1

לפני בקשת הנאשם 3 מיום 6.5.22, שהוגשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. בדיון שנערך ביום 24.5.22 צומצמה הבקשה לקבלת שעות "היציאות והכניסות של המשיב מתאו".

בתגובה מסרה המאשימה, בין היתר, כי לא קיים תיעוד נוסף על פני זה המוצג בזכ"דים מן החקירה אשר נמסרו להגנה. הטענה גובתה במכתב של קצין ניהול האסירים בבימ"ר ירושלים. בעקבות טענות ההגנה בדיון כי אפשר שקיים תיעוד אצל גופים אחרים, הוריתי למאשימה לברר אם קיים תיעוד שכזה. ביום 26.5.22 הצהירה שלא קיים תיעוד.

עיינתי בתגובת ההגנה (שלעת הזו טרם נקלטה בתיק אך מופיעה בסטטוס "הגשות שטרם טופלו"). איני מוצא בה נימוק כיצד ניתן להורות על העברת חומר שהוצהר כי אינו קיים. ספקות ההגנה אודות אמיתות ההצהרה הם ספקולטיביים, ונשענים על מידע מהליך משפטי אחר (אפשר מכלי שני), שלא הוצג בפניי. עוד איני רואה פסול במסירת ההצהרה הנזכרת לעיל בידי ב"כ המאשימה, המייצג את המדינה.

2

לבסוף, אף אם המידע המבוקש היה קיים הרי שההגנה לא עמדה בנטל ראשוני של המחשת רלבנטיות המידע, וזאת בשים לב לתשובתה לאישום שלא כללה טענות לגבי חקירת הנאשם (פ/20 מיום 11.1.22 והשלמה מיום 10.3.22), ולנוסח שהוצג בגוף הבקשה לפי סעיף 108 לפיו המבקש "יבקש להעלות, בין היתר, טענות בקשר לנסיבות חקירתו במתקני הכליאה בהם היה מוחזק". נוסח כללי זה לא בואר בהמשך (הגם שההליך קבוע להוכחות בעוד ימים ספורים), ובכלל זה לא הוסבר טיב הטענות או מדוע לא די לצרכיהן בחומר הקיים לרבות הרישומים בזכ"דים. כידוע, לצורך הצלחת הבקשה לא די בהצגת "אפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין" (בש"פ 6717/12 מדינת ישראל נ' אהרון (18.12.12)‏‏).

לכן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשפ"ב, 27 מאי 2022, בהעדר הצדדים.