בעניין:            מדינת ישראל - שלוחת תביעות כפר-סבא                המאשימה

                        ע"י ב"כ עו"ד חן שפירא

                        נ ג ד

                        אריק לוי                                                                     הנאשם

                        ע"י ב"כ עו"ד עמי מלול

גזר דין

כתב האישום המתוקן; הודאת הנאשם; ההסדר הדיוני

1.         הנאשם, יליד 1973, הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר דיוני שהושג לאחר הליך גישור שהתנהל לפניי, בעבירות של תקיפה סתם, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ואיומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 31.12.19 בשעה 12:00 הגיע הנאשם לחנות "סיני צבעים" בכפר קאסם, על מנת להסדיר חוב של בעל החנות כלפיו בסך 3,230 ₪. באותן הנסיבות, ניגש לעובד החנות, פראס אלעוידאת (להלן - המתלונן), אמר לו שהתנהגותו של בעל החנות אינה הוגנת, לקח מסור חשמלי בשווי 2,200 ₪ ו-6 נורות לד בשווי של כ-300 ₪ והניח ברכבו, והמתלונן הסכים לכך.

בהמשך, חזר הנאשם לחנות, לקח מסור חשמלי נוסף שעלה על גובה החוב וביקש לעזוב את המקום. המתלונן בתגובה ניגש אליו, תפס את המסור ואמר לנאשם: "תצא החוצה, כבר לקחת את הכסף שלך". הנאשם בתגובה עיקם את ידו הימנית של המתלונן, שלף אקדח אשר החזיק ברשיון, דרך את האקדח, והפנה אותו בתנועה מאיימת כלפי המתלונן.

2.         במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שהנאשם יישלח לשרות המבחן על מנת שיוגש תסקיר בעניינו. לא היתה הסכמה לעונש וכל צד טען כראות עיניו.

תסקיר שרות המבחן

3.         מתסקיר שרות המבחן מיום 7.7.22 עולה שהנאשם כבן 49, רווק, עובד מזה כ-3 שנים כיועץ משכנתאות עצמאי ומורה מחליף בבית ספר יסודי. שירת בצבא כלוחם ולאחר מכן כשנתיים נוספות בקבע בתפקיד פיקודי. ממכתבי ההמלצה עולה שהוא תואר כלוחם ערכי, אחראי ומסור. הנאשם נעדר הרשעות קודמות ולא תלויים נגדו תיקים נוספים. בהתייחסו לעבירות סיפר שהמתלונן אפשר לו לקחת סחורה מהחנות בגובה החוב, אך משנטל מוצרים מעבר לגובה החוב, החל לדחוף אותו ולהתנהל כלפיו באופן תוקפני ומאיים. הנאשם מסר שחשש שהמתלונן יפגע בו במידה וייקח לידיו את המסור החשמלי, ולכן שלף את אקדחו בכדי להרתיעו ולהרחיקו, תוך ששלל כוונה לעשות בו שימוש. הנאשם הבין שהתנהל באופן שגוי והביע חרטה על התנהגותו.

שרות המבחן התרשם שבאירוע העבירה התקשה הנאשם לפתור את הקונפליקט המתמשך בכוחות עצמו והתקשה לבקש סיוע, התנהל באופן נוקשה ומתריס אשר הוביל לעימות ולהתנהגות מאיימת. יחד עם זאת, שרות המבחן לא התרשם מהיות הנאשם בעל דפוסים עבריינים או אלימים מושרשים. כמו כן, נאמר שהנאשם יוכל להיתרם מהליך טיפולי אשר יסייע לו להעמיק במניעים שהובילו אותו לביצוע העבירה.

לאחר שקלול גורמי סיכון וסיכוי לשיקום הגיע שרות המבחן למסקנה כי קיים סיכוי נמוך להישנות עבירות בעתיד וכי ענישה קונקרטית וחינוכית לצד הליך טיפולי תפחית את הסיכון. לאור האמור, המליץ שרות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה ולחייבו בצו של"צ בהיקף של 150 שעות, לצד מאסר על תנאי.

