1.      ביום 24.6.2019 הגישה המאשימה נגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירות לפי חוק עובדים זרים. על פי האישום הנאשמת העסיקה 34 עובדים זרים ללא היתר ומבלי שהסדירה לחלקם ביטוח רפואי והנאשם כבעלים ומנהל שלה לא עשה ככל שביכולתו למנוע את העבירה שביצעה הנאשמת.

2.      ביום 27.4.2023 לאחר שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר לפיו הנאשמים יורשעו רק בהעסקת ארבעה עובדים זרים ללא היתר. הרשעתי את הנאשמת בכך שהעסיקו שלושה שעובדים זרים ביום 10.1.2017 באתר המפורט בסעיף א' לכתב האישום. הנאשמת העסיקה את העובדים המפורטים בסעיף 5(16), 5(18),5(20) בכתב האישום וכן העסיקו עובד אחד שלא כדין ביום 3.3.2016, העובד המפורט בסעיף 16(1) בכתב האישום.

3.      הרשעתי את הנאשמת בהעסקה שלא כדין - סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א 1991; העסקה ללא היתר - סעיף 2(א)(2)+ סעיף 1 ג' לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991; והעסקה ללא ביטוח רפואי, סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991.

כמו כן הרשעתי את הנאשם באחריות נושא משרה- סעיף 5+ 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991.

4.      לאחר הכרעת הדין הפניתי את הנאשם לתסקיר שירות מבחן לאור טענת הסניגור לקשר של פגיעה ממשית אפשרית כתוצאה מהרשעה. קבעתי ששירות המבחן יתייחס לבקשה הסניגור לביטול ההרשעה.

5.      ביום 21.12.2023 כתבה קצינת שירות המבחן למבוגרים:

"פנחס, בן 63, גרוש, אב ל-3 ילדים. פנחס בעל השכלה של 12 שנות לימוד ושירות צבאי מלא. מזה כ-15 שנה משמש כמנכ"ל של חברה בתחום בניה. מסר כי סובל מXXX ומטופל תרופתית כנדרש.

מתוך האבחון עלה כי מדובר באדם מתפקד, אשר ביצוע העבירה איננו מאפיין את התנהלותו בדרך כלל ואת מהלך חייו.

מעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי פנחס נעדר הרשעות קודמות וכי תלוי ועומד כנגד מב"ד מיום 20.7.21 בגין ביצוע העבירה של קשירת קשר לעשות פשע. בתיק זה לא הוגש כתב אישום.

פנחס מקבל אחריות לביצוע העבירה הנדונה ומכיר בתוצאות מעשיו ולבעייתיות שבאה לידי ביטוי בביצוע העבירה. כמו כן תיאר כי נקט בפעולות ושינה נהלי עבודה בכדי שאירועים מסוג זה לא ישנו. בנוסף, ביטא נכונות לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור.

לאור המתואר, אנו סבורים כי עונש של ביצוע של"צ עשוי להוות עבורו חלופת ענישה חינוכית ושיקומית אותה יוכל לבצע למען אוכלוסייה נזקקת. אנו מעריכים כי באמצעות תרומה לחברה ופיצוי על הפגיעה שהסב, יהיה בכך בכדי להקטין סיכון להישנות ביצוע עבירות. לפיכך מוצע בזאת תוכנית של"צ בהיקף של 100 שעות, במסגרת אולם ספורט "אבני חושן" בראשון לציון בתפקידים שונים בהתאם לצרכי המקום. הפיקח על ביצוע הצו יעשה על ידי שירותנו.

לעניין נושא ההרשעה, ממכתב שהציג מטעם עו"ד מתחום דיני התאגידים עולה כי להערכתו הרשעה באחת מהעבירות המנויות בחוק עובדים זרים, תשפיע באופן ישיר על רישיון הקבלן שלו, עד כדי ביטולו וזאת בהתאם לתקנות רישום הקבלנים. לאור האמור וכן לאור האחריות שקיבל על מעשיו והיותו נעדר עבר פלילי, נמליץ לשקול בחיוב סיים את ההליך המשפטי הנוכחי מבלי להרשיע בדין.

במידה והמלצתנו תתקבל על ידי כבודו, נשוב ונדווח עם סיום ביצוע השל"צ.

