1

עניינו של הערעור בצו הריסה מנהלי שהוצא ביום 3.5.20 בגין בניית סככה בשטח 33 מ"ר ומכאן גם הבקשה לעיכוב ביצוע אשר הוגשה עם הערעור.

ביום 9.6.20 ובהסכמת הצדדים אושר צו ההריסה לביצוע החל מיום 8.8.20.באותו מעמד ביקש המערער להתאים את הבניה לאמור בתקנות הפטור.

ביום 23.9.20 נענה בית משפט קמא לבקשת המשיבה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה המנהלי משהוברר כי המערער אינו מבצע ההתאמות לתקנות הפטור כפי שיובהר להלן.

ביום 4.2.21 פנה המערער לבית משפט קמא וביקש לבטל צו ההריסה המנהלי כיוון שביצע ,לטענתו, ההתאמות המבוקשות.

בית משפט קמא הורה למשיבה לברר טענות המערער, מפקחים מטעם המשיבה ביקרו במקום ולאחר קבלת תשובת המשיבה דחה בית משפט קמא את בקשת המערער תוך חיובו בהוצאות.

2

המשיבה טוענת בתמצית כי גובה הסככה עולה על גובה תקרת חדר המדרגות וכי על הקונסטרוקציה להיות צמודה ליציאה מחדר המדרגות. המערער טען מנגד כי מילא אחר המוטל עליו וביצע ההתאמות כנדרש בתקנות הפטור.

בית משפט קמא הורה למשיבה לבצע שוב ביקורת חוזרת.

ביום 26.5.21 בוצעה ביקורת נוספת אשר העלתה כי " קיימת פרגולה על גג המבנה בגובה מעל (הדגשה שלי-צ.ק) חדר יציאה לגג הקיים".

על יסוד כל האמור לעיל דחה בית משפט קמא ביום 27.5.21 את בקשת המערער תוך חיובו בהוצאות עקב הביקורים החוזרים ונשנים של המפקחים במקום הבנייה.

מכאן הערעור והבקשה אשר בפניי.

בהחלטה מיום 21.7.21 הודעתי למערער כי אין ערכאת הערעור נדרשת לממצאים שבעובדה ואין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לבקר במקום ולראות נכוחה את הדברים.

למשיבה עומדת חזקת התקינות המנהלית ואינני מעלה על דעתי כי נציגיה מכזבים במצח נחושה לבית המשפט.

בית משפט קמא נהג במערער באורך רוח מופלג שעה שהורה למשיבה לבדוק שוב ושוב את טענות המערער.

אחר כל אלה אני רואה לדחות הערעור אף ללא קיום דיון, זאת על מנת להימנע מחיוב המערער בהוצאות.

כפועל יוצא הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזאת.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

3

ניתן היום, י"ט אב תשפ"א, 28 יולי 2021, בהעדר הצדדים.