טיעוני ב"כ הצדדים

4.         ב"כ המאשימה הפנתה לערכים החברתיים המוגנים בעבירות וטענה שמידת הפגיעה בהם גבוהה. לדבריה, יש לקחת בחשבון את הודאתו של הנאשם במסגרת הליך גישור, נטילת האחריות, החסכון בזמן שיפוטי והעובדה שהנאשם נעדר הרשעות קודמות. יחד עם זאת, הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות וחומרתן, ובעיקר לעובדה שהנאשם שלף את האקדח, דרך אותו וכיוון אותו לעבר המתלונן, תוך שהוא מפר את האמון שניתן בו עם קבלת הרשיון להחזקת נשק. לדברי התובעת לא עולה מהעובדות המוסכמות שבכתב האישום המתוקן שהנאשם היה בסכנת חיים או שעומד לו הסייג של הגנה עצמית, שכן הנאשם יכול היה פשוט לעזוב את המסור וללכת מן המקום. עוד טענה שפוטנציאל הנזק - לו חלילה היה נפלט כדור מהאקדח - הוא עצום. התובעת טענה שאמנם שרות המבחן ציין שעולה נזקקות טיפולית, אך הנאשם טרם השתלב בטיפול. לפיכך טענה התובעת שהמלצת שרות המבחן להטלת צו של"צ אינה מתכתבת עם חומרת העבירות ועם האינטרס הציבורי. ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות לבין 14 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים. את עונשו של הנאשם ביקשה למקם בשליש התחתון של המתחם לו עתרה. התובעת הפנתה לפסיקה.

5.         ב"כ הנאשם טען שמעשה התקיפה והאיום באקדח מצד הנאשם לא בא בחלל ריק, אלא שקדם לכך חוב של בעל החנות כלפיו והמתלונן הרשה לו לקחת מוצרים בגובה החוב. הנאשם שלף את האקדח אגב עימות שהתרחש בינו לבין המתלונן, כפי שאמר לקצינת המבחן, על מנת להגן על עצמו. לאחר שלובנו עם הנאשם פרטי המעשה, והוסבר לו הפסול שבמעשיו, הבין ששגה, התחרט ונטל אחריות. לדברי הסניגור דריכת האקדח היא פועל יוצא של שליפתו, וזאת על פי תרגולת קבועה שמוכרת לנאשם עוד מימי הצבא. בסוף האירוע הנאשם יצא מן העסק ושוב לא חזר אליו. ב"כ הנאשם הפנה להיבטים החיוביים העולים מתסקיר שרות המבחן והדגיש היותו של הנאשם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, אשר הודה בהזדמנות הראשונה. לפיכך, עתר הסניגור לאמץ את המלצות שרות המבחן.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה.

6.         הנאשם בדברו האחרון טען שהוא מחזיק בנשק ברישיון מגיל 18 ומעולם לא שלף אותו או עשה בו שימוש. הוא הפנה לאירוע קודם בו היה מעורב, כששימש כפקח ברשות שמורות הטבע והגנים, אז הותקף על ידי חמישה אנשים בשמורת עין גדי, ביקש מהם לעזוב את המקום וחילץ עצמו מבלי לשלוף את הנשק או לעשות בו שימוש. לשאלה מה ההבדל בין האירוע המתואר על ידו לאירוע מושא כתב האישום טען שגם שם היה לבד, אך המקום היה פתוח. לדבריו, המתלונן כאן הוא אדם גדול מימדים, אדם ש"עובד עם הידיים", הוא חש מצוקה, "אולי נכון שלא התנהגתי בסדר, אבל אני באמת הגנתי על עצמי" (עמ' 8, ש' 24). לדברי הנאשם, הוא חשש שהמתלונן יחטוף לו את הנשק ויאיים עליו. הנאשם הכחיש שאיים על המתלונן, "אני לא איימתי על המתלונן" (עמ' 8, ש' 31).

דיון והכרעה

7.         במעשיו, פגע הנאשם בערכים חברתיים מוגנים, ובהם, שמירה על שלומו ובטחונו של הציבור והמתלונן בפרט; שמירה על שלוות חייו של המתלונן; ומניעת סיכון הנובע משימוש פזיז בנשק.

בחינת נסיבות ביצוע העבירה מלמד שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים היתה בינונית. הנאשם הוא זה שבחר לקחת מהחנות מסור חשמלי נוסף, שעלה על גובה החוב, ולמתלונן עמדה הזכות לנסות ולמנוע מהנאשם לקחת את אותו מסור; המתלונן, למעשה, לא תקף את הנאשם, אלא תפס את המסור וביקש ממנו לצאת מהחנות, שכן קיבל מוצרים בגובה החוב הכספי; היה זה הנאשם שהסלים את האירוע ותקף את המתלונן בכך שעיקם את ידו; הנאשם לא הסתפק בתקיפת המתלונן, הוסיף ושלף את האקדח, שלא לצורך ומבלי שנשקפה לחייו סכנה אמיתית, דרך את נשקו והפנה אותו בתנועה מאיימת לעבר המתלונן. צודקת התובעת כשטענה שבכל אחד משלבי האירוע יכול היה הנאשם להפסיק את האירוע, תוך הנחת המסור החשמלי ועזיבת המקום. כמובן, שיש לקחת בחשבון את פוטנציאל הנזק הקטלני שיכול היה להיגרם לו חלילה היה נפלט כדור מאקדחו של הנאשם. נקל, איפוא, לשער את הלחץ והחרדה בהם היה נתון המתלונן כאשר הופנה לעברו אקדח שלוף ודרוך.

