ת"פ 44278/10/19 – מדינת ישראל,ע"י ב"כ מתביעות י-ם – משטרת ישראל נגד ח.כ
ת"פ 44278-10-19 מדינת ישראל נ' כ'
בפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא
בעניין: המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ מתביעות י-ם - משטרת ישראל
נגד
הנאשם
ח.כ
ע"י ב"כ עו"ד יקבה קאסה
גזר דין
1) הנאשם הורשע ביום 31.1.2022, לאחר שמיעת עדויות בהליך, בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
2) לפי האישום וכפי שהוכח במשפט, הנאשם והמתלוננת, עת היו זוג נשוי והתגוררו יחד בדירתם, ביום 2.11.2018 פרץ ויכוח ביניהם על רקע טענת הנאשם לפיה המתלוננת טרם סיימה לארגן את בתם לגן. בתוך כך, זרק הנאשם קופסת אוכל על אפּה של המתלוננת דבר שהותיר סימן אדום על האף.
3) ביום 8.5.2022 טענו הצדדים לעונש. בתום אותו דיון הוריתי על הזמנת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר. חוות דעת התקבלה ביום 7.7.2022 ולפיה הנאשם מתאים לעבודות שירות במגבלות זאת מסיבות בריאותיות. ביום 20.7.2022 שמעתי את דברי הנאשם עצמו.
עיקרי טענות הצדדים
4) המאשימה טוענת בין היתר, כי בעבירות אלימות המבוצעות בתוך המשפחה יש לנקוט גישה מחמירה על מנת להעביר את המסר בדבר הפסול והאיסור שבמעשה. בנסיבות המקרה שבהן הקורבן נפגעה גם בפן הרגשי בעוד הנאשם ניסה להשחיר את פניה, יש לקבוע מתחם ענישה הולמת שנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי, הוא בן 43 כיום. הנאשם לא נטל אחריות על המעשה. בנסיבות אלו, המאשימה עותרת למקמו ברף הנמוך של המתחם ולגזור עליו 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.
5) הנאשם - באמצעות באת-כוחו עו"ד י' קאסה - טוען מנגד, בין היתר, כי המתלוננת הגישה את תלונתה רק לאחר 3 חודשים מהאירוע. מדובר באירוע בודד שאינו מאפיין את התנהלותו והוא אינו אדם בעל אופי עברייני. המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי עקב האירוע. בכל אופן, חיי הנישואים של הנאשם והמתלוננת ידעו עליות ומורדות, אך בשנת 2018 הם התגרשו ומאז הם גרים בנפרד. הוא מנהל אורח חיים תקין, מתפקד באופן נורמטיבי ולו שתי בנות קטינות לגביהן קיים הסדר ראיה במסגרתו קיימת תקשורת עניינית בינו לבין המתלוננת. הנאשם סובל מנכות רפואית בשיעור גבוה שמוכרת על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הוא נושא גם במזונות בנותיו בגובה 5,000 ₪ חודשיים בעוד הוא משתכר כ-6,000 ₪ בחודש. ההגנה עותרת להסתפק בעונש מותנה בלבד שצופה פני עתיד או שירות לתועלת הציבור, וככל שייפסקו פיצויים, מבקש הנאשם כי גובהם יהיה מינימלי בהתחשב במצבו הכלכלי.
6) הנאשם עצמו טען לפניי בדיון מיום 20.7.2022. בין השאר, הוא תיאר כי בתקופת הנישואין עברו תקופה קשה במהלכה היו צעקות בבית ליד הילדים. הא מתחרט על "כל הסיטואציה המכוערת של הגירושין". נכון להיום, הוא בקשר עם המתלוננת אך ובלבד לצורך שתי בנותיהם ולדבריו "אנחנו מנסים לקדם את זה בצורה הכי טובה". הנאשם תיאר כי עונש בדמות של עבודות שירות ימנע ממנו לעבוד זאת גם בשים לב לנכותו הרפואית, ולכן הוא עותר לכך שהעונש יהיה שירות לתועלת הציבור.