6.      לאחר קבלת התסקיר ביקש הסניגור לאמץ את ההמלצות ולהטיל על הנאשם של"ץ בהיקף של 100 שעות. ב"כ המאשימה ביקש שלא לקבל את המלצת שירות המבחן מאחר שלטענתו המקרה אינו נמנה עם אותם המקרים המיוחדים והחריגים ביותר שבהם יש לסטות מן הכלל שקובע שמי שנמצא אשם יורשע בעבירות שיוחסו לו. ב"כ המאשימה הוסיף שאין בטענות שהביא ב"כ הנאשם בפני קצין המבחן כדי לבטל את ההרשעה. הנאשם לא הצביע על פגיעה קונקרטית שעלולה להיגרם לו והאזכור היחיד בתסקיר שההרשעה תשפיע באופן ישיר על רישיון הקבלן שלו לפי תקנות רישום הקבלנים, אינו נכון לאור התקנות שקובעות שרק אם הורשע קבלן יותר מפעם אחת בתחום התכנון והבנייה ייפגע סיווגו כקבלן.

7.      ביום 26.2.2024 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם קנס בטווח שבין 20,000 ₪ לבין 50,000 ₪ וביקש לגזור על הנאשם קנס בשיעור של 40,000 ₪ נוסף על התחייבות להימנע מביצוע העבירה למשך שלוש שנים.

הסניגור חזר על בקשתו לאמץ את המלצת שירות המבחן, הוא התייחס לכך שמדובר בתיק בו תוקן כתב האישום לאחר שמיעת ראיות לארבעה עובדים בלבד. הסניגור הפנה לכך שהנאשמת שילמה את הקנס שהטלתי בתשלום אחד אף על פי שאפשרתי לפרוס אותו לתשלומים וצירף מסמכים המלמדים על תרומות של הנאשמת. הסניגור טען שמדובר באירוע אחד שיש לקבוע לגביו מתחם ענישה אחד. מדובר בארבעה עובדים שהועסקו לתקופה קצרה ביותר כאשר הנאשם לא יכול היה לדעת שהם נמצאים באתר מאחר שהוא לא היה באתר ולא נתן הוראות לעובדים (עמ' 6 שורות 13-11 לפרוטוקול המוקלט). הוסיף הסניגור שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי, מדובר בחומרת עבירה קלה שנעברה בשנת 2017 ובשנת 2016, המאשימה לא טענה שהעובדים נפגעו, אין מדובר בעבירה שמשקפת דפוס של התנהגות כרונית, הנאשם נטל אחריות לביצועה של העבירה והוא מתחרט עליה.

הסניגור צירף מסמך מעו"ד אסף אדרי מיום 26.2.2024 בו כתב:

"לכבוד

אל. פי. סי מרום מערכות וניהול בע"מ

ו - מר פנחס לויבצקי

א.ג.נ.

הנדון: חוות דעת בענין ת.פ. 50389-06-19

בהמשך לפנייתכם אליי לצורך מתן חוות דעת בעניין התיק שבנדון, הריני להודיעכם כי במידה ותורשעו ביחד ו/ או לחוד באחת מהעבירות המנויות בחוק עובדים זרים, הדבר ישפיע באופן ישיר על רישיון הבלן שלכם עד כדי ביטולו וזאת בהתאם לתקנות רישום הקבלנים.

                                                                                                בכבוד רב,

                                                                                                אסף אדרי, עו"ד".

כמו כן הסניגור צירף פסיקה שעוסקת באי הרשעה של הסעה והעסקת שוהים בלתי חוקיים וביקש להקיש מאותה פסיקה לעניינינו.

דיון והכרעה

8.      הכלל הוא שמי שהובא לדין ונמצא אשם יורשע בעבירות שיוחסו לו (ע"פ 2153/96 מדינת ישראל נ' שמש פ"ד נ"ד (3) 682(1996). הפסיקה קבעה שביטול הרשעה או הימנעות מהרשעה של נאשם שביצע את העבירה יהווה חריג, חריג שיופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד. הפסיקה קבעה שני תנאים שמצטברים שבהתקיימותם ניתן יהיה לשקול ביטול או הימנעות מהרשעה: כאשר הרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם וכאשר סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 342-341, 337). תסקיר המבחן לא קבע שהרשעת הנאשם תיפגע פגיעה חמורה בשיקומו אלא קצינת המבחן כתבה שממכתב שהציג הנאשם מטעם עו"ד מתחום דיני התאגידים עולה שלהערכתו הרשעה באחת מהעבירות המנויות בחוק עובדים זרים, תשפיע באופן ישיר על רישיון הקבלן שלו עד כדי ביטולו.