בנסיבות אלה, מדובר יותר באיבוד עשתונות ובחוסר שליטה בכעסים, יותר מאשר הפעלת שיקול דעת שגוי.

לקולא, יצוין, שהנאשם לא הסלים את האירוע מעבר לדריכת הנשק וכיוונו לעבר המתלונן, התעשת לבסוף ובחר לעזוב את המקום. הוא אף לא שב לחנות ולא יצר אינטראקציה נוספת עם בעל החנות או עם המתלונן.

8.         מנעד הענישה בעבירת איומים אשר מבוצעת על ידי שליפת אקדח המוחזק ברשיון והפנייתו לעבר אחר רחב, כאשר הפסיקה רואה בחומרה נקיטה באקט שכזה וקוראת להחמיר בעונשם של המבצעים, כדי הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל או בעבודות שרות -

רע"פ 106/08 מולטו צקול נ' מדינת ישראל (13.1.08) - הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים ומעשה פזיזות ורשלנות. על פי העובדות, על רקע ריב שהתפתח בין הנאשם לבין נהג מונית, שלף אקדח, דרך אותו וכיוונו לראשו של הנהג. בית משפט השלום גזר עליו, בין היתר, 10 חודשי מאסר. במסגרת ערעור שהוגש על גזר הדין הפחית בית המשפט המחוזי (ברוב דעות) את עונש המאסר ל-8 חודשי מאסר. בקשת רשות ערעור שהושגה לבית המשפט העליון נדחתה.

ע"פ (מחוזי מרכז) 8153-12-21 אורן תמיר נ' מדינת ישראל (22.5.22) - הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת איומים, בכך שבעקבות דין ודברים עם המתלוננת - אשר חצתה כביש במעבר חציה באופן לא זהיר - ועם בעלה - אשר ישב אותה עת ברכב ממנו ירדה - הוציא הנאשם אקדח אותו נשא ברשיון וכיוון אותו מתוך רכבו לעבר המתלונן ובנו שישבו ברכב הסמוך. על הנאשם נגזרו חודשיים מאסר בעבודות שרות, וזאת נוכח מחדלי חקירה שנפלו בתיק. ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי התקבל, תוך מתן משקל גבוה יותר למחדלי החקירה.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 55202-12-15 עפר יעקב קשת נ' מדינת ישראל (8.3.16) - הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים, בכך שהגיע לאתר בניה כמוביל בטון, ומשהתקרב לעברו פועל אשר הנאשם סבר כי הוא מגיע לתקוף אותו, שלף הנאשם אקדח אותו החזיק ברשיון וכיוון אותו אל מול המתלונן. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות ל-14 חודשי מאסר. על הנאשם נגזרו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות. ערעור שהגיש נדחה.

ע"פ (מחוזי ת"א) 10354-07-12 מריוס פלץ נ' מדינת ישראל (12.11.12) - הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בשליפת אקדח, דריכתו וכיוונו לעבר המתלונן. בית המשפט דחה בקשת הנאשם לביטול ההרשעה וגזר עליו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות. ערעור שהגיש נדחה.

ת"פ (פ"ת) 12556-01-21 מדינת ישראל נ' יוסי בן סימון (20.7.22) - הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירה של איומים, בכך שלאחר שלא הותרה כניסתו למקום על ידי פקח, הזיז קונוס שהונח על ידי הפקח, הפקח סטר בפניו והנאשם דחף אותו. בהמשך, לאחר שהשליך על הפקח קונוס נוסף, והפקח הוציא מרכבו מגב שמשות והתקרב לנאשם, הוציא הנאשם מרכבו אקדח, אותו נשא ברשיון, דרך אותו וכיוון אותו אל עבר הפקח. בית המשפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.

ת"פ (נתניה) 43585-01-12 מדינת ישראל נ' ולרי קרשב (22.4.13) - הנאשם, כבן 53, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים, בכך שבהיותו בגילופין הגיע לחצר בית ספר בה שיחקו קטינים, שלף אקדח שהחזיק ברשיון ואיים באמצעותו על אחד הקטינים, ואז רדף אחריו. בית המשפט גזר עליו עונש של מאסר על תנאי לצד התחייבות להימנע מעבירה דומה, תוך שהוא דוחה בקשת ההגנה להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין.

ת"פ (שלום ב"ש) 11535-06-10 מדינת ישראל נ' חי כהן (19.1.11) - הנאשם, כבן 43, נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירה של איומים לאחר ששלף אקדח שהוחזק על ידו ברשיון, הכניס לתוכו מחסנית, דרך אותו וכיוונו לעבר המתלונן, על רקע חשדו כי הלה קשור לאדם אחר שחייב לו כסף. בהתחשב בהודאתו, בעברו הפלילי הנקי ובתסקיר החיובי שהוגש בעניינו גזר עליו בית המשפט עונש של מאסר על תנאי לצד התחייבות להימנע מעבירה.

