ת"פ 51764/12/14 – מדינת ישראל נגד ה,איברהים איברהים (עציר) – עניינו הסתיים,מחמוד סלהב
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 51764-12-14 מדינת ישראל נ' איברהים(עציר) ואח'
תיק חיצוני: 5031/14 |
1
בפני |
כבוד השופטת דנה כהן-לקח
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
הנאשמים |
1. איברהים איברהים (עציר) - עניינו הסתיים 2. מחמוד סלהב (עציר)
|
|
החלטה לעניין נאשם 2 |
1. לפניי בקשת המדינה לחילוט ההפקדה הכספית בסך 8,000 ₪ וההתחייבות העצמית בסך 5,000 ₪ שהופקדו בתיק המעצר עקב הפרת תנאי שחרור. יוער כי המדינה הודיעה כי אינה עותרת לחילוט ערבות צד ג' שהמציאה אמו של הנאשם כמפקחת. עוד יוער כי בקשה זו הוגשה עוד בטרם הרשעתו של הנאשם בדין בהליך שבכותרת, אולם בפרוטוקול דיון מיום 8.7.2015 הוסכם בין הצדדים כי הבקשה האמורה תיוותר תלויה ועומדת עד שיתבהרו הדברים בתיק האחר שהיה תלוי ועומד אותה עת כנגד הנאשם והתברר לפני כב' סגנית הנשיא, השופטת מאק-קלמנוביץ' - ת"פ 44172-06-15.
2
2. אין מחלוקת בטיעונים שנשמעו לפניי כי הנאשם הפר תנאי מעצר בית מלא בהם היה אמור לשהות בבית אמו. ההפרה באה לידי ביטוי לא רק בכך שיצא ממעצר הבית המלא אלא גם בכך שבמסגרת הפרת תנאי השחרור המגבילים, ביצע עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים בשירותי הסעות וסיוע להסעה כאמור. הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירות אלה ביום 22.11.2015 לפני כב' סגנית הנשיא, מאק-קלמנוביץ'. מעיון בעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם באותו תיק, עולה בבירור כי התאריכים בהם הודה הנאשם כי ביצע את העבירות (26.4.2015 ו- 11.5.2015), הם תאריכים בהם היה אמור הנאשם לשהות במעצר בית מלא. אוסיף ואומר כי בדיקת הליך המ"ת מעלה כי בקשה לעיון חוזר של הנאשם ליציאה לעבודה נדחתה על ידי כב' השופטת סקפה-שפירא ביום 15.4.2015 ועל אותה החלטה לא הוגש ערר. יוצא שכ- 10 ימים לאחר שהבקשה לעיון חוזר מטעם הנאשם נדחתה, הוא הפר את תנאי מעצר הבית המלא וביצע את אחת העבירות בהן הורשע בתיק האמור.
3. פסיקתו של בית המשפט העליון עמדה בהרחבה על תכליות החילוט של פיקדון כספי בעקבות הפרת תנאי שחרור ממעצר ועל אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בעניין. בין היתר נקבע כי השאלה האם לחלט את הכסף ובאיזה היקף תלויה במהות האישומים, בטיב ההפרה, בשאלה האם נלוו לעצם ההפרה עבירות נוספות וכן גובה הערובה שנקבעה (ראו: ע"פ 6978/09 מטודי נ' מדינת ישראל (2.3.2010)).
4. הן ההפקדה הכספית והן ההתחייבות העצמית עליה חתם הנאשם נועדו להבטיח את תנאי שחרורו ממעצר ולהרתיע אותו באופן אישי מפני הפרת תנאי השחרור. דא עקא, הנאשם הפר באורח מהותי את תנאי שחרורו ממעצר. אין עסקינן בהפרה טכנית. אף אין עסקינן בהפרה חד פעמית. מדובר בשתי הפרות שבמהלכן ביצע הנאשם עבירות חדשות, שונות מאלה שנדונו לפניי. בנסיבות אלה אני סבורה כי הנאשם הפר ברגל גסה את האמון שניתן בו תוך זלזול בשלטון החוק. נוכח עוצמת ההפרה של תנאי השחרור ממעצר וטיבה וכן נוכח החזרתיות שבה, אני רואה לחלט את מלוא ההפקדה הכספית בסך 8,000 ₪ שהפקיד הנאשם.
בכל הנוגע להתחייבות הכספית בסך 5,000 ₪ - נוכח המצב הכלכלי הקשה של משפחת הנאשם והעובדה כי נגזר עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית וכן נוכח חילוט מלוא ההפקדה הכספית, אני רואה לבוא לקראת הנאשם ולהימנע מהפעלתה של ההתחייבות הכספית.
5. אשר על כן ונוכח הטעמים שפורטו, אני מורה על חילוט ההפקדה בסך 8,000 ₪ במלואה (ללא הפעלת ההתחייבות העצמית).
המזכירות תפעל ליישום ההחלטה באמצעות הגזברות.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ו, 30 נובמבר 2015, במעמד הצדדים.