דיון והכרעה
7) לפי סעיף 40ב בחוק העונשין: "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". לצורך מילוי מלאכת גזירת הדין, נקבע בסעיף 40ג בחוק כי בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם ויגזור את הדין בתוך מתחם העונש שנקבע, אך ניתן לחרוג ממתחם זה בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.
8) הערכים המוגנים באיסור שבעבירה מושא האישום: אין להכביר במילים ביחס לכך שהפעלת אלימות בכלל, וכלפי בן משפחה בפרט, היא מעשה אסור, פסול ומכוער, שפוגע בביטחונו האישי והבסיסי של הקורבן, בשלוות נפשו ובשלמות גופו. כל זאת לצד העלבון וההשפלה שיכולים גם ללוות מעשה זה ולגרום לפגיעה רגשית ונפשית אצל הקורבן. הדברים יפים שבעתיים ועולים בחומרתם כאשר מדובר כאמור בבן משפחה. יפים כאן דברי כבוד השופטת ע' ארבל בע"פ 11917/04 נורדיצקי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (19.5.2005), לפיהם: "בתי המשפט חזרו לא אחת על הצורך להוקיע את מעשי האלימות ולשרש תופעות אלה ממחוזותינו. אין חמור מכך שאישה לא תהא מוגנת בביתה שאמור להיות מבצרה. העונש מטרתו להוקיע את המעשה וגם להרתיע עבריינים בכוח".
9) נכון, כל מעשה ומעשה נבחן לגופו, ונסיבות מקרהו של פלוני מובחנות מנסיבות מקרהו של אלמוני. ואולם, כמכלול, "יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות" (ע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.10.2011)). עוד על הצורך בענישה מרתיעה להתמודדות עם נגע האלימות ראו והשוו: ע"פ 6277/20 היילי נ' מדינת ישראל, פסקה 36 (24.3.2021); ע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (16.8.2007). לעניין ענישה מרתיעה כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה, ראו והשוו: רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (14.3.2019).
10) נסיבות ביצוע העבירה: מדובר באירוע תקיפה שהתרחש על רקע ויכוח שהתגלע בין בני הזוג בזיקה לבתם. הנאשם זרק חפץ (קופסת אוכל) אל עבר אפּה של המתלוננת, מעשה שהותיר סימן אשר הבחינו בו גם עדות התביעה (כמפורט בהכרעת הדין). אמנם המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי, אך אין בזאת כדי לאיין את חומרת המעשה, והדברים עולים במורכבותם עת מדובר באלימות שהופעלה לעיני בתם הקטינה, על כל תחושת העלבון והפגיעה הרגשית הנלווית לכך אצל הקורבן. לצד זאת, מדובר באירוע נקודתי, רגעי ולא מתוכנן מראש.
11) מתחם הענישה ההולם: לאחר בחינת פסיקה רלבנטית נראה כי הטווח העונשי בנסיבות קרובות הוא רחב ונע בין שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב לצד ענישה צופת פני עתיד - זאת ברף התחתון, ועד שנת מאסר בפועל - זאת ברף העליון. ראו והשוו בשינויים המחויבים:
רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021); רע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019); רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.2019); רע"פ 2323/17 פלוני נ' מדינת ישראל (12.6.2017); רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016); ע"פ (המחוזי י-ם) 28138-02-16 ח' ל' נ' מדינת ישראל (7.9.2016); עפ"ג (המחוזי ב"ש) 16530-04-16 וחטרוב נ' מדינת ישראל (29.5.2016); מפנה גם לגזר הדין שניתן על-ידי חברי כבוד השופט ד' גבאי-ריכטר בת.פ. (שלום י-ם) 38194-09-19 מדינת ישראל נ' פלוני (20.10.2021) והאזכורים שבו לעניין מדיניות הענישה הנוהגת; ראו והשוו גם: ת"פ (שלום י-ם) 33233-12-18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.10.2021)).