ת"פ (שלום חדרה) 1133/07 מדינת ישראל נ' צביקה מנשירוב (13.7.08) - הורשע הנאשם בעבירת איומים בכך שאיים על המתלונן באמצעות אקדח צעצוע שהצמיד לראשו, ללא כל התגרות מצדו, ועל רקע היותו בגילופין. בגזר הדין הדגיש בית המשפט שאין הבדל בין אקדח ממש לבין אקדח צעצוע מבחינת השפעת האיום והטלת האימה על הקורבן (שאינו יודע כי אין מדובר באקדח אמיתי). יחד עם זאת, בשל הודאתו של הנאשם בעבירה, היותו נעדר עבר פלילי והעובדה כי מאז האירוע הפסיק לצרוך אלכוהול, גזר עליו בית המשפט מאסר על תנאי, פיצוי כספי והתחייבות, לצד פיקוח בצו מבחן למשך שנה.

ת"פ (שלום ת"א) 3322/09 מדינת ישראל נ' אלון כהן (29.9.09) - הנאשם הורשע בעבירת איומים, בכך שאיים על המתלונן באמצעות אקדח שהחזיק ברשיון, על רקע סכסוך חניה. בית המשפט התחשב בכך שמדובר באדם מבוגר, נורמטיבי, ללא עבר פלילי וגזר עליו מאסר על תנאי לצד קנס כספי.

ת"פ (שלום י-ם) 6014/07 מדינת ישראל נ' גריגורי כוגן (18.4.12) - הנאשם, אדם מבוגר נעדר עבר פלילי, הורשע על כך שאיים עם אקדח שלוף על שכנתו, עת יצאה לחצר השכונה עם כלבה כדי לאפשר לו לעשות צרכיו. בית המשפט גזר עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננת.

9.         נוכח הערכים החברתיים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הפסיקה הנוהגת, אני קובע שמתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות ל-14 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

10.       את עונשו של הנאשם מצאתי למקם קרוב לתחתית המתחם. להלן טעמיי:

א.        הנאשם כבן 49, נעדר עבר פלילי.

ב.         הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לאחר שהתקיים לפניי הליך גישור, נטל אחריות וחסך את עדותו של המתלונן וכן חסך זמן שיפוטי יקר.

ג.         תסקיר שרות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם חיובי בעיקרו, כאשר השרות לא התרשם מאדם בעל דפוסים עבריינים או אלימים מושרשים. יחד עם זאת, פטירת אביו בגיל צעיר (שהנאשם בן שנה) נטעה בו תחושה שהוא נעדר גורמי תמיכה והכוונה משמעותיים, באופן אשר פגע בבטחונו העצמי וביכולותיו להיעזר באחר ולכונן מערכות יחסים הדדיות עם סביבתו, כשלאורך השנים הוא מתנהל באורח לא יציב, מתקשה להתמיד בעבודתו ולייצר מסגרת חיים קבועה ומקדמת. שרות המבחן סבור שהנאשם זקוק להליך טיפולי, אך כאמור, זה לא החל.

ד.         הנאשם אמנם הודה בעובדות כתב האישום, אשר הוסכמו על ידי הצדדים במסגרת הליך הגישור, אך נראה שגם בשרות המבחן וגם בדברו האחרון לעונש, התקשה הנאשם לקחת אחריות מלאה על מעשיו והציג עצמו כקורבן של הנסיבות וכמי שפעל מתוך הגנה עצמית.

11.       לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות ובהסכמת הנאשם. הנאשם ירצה את עבודות השרות בשב"ס, מתחם הדרים, בית סוהר הדרים, 5 ימים בשבוע, על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

לתחילת ריצוי העונש יתייצב הנאשם ביום 21.2.23 שעה 08:00, ביחידת עבודות השרות, מפקדת מחוז מרכז רמלה.

מובהר לנאשם כי במידה ולא יישמע להוראות הממונה על עבודות השרות ונהליו, יהא מוסמך הממונה על עבודות השרות להפקיע את עבודות השרות והנאשם יישא את המשך עונשו במאסר ממש.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים.

ג.         פיצוי לנפגע העבירה (ע"ת 2) בסך 1,000 ₪, לתשלום עד ולא יאוחר מיום 15.4.23.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

בשל שהותי בשבתון גזר הדין משומע על ידי סגן הנשיא, כב' השופט עמית פרייז.

ניתן היום, כ"ט טבת תשפ"ג, 22 ינואר 2023, במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד שלומי רותם גרינבוים, הנאשם ובא-כוחו.