9.      הטענה המרכזית שטען הנאשם היא שהרשעה יכולה לפגוע בעיסוקו כנושא משרה בחברה קבלנית והפנה לתקנות רישום קבלנים. כמו כן טען הנאשם שמדובר בעבירה שנעברה לפני מספר שנים. לטענתו הוא עומד בתנאים לביטול ההרשעה ויש להביא בחשבון שהמאשימה חזרה בה מחלק מכתב האישום לאחר שמיעת הראיות.

10.  כעולה מכתב האישום בו הודה הנאשם, מדובר בהעסקת שלושה עובדים ביום 10.1.2017 מבלי שהיה להם היתר לעבוד אצל הנאשמת ועובד אחד ביום 3.3.2016. שירות המבחן מסייע בידו של בית הדין לאסוף מידע על הנאשם והוא מהווה כלי עזר לבית הדין (בש"פ 267/11 מדינת ישראל נ' ברמוחה, נבו 13.1.2011). שירות המבחן לא הצביע על נזק קונקרטי שייגרם לנאשם והפנה להפניה כללית למכתבו של עו"ד אדרי שאינה מלמדת כלל על שלילת רישיון הקבלן ואין הפניה לסעיף חוק שקובע זאת. הנאשם לא הצביע על נסיבות יוצאות דופן המצדיקות ביטול ההרשעה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין שבמרבית המקרים מבצעי עבירות לפי חוק עובדים זרים הם אנשים נורמטיביים ובכל זאת ביטול הרשעה יחטיא את מטרת החקיקה, יפגע בהרתעה ותוצאתו אי שיוון בענישה (ע"פ (ארצי) 33112-09-15 מדינת ישראל - זלקינד נבו 5.7.2017). פסקי הדין אליהם הפנה הסניגור אינם עוסקים בחוק עובדים זרים. הפסיקה בקשר לחוק עובדים זרים של בית הדין הארצי לעבודה היא שיש להרשיע, ורק בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות בענייננו, ניתן לבטל את ההרשעה ראו ע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל - חדוות הורים בע"מ (נבו 8.2.2014).

11.  הנאשם אינו עומד בתנאים שקבע בית המשפט העליון בהלכת כתב, הוא לא הוכיח נזק קונקרטי מוחשי ולא מתקיימים תנאים לביטול ההרשעה. על כן אני מתיר אפוא את ההרשעה מיום 1.5.2023 בעינה.

12.  אשר לרמת הענישה, מדובר באירוע אחד של העסקת ארבעה עובדים לתקופה קצרה. הצדדים הסכימו ואימצתי את ההסכמה לגזור על הנאשמת קנס בשיעור 48,000 ₪. מתחם הענישה הראוי בגין אחריות נושא משרה להעסקת ארבעת העובדים הוא בין 20,000 ₪ לבין 50,000 ₪. בעניינו הספציפי של הנאשם יש לקחת בחשבון שהנאשם נעדר עבר פלילי, הרשעתו היא על בסיס הודאתו לאחר שהסניגור הצליח לשכנע את התביעה לקשים הראייתיים. מדובר בעבירות שנעברו בשנת 2017 ובשנת 2016. לצד זאת יש להביא בחשבון שמדובר בהרשעה של נושא משרה של תאגיד שמעסיק עובדים זרים והעבירה נעברה תוך כדי משלח ידם של הנאשמים. בנסיבות הייחודיות של הנאשם החלטתי להסתפק בקנס בתחתית מתחם הענישה בשיעור של 20,000 ₪ בלבד ובהתחייבות של הנאשם להימנע מביצוע העבירה למשך שלוש שנים (הנאשם התחייב במעמד הדיון ביום 26.2.2024).

13.  אני גזור אפוא על הנאשם קנס בשיעור של 20,000 ₪. הנאשם רשאי לשלם את הקנס בחמישה תשלומים שווים של 4,000 ₪ כל אחד החל ביום 1.6.2024 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא יפרע במועד תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי בתוספת ריבית והצמדה.

14.  הנאשם מופנה להוראות הכלליות הבאות:

א.    אם מועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליו להקדים את התשלום כדי להימנע מקנסות ומריבית פיגורים.

ב.      החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, על פי המועדים והתשלומים שקבעתי.

ג.       ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ד.      מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

15.  זכות ערעור כדין.

16.  לבקשת הצדדים גזר הדין ישלח אליהם באמצעות נט המשפט.

ניתן היום, כ' אדר א' תשפ"ד, 29 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.