האלימות והאיומים, את המאסר המותנה, שלא הרתיעו, את התסקיר נעדר ההמלצה השיקומית ומנגד את מצבו האישי, השכלי, התפקודי של הנאשם, את ההודאה, החיסכון בזמן הציבורי ואת תקופות המעצר והשהייה במעון הנעול.

 

המאשימה עתרה להשית על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, להפעיל את המאסר המותנה, כך שסה"כ ירצה הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית, אך אני סבור כי מדובר בעתירה עונשית מחמירה מדי, שאינה מביאה בחשבון את השיקולים המקלים דלעיל.

 

הנאשם עתר להסתפק בתקופת מעצרו, אך עתירה זו מקלה מדי ואינה מביאה לידי ביטוי את האינטרסים הקיימים שבהרתעתו האישית ובהרתעת הרבים מפני ביצוע מעשים אלימים ומאיימים.

 

ה. תוצאה:

 

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 8 חודשי מאסר.

 

ב. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 3 החודשים מת"פ 42650-03-10 שלום רמלה (במ/2) במצטבר לעונש המאסר בפועל.

 

11

ג. סה"כ ירצה הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל, מהם תנוכה תקופת מעצרו: 8.12.20 - 31.1.21 והיא תחושב מיום מעצרו הנוכחי - 11.4.21 והלאה.

 

ד. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה שיש בה יסוד של אלימות או ניסיון לעבור עבירה כזו, למעט איומים.

 

ה. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת איומים.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

צו כללי למוצגים.

 

התיקים סגורים.

 

 

ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"א, 04 יולי 2021, במעמד הצדדים.