לאחר עיון עולה, שהנכס פונה לאחר הגשת התביעה ונותר לדון בפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד. הנתבעים העלו טענות שונות בנושא ביום 5.3.24 וכן ביום 20.3.24 והתובעים הגיבו.

עולה תמונה לפיה, הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 5.3.24 חרף פינוי הדירה בסוף חודש 2/24 והחזרת החזקה בדירות לנציג התובעים, מר משה כהן. הנתבעים טענו להסכמות ומתן הנחה בדמי השכירות לאור השפעת המלחמה. טענותיהם של הנתבעים לא נתמכו בתצהיר ערוך כדין. הנתבעים לא טענו ולא הוכיחו כי התובעים ויתרו או על פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד והנטל בנושא זה מוטל עליהם.

עולה מהתיק, שביום 25.2.24 הוגש יפוי כח מטעם ב"כ הנתבעים לתיק. הנתבעים טענו, שהם פנו לנציג התובעים ישירות והגיעו איתו להסדר. למיטב עיוני, אין טענה בדבר פניה לב"כ התובעים או עדכונו לגבי המגעים/ההסדרים בזמן אמת. לכן אין הנתבעים יכולים לבוא בטרוניה לכך שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 5.3.24.

יש לברך על ההסכמה אליה הגיעו הצדדים לסיום המחלוקת בעניין פינוי הנכס. בתיק עולה תמונה של מסלול עוקף ב"כ התובעים, שאמנם הצליח להביא לפינוי, אך אין בו, כאמור לעיל, כדי לייתר את הצורך לדון בהוצאות ושכ"ט עו"ד, אלא אם הנתבעים יוכיחו כי התובעים ויתרו. הנטל בנושא מוטל על הנתבעים והם לא הרימו אותו.

במכלול הנסיבות, ביהמ"ש אינו מוצא לתת פסק דין בהעדר הגנה לפינוי כפי שהתבקש שכן הנכס כבר פונה. משלא הוגש עד למועד מתן החלטה זו כתב הגנה כדין הנתמך בתצהיר לפי תקנה 79(א)(1) לתקסד"א - 2018 לא מצאתי מקום לדון בטענות החוזיות מיום 20.3.24 שגם הן לא נתמכו בתצהיר. הנתבעים מיוצגים, היה בידם להגיש כתב הגנה אך הם בחרו שלא לעשות כן מהטעם שהם מעוניינים להימנע מהתדיינות משפטית מתישה (סעיף 11 מיום 20.3.24).

הנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים: אגרת פתיחת תיק בסך של 729 ₪; שכ"ט עו"ד בסך של 5,050 ₪. לסכומי יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ביום 22.1.24. לא מצאתי ראיות ליתר ההוצאות הנטענות ולכן לא נפסקו רכיבים נוספים. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ו אדר ב' תשפ"ד, 25 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.