בנסיבות ביצוע העבירה במקרה לפנינו, נוכח חומרת הפגיעה בערכים המוגנים לעיל ולאחר בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, קובע בזאת כי מתחם הענישה ההולם בעניינו של הנאשם נע בין שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב לצד ענישה נלווית ועד 9 חודשי מאסר בפועל.
12) נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה: הנאשם בן 43, נעדר עבר פלילי. הוא סובל מנכות רפואית (ראו חוות הדעת של הממונה). הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ומאז גירושיהם, הוא והמתלוננת חיים בנפרד. הוא תיאר כאמור כי כיום קיים ביניהם קשר חיובי להגשמת הסדרי הראיה. נתתי את דעתי לקולת עונש גם לחלוף התקופה ממועד האירוע ועד היום. אשר למצב הכלכלי, לא הוצגו תימוכין כלשהם ביחס למצב זה.
13) מן העבר האחר, הנאשם לא נטל אחריות כלשהי על המעשה שיוחס לו והורשע בו. גם בדבריו לפניי ביום 20.7.2022 הוא הסביר שהוא בעל מזג רגוע ולדבריו גם באירוע מושא האישום לא הייתה אלימות. אמנם בני הזוג חיים בנפרד, אך אי-נטילת האחריות בנסיבות העניין זאת גם בשים לב לכך שמוקד האירוע היה בזיקה לבתם הקטינה ולמעשה נושא גידול בנותיהם הוא משותף לשניהם גם כיום, נראה שזה מחייב להציב גבולות ברורים בפני הנאשם ביחס לחומרת המעשה שלו ולחדד את המסר הברור כי גם במצבי כּעס ורוגז, אין לבחור בדרך האלימות, אין להרים יד ולבטח לא לזרוק חפץ כלפי בן השׂיח של הנאשם.
14) בשקלול של כל האמור, אני סבור כי יש מקום למקם את הנאשם בתוך השליש התחתון של המתחם.
סיכום
15) על-יסוד הנימוקים לעיל, משית על הנאשם את העונשים הבאים:
א) משית על הנאשם 60 יום מאסר שירוצו בעבודות שירות, הכל לפי חוות הדעת של הממונה מיום 18.7.2022. מועד תחילת ריצוי העונש הוא 29.11.2022, זולת אם יקבל הנאשם הנחיה אחרת מאת הממונה. מוזהר הנאשם כי עליו לעמוד בהוראות הממונה כלשונן וכמשמען, אחרת - יתרת עונשו תומַר למאסר מאחורי סורג ובריח.
ב) משית על הנאשם שלושה חודשי מאסר, שירוצו ככל שהוא יעבור עבירת אלימות, תוך שלוש שנים מהיום.
ג) הנאשם יפצה את המתלוננת בסך 2,500 ₪ וזאת בחמישה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים, כאשר התשלום הראשון יבוצע עד יום 29.10.2022 וכל תשלום עוקב יבוצע עד יום ה-29 בחודש העוקב. באחריות המאשימה לעדכן את המתלוננת בהוראה זו.
ד) הנאשם יתחייב שלא יבצע עבירת אלימות תוך שנה מהיום, אחרת הוא יחויב בסך 5,000 ₪. התחייבות תינתן עד יום 6.10.2022.
16) ככל שלא יקבל הנחיה אחרת כאמור, הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה, ביום 29.11.2022 בשעה 08:00, במשרדי הממונה
17) תשלום הפיצוי יבוצע באמצעות רשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות www.eca.gov.il; מוקד שירות טלפוני בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000; במזומן בכל סניף של בנק הדואר.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
המזכירות - להעביר את גזר הדין לממונה על עבודות השירות.
ניתן היום, ד' תשרי תשפ"ג, 29